זרקור על רוסיה ומצרים: ידידות עם מגבלות

קסניה סבטלובה | 27 במאי, 2020

Photos: Kremlin.ru | CC BY 4.0

היחסים בין קהיר למוסקבה נמצאים במגמת התחממות מאז מהפכת יוני 2013 שבעקבותיה הובסו האחים המוסלמים ועלה לשלטון הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי. במהלך התקופה הזאת רוסיה חידדה את האסטרטגיה המזרח-תיכונית, הכניסה את כוחותיה לסוריה והחלה לפעול באופן נמרץ ונחרץ על מנת לבסס את מעמדה באזור. יחד עם זאת, מצרים המשיכה להיות בעלת ברית חשובה ומרכזית של ארה"ב ולהנות מסיוע צבאי נדיב בגובה של כ-1.4 מיליארד דולר המוענק לה מדי שנה. האם בעתיד הקרוב ההתקרבות של מצרים לרוסיה צפויה לעלות על מסלול התנגשות מול האינטרס האמריקאי? והאם נכונות הידיעות על כך שעסקת הרכישה של מטוסי הקרב הרוסיים החדישים מדגם SU-35 יצאה לדרך?

למצרים יש מקום מרכזי באסטרטגיה הרוסית במזה"ת

במהלך השנים האחרונות מאז שעבד אל-פתאח א-סיסי עלה לשלטון, התקיימו מספר ביקורים רמי דרג של פוטין וא-סיסי בקהיר ובמוסקבה ואין ספור ביקורים של שרים ומשלחות רמות דרג. שתי המדינות חתמו על חוזים משמעותיים בתחום של רכש ביטחוני ובתחום של אנרגיה גרעינית (רוסיה אחראית על הקמת הכור הגרעיני המצרי הראשון באל-דבעה). כמו-כן, מצרים הגדילה את ייצוא החיטה הרוסית והרחיבה את שיתוף הפעולה עם רוסיה גם לתחומים האחרים, כגון ייצוא קרונות הרכבת ועוד. מבחינתה של קהיר מדובר באפיק חשוב של שיתוף פעולה עם מעצמה שאינה ארה"ב, שמעמדה באזור הולך וגדל, בעוד שמעמדה של ארה"ב במזרח התיכון הולך ונחלש.

מבחינתה של רוסיה מצרים הינה "ארץ ידידותית" עם היסטוריה ארוכה של שיתוף פעולה צבאי ואזרחי עוד מתקופת ברה"מ. מבחינתה של רוסיה מזרח התיכון הוא שטח מוכר שנמצא קרוב לגבולותיה. לאירועים במזרח התיכון יש הד והשפעה רבים גם בתחומי הפדרציה הרוסית. כמו-כן, מזרח התיכון השוכן לחופי הים התיכון הוא שכנה המיידי של אירופה, המתחרה והיריבה הנצחית של רוסיה. מכאן העניין הרב שמוסקבה מגלה במזה"ת, ובמיוחד במצרים. שתי המדינות נחושות להיאבק בטרור האיסלאמי שמאיים גם על בטחונה של רוסיה, ולנוכח גודל המשמעותי של הצבא המצרי, מדובר בקליינט נחשק לתוצרי התעשייה הצבאית הרוסית, וכן לסחורות האחרות שרוסיה מעוניינת לייצא. רוסיה גם הרחיבה את פעילותה במצרים בתחום "הכוח הרך" והגבירה את פעילותו של מרכז התרבות הרוסית בקהיר, קשר עם בוגרי האוניברסיטאות הסובייטיות והרוסיות, הצבה של פסלים המוקדשים לדמויות חשובות בהיסטוריה הרוסית והקשר עם הכנסיה הקופטית.

מטוסים מסוכנים

עד לאחרונה עקבו בוושינגטון אחר ההתפתחויות הללו באדישות מסוימת, עד שמצרים ורוסיה חתמו על עסקה העסקה לרכישה של מטוסי קרב רוסיים חדשים מדגם SU-35 . מבחינתה של ארה"ב מדובר במתחרה ישיר למטוסי ה-F-35 מתוצרתה ולהרחבת ההשפעה של רוסיה בליבת ההשפעה האמריקאית במזרח התיכון. לפני כשנתיים כשמצרים פנתה לארה"ב בבקשה לרכוש את מטוסי F-35 היא סורבה, שכן הפנטגון הטיל איסור על מכירת המטוס למדינות במזרח התיכון, פרט לישראל, מה שגרם לנשיא א-סיסי לפנות לרוסיה. במוסקבה הסכימו לספק למצרים את SU-35 בחפץ לב, אך הפרטים על העסקה המתגבשת היו מעטים ולרוב דובר בהדלפות ולא בהצהרות רשמיות בגלל הרגישות הרבה של הנושא.

לאחר שהתקבל אישור מקהיר על כך שהיא אכן חתמה על הסכם הרכישה של המטוסים הרוסיים, החלה מסכת הלחצים האמריקאיים על קהיר, בדומה ללחצים על טורקיה שלא תתקדם עם רכישת מערכות ההגנה האווירית תוצרת רוסיה S-400. כידוע, הטורקים הסתכנו במשבר עם ארה"ב והוציאו לפועל את ההסכם עם מוסקבה, אם כי עד כה אנקרה אינה מכניסה את המערכות הללו לפעולה ואינה מתירה לצוותים הרוסיים לטפל בהן. למרות הקרבה הגדולה ששוררת ביחסי המנהיגים – הנשיא טראמפ והנשיא א-סיסי, מכיוון הפנטגון נשמעו איומים בסנקציות נגד מצרים, ובקונגרס נשמעות קולות רמים שקראו להפסקת הסיוע האמריקאי למדינה.

האם הסצנריו הטורקי יחזור על עצמו במצרים? מצד אחד, מצרים אינה טורקיה מבחינת היכולות הכלכליות, ולהבדיל מטורקיה היא נהנית מסיוע אמריקאי צבאי אדיר שחיוני כמו אוויר לנשימה לצבאה. מצרים זקוקה לארה"ב ולא סביר שהיא תרצה לסכן את היחסים האסטרטגיים עם וושינגטון. מצד שני, מטוסי SU-35, גם אם יימכרו ויסופקו בסופו של דבר למצרים, אינם מאיימים על הציוד האמריקאי ומערכות ההגנה האמריקאיות שנמצאות בשירות הצבא המצרי, להבדיל ממערכות ההגנה ה S-400 שרכשה טורקיה.

למרות הידיעה שפורסמה בסוכנות הידיעות הרוסית על כך שעסקת המטוסים נכנסה לישורת אחרונה, לא התקבלו עד כה אישורים מהצד המצרי על העניין הזה. כרגיל, אין ודאות מוחלטת שהעסקה תצא לפועל עד לרגע של נחיתתם של המטוסים הרוסיים החדשים על אדמת מצרים. מבין התסריטים האפשריים ישנה גם אפשרות של הצעה אמריקאית חדשה כלפי מצרים ביחס לאספקת מטוסי ה-F-35 על מנת לגרום לקהיר לוותר על הסכם עם רוסיה.

לפזר את הביצים בכל הסלים

במקביל לפרשת המטוסים הרוסיים, ארה"ב ומצרים ממשיכות לשתף פעולה באופן הדוק ביותר גם במזרח התיכון, ביחס לחזית אנטי-איראנית והסוגיה הפלסטינית, וגם ביחס לזירות האחרות, כגון היחסים המתוחים עם אתיופיה בהקשר של סכר אותו אדיס-אבבה מתכוונת להשיק בתקופה הקרובה. מצרים ממשיכה להנות מהסיוע האמריקאי הצבאי שמסייע לה לתחזק את צבאה האדיר ולהנות מהציוד האמריקאי החדיש ביותר. המצב הכלכלי שהיה קשה ממילא עוד לפני פרוץ המגפה הולך ומסתבך, וההשקעות האמריקאיות במצרים בעת הזאת חיוניות מתמיד.

יחד עם זאת, מצרים ערה לרצונה של ארה"ב לסגת ממזרח התיכון ולאיבוד עניין כלפי הסוגיות האזוריות בוושינגטון, בעוד שרוסיה נחושה להשתרש במזרח התיכון ובהדרגה הופכת את עצמה לגורם משפיע. בעתיד הקרוב מצרים תמשיך להדק את יחסיה עם מוסקבה, כל עוד הכיוון הזה לא מעמיד בסכנה את יחסיה האסטרטגיים עם וושינגטון. גם עניין של החותמת הסופית על רכישה של מטוסי הקרב הרוסיים יישקל כנגד ההרעה האפשרית ביחסי מצרים עם ארה"ב, וסיבר להניח שהצדדים יגיעו לסוג של הסדר כזה או אחר כדי לא להזיק לשותפות האסטרטגית הזאת שיש לה השפעה מרחיקת לכת גם על יחסי ישראל-מצרים.

נכתב על ידי קסניה סבטלובה, עמיתת מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

לחזרה למסמך התובנות המלא יש ללחוץ כאן >>