השתלטות הטליבאן על אפגניסטן: מבט ממוסקבה
ד"ר דימה קורס | 25 באוגוסט, 2021
זרקור על רוסיה במזה"ת | תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות
 |
| Photo: Abdulbasir Ilgor (VOA) |
בזמן שבקרמלין עסוקים בבחירות המתקרבות לבית התחתון של הפרלמנט הרוסי - הדומא (17-19.09.2021), ההתפתחויות הדרמטיות באפגניסטן מציבות בפני רוסיה שורה של אתגרים במישורים רבים ומגוונים.
- אסטרטגית, רוסיה מאותגרת כעת בתור המעצמה הערבה לביטחונן של מדינות מרכז אסיה, כאשר שלוש מהן: קזחסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן הינן חברות בארגון ה-CSTO המונהג על-ידי רוסיה. לא במקרה הבסיס הרוסי הגדול ביותר מחוץ לגבולותיה ממוקם בטג'יקיסטן. מאז החל מסע הכיבוש של הטליבאן, הכוחות הרוסיים כבר הספיקו לקיים שני תרגילים עם עמיתיהם מטג'יקיסטן ואוזבקיסטן, בסמוך לגבול האפגני. זאת ועוד, כבר בחודש מאי השנה פורסם שרוסיה תממן הקמה של בסיס צבאי חדש עבור צבא טג'יקיסטן במטרה להגביר את אבטחת הגבול עם אפגניסטן. כעת פורסם שהמימון (מעל מיליון $) צפוי לעבור לפני סוף אוגוסט.
- הצלחה משכנעת כל-כך של תנועה אסלאמית רדיקאלית באפגניסטן מעלה את החשש שמא תשמש הצלחה זו דוגמה מעוררת השראה לרדיקאליים אסלאמיים באזורי אינטרסים של רוסיה במזרח התיכון ובמרכז אסיה וגם ברוסיה עצמה.
- לאתגר הביטחוני גרידא מתווסף אתגר גאו-פוליטי: על-מנת להוכיח שהיא הגורם הערב ליציבות וביטחון של מדינות האזור, רוסיה תצטרך בין היתר להתחרות בפרטנרים היומרניים שלה: סין, טורקיה ואיראן. ישנן דעות, אפילו ברוסיה עצמה, הגורסות שהיא כבר הפסידה לסין בתחרות ההשפעה האסטרטגית על מדינות מרכז אסיה. אמנם נראה כי ההערכות הללו מוגזמות, אך האתגר עצמו הוא אמיתי למדי. גם אם רוסיה וסין תאחדנה כוחות לצורך ייצוב האזור ובלימת הטליבאן, במוסקבה יצטרכו לוודא שהם לא ממוצבים במשוואה זו כ"אחות הקטנה". בנוסף, הסתלקותה של ארה"ב הופכת את מרכז אסיה למקום מפגש נוספת בין רוסיה וטורקיה, להן מערכת יחסים אמביוולנטית ותנודתית מאוד בשורה של זירות כגון סוריה, לוב, הים השחור ובאזור הקווקז. באותו הקשר, ניתן להזכיר גם את איראן ונסיכויות המפרץ הפרסי - ההתפתחויות באפגניסטן הופכות אותן לזירות נוספות בהן ייבחנו יחסיה של רוסיה עם כל הפרטנרים האלה.
- במישור התפיסתי, רוסיה תיאלץ להכריע: האם הטליבאן יישאר ברשימת ארגוני הטרור שלה. אם יוחלט להסיר את הטליבאן מהרשימה, יהיה זה הליך תקדימי שלאחריו עלולים היחסים עמו להתערער, במיוחד על רקע מתיחות או אף התנגשות במרכז אסיה. במקרה זה, בקרמלין יעמדו בפני דילמה מחודשת - האם להחזיר את הארגון הסורר לרשימה? ניתן להסיק שהמצב המורכב מקרין על אמינות מדיניותה ההצהרתית של רוסיה ביחס לארגוני טרור אסלאמיים, בין אם הטליבאן יוצא מהרשימה, ובין אם הרוסים ינהלו יחסים דיפלומטיים מול ישות פוליטית המוגדרת על-ידיהם רשמית כארגון טרור. עד כה משרד החוץ הרוסי הסתפק בתשובה שרוסיה תשנה את היחס שלה לטליבאן אם האו"ם ינהג באופן דומה. דוברת משרד החוץ הרוסי חידדה שאף נציג של ההנהגה רוסית לא בירך על ההפיכה באפגניסטן, זאת, כנראה במטרה לצנן את קולות השמחה לאידה של ארה"ב שעלו בתקשורת הפרו-ממסדית.
בינתיים, ברוסיה מנסים להפיק רווח תעמולתי מן הסיטואציה הלא פשוטה שנוצרה באפגניסטן. לאוקראינה, ומדינות אחרות באזור - בעלות נטייה פרו-מערבית, מועברים מסרים באמצעות כלי התקשורת לפיהם אל להן להתגרות ברוסיה ולהסתמך על סיוע של ארה"ב ונאט"ו, מאחר וברגע האמת המערב ינטוש אותן כמו שנטש את הממשל הפרו-מערבי באפגניסטן. המסר הושמע בראיון עם ניקולאי פטרושב, מזכיר המועצה לביטחון לאומי של רוסיה. בנוסף, בקרמלין מנסים לנצל את המבוכה במערב בכדי להדגיש את חשיבותה של רוסיה להבטחת היציבות במרכז אסיה. לדוגמה, בתקשורת הרוסית סיקרו בהרחבה את שיחתו של הנשיא פוטין עם נשיא צרפת עמנואל מקרון וכיצד הם הסכימו לאחד כוחות על-מנת להבטיח יציבות באזור, אל אף שמדובר למעשה בשיחת עבודה שגרתית בין שני הנשיאים.
הזירה הפנים-רוסית
בקרמלין נערכים לבחירות המתקרבות ל"דומא". על-פניו, שליטה מוחלטת ובלתי מבוקרת במנגנון ספירת הקולות ודיכוי אפקטיבי של כל אופוזיציה ריאלית, לא נותנים סיכויים ממשיים להפתעות. יחד עם זאת, על רקע כרסום מתמשך בפופולריות של מפלגת השלטון ואפילו של הנשיא פוטין עצמו, בקרמלין בהחלט ממתינים במתח רב לתוצאות כדי ללמוד מהו אחוז האזרחים שיגיעו לקלפי להצבעת מחאה נגד מפלגת השלטון ורשימות הלווין שלה. במילים אחרות, כמה אזרחים יצביעו עבור הרשימות והמועמדים הפחות מזוהים עם השלטון.
הכרסום בפופולריות נובע, בין היתר מכישלונות מתמשכים של המשטר בתחומים בעלי חשיבות קריטית:
- כישלון בבלימת התפשטות וירוס ה - - COVID-19 בשטחה של רוסיה. מחקר דמוגרפי עצמאי שנעשה לאחרונה הראה כי בניגוד למספרים הרשמיים הצנועים, תמותה עודפת אמיתית במדינה מאז פרוץ הפנדמיה באביב 2020 נמדדת בכ-700.000 אזרחים מתים.
- המשך הירידה בהכנסות ורמת החיים של אזרחי המדינה במקביל לעלייה דרמטית ומתמשכת בעלות המחיה, שבנסיבות הקיימות קשה מאוד לבלום בהיעדר עתודות נדרשות ובהתחשב בהערכה שמחירי מקורות האנרגיה לא צפויים להיזנק בטווח הנראה לעין.
החשש מהצבעה מחאתית נגד מפלגת השלטון בא לידי ביטוי ברדיפה טוטלית של האופוזיציה. כבר לא מדובר רק בתומכיו של נבלני - בעלי אוריינטציה פרו-מערבית ליברלית שחווים מסע הפחדה ורדיפה משפטית בהמוניהם, באופן מפתיע, השלטון מפעיל כעת לחץ כבד על מפלגות הלווין שלו, "אופוזיציה לויאלית" כמו מפלגת הקומוניסטים של גנאדי זיוגנוב ו-LDPR של וולדימיר ז'ירינובסקי הוותיקים. מועמדים בולטים של המפלגות לדומא נחסמים על-ידי וועדת הבחירות המרכזית, הפגנות מחאה שלהן אינן מאושרות על-ידי המשטרה והסיקור בכלי התקשורת הפדרליים הולך ומתגמד עוד יותר.
עדיין, ספק אם נראה בקרוב סדק אמיתי במשטרו של ולדימיר פוטין, אך בהחלט מדובר במגמה של כרסום בלגיטימיות שלו. בינתיים, המשטר מציע לאזרחיו הישגים "נגישים", כמו מדיניות חוץ אסרטיבית. לא במקרה שר החוץ סרגיי לברוב ושר הביטחון סרגיי שויגו, המזוהה עם הפעילות הצבאית בסוריה, מוצבים הפעם בחמישייה הפותחת של רשימת המועמדים לדומא מטעם מפלגת השלטון. בנוסף, בחודשים האחרונים זוכה לסיקור נרחב בכלי תקשורת פדרליים מה שנראה כמסע טיהור של המשטרה, משרד הפנים וגופי ממשל נוספים של פקידים מושחתים, בעיקר במחוזות הדרומיים של רוסיה.
נכתב ע"י ד"ר דימה קורס
מסמך זרקור על רוסיה במזה"ת הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
