זרקור על רוסיה במזה"ת - שנת הקורונה
קסניה סבטלובה | 26 במרץ, 2020
 |
| Photos: Kremlin.ru |
שנת הקורונה
האתגרים של רוסיה במזרח התיכון בצל מגפת הקורונה, מלחמת הנפט עם ריאד וחוסר יציבות ביחסים עם טורקיה
את שנת 2020 פתח הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין בסדרת ביקורים מדיניים במזרח התיכון – הוא ביקר בדמשק, אותה הפך לנחלתו, חנך את פרוייקט הגז המשותף עם טורקיה והיה אורח הכבוד בארוע רב-משתתפים לזכר שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו ויום השואה הבינלאומי בישראל. בכל מקום אליו הגיע, התקבל פוטין כגורם רב-השפעה, ולמעשה מעצב המציאות במזרח התיכון; נדמה היה שההתקדמות של רוסיה באזור תמשך באותו הקצב ובאותה מידת ההצלחה. רוסיה השיגה עבור המשטר של בשאר אסד שליטה על רוב שטחי סוריה, הצליחה לקרב אליה את טורקיה - חברה בברית נאט"ו, לה מכרה נשק מתקדם - ושיפרה באופן משמעותי את יחסיה עם מדינות המפרץ הפרסי. בחמש השנים האחרונות הצליחה רוסיה להגדיל בצורה ניכרת את מכירות הנשק שלה במזרח התיכון ועסקאות רבות עם מצרים, עיראק, טורקיה, אבו-דאבי ואלג'יריה יצאו לדרך.
הסתבר, שכבר בסופו של הרבעון הראשון של השנה חלו במזרח התיכון ובעולם תמורות רבות שהעמידו במבחן את האסטרטגיה הרוסית באזור. השאלה המשמעותית היא, האם רוסיה שהשיגה עד כה לא מעט בזכות האדישות והעדר אסטרטגיה מזרח-תיכונית ברורה במערב, כמו גם בגלל נחישותה לקדם את האינטרסים שלה, תדע להתמודד גם עם האתגרים החדשים שנקרו לפניה השנה או שהיא תבלם על ידי הדינמיקה החדשה שנוצרה?
אתגר הקורונה
כבר ב-30 בינואר 2020 סגרה רוסיה את גבולותיה עם סין והחלה לערוך בדיקות ולבודד את התיירים שהגיעו מסין ומאיראן. יחד עם זאת, הטיסות ממדינות האירופה הנגועות בקורונה נמשכו עד לא מכבר ובמחוזות רבים כלל לא ערכו בדיקות לאזרחים שהתלוננו על הסימפטומים של הנגיף. ההערכות הרוסיות הרשמיות מדברות על מספר קטן יחסית של חולים מאומתים, אך כיוון שמדובר במדינה עצומת ממדים ומערכת בריאות ציבורית בעייתית, קשה להעריך האם אכן הצליחו השלטונות לעלות על עקבותיהם של כל הנדבקים. התפשטות הקורונה עלולה לגרום למשבר רציני ברוסיה, שקופתה מתדלדלת בימים אלה גם בגלל הירידה במחירי הנפט (על כך בהמשך). גם מדינות שכלכלתן גדולה יותר ייכנסו בהכרח למיתון ממושך ואף למשבר כלכלי בגלל מדיניות הסגר ובידוד חברתי. רוסיה רק החלה לאמץ בימים אלה את הדפוסים הנהוגים בחלק ניכר ממדינות העולם, כשאזרחים רבים כלל לא מבינים את חשיבותם, ואמצעי התקשורת הממלכתיים משתמשים במצב המתוח על מנת להסית נגד מדינות המערב ולהאשים אותם ב"היסטריה מיותרת וניסיון למוטט את הכלכלה הרוסית". כרגע קשה להעריך אם ומתי ההתפרצות הגדולה תגיע גם לשם, אך אם תגיע - המשבר הזה עלול להסיט את כלכלתה מהמסילה בה היא דוהרת בהצלחה יחסית כבר מספר שנים. אם כלכלתה של רוסיה תפגע בצורה רצינית, לא ברור עד כמה תוכל היא להמשיך להקדיש תשומת לב רבה, מבחינת השקעת המשאבים והמשך הלחימה (בסוריה ולוב), לאזור שרחוק ממנה גיאוגרפית.
מלחמת הנפט בין רוסיה לסעודיה
חוסר הסכמה על מדיניות תפוקת הנפט בין רוסיה לערב הסעודית גררה אחריה מלחמת מחירים אדירה שבמהלכה ירד מחיר הנפט לשפל של 18 שנים. אף לא אחת מהמדינות נכנעת לעת עתה, למרות שערב הסעודית נאלצה לקצץ כ-20% מתקציבה השנה, ורוסיה - שהמטבע הלאומי שלה איבד משוויו כבר בימים הראשונים למלחמת הנפט - נאלצה להקים קרן ממשלתית לטובת העסקים שנפגעו מפיחות המטבע.
האכזבה מהמהלך הסעודי שגורם להפסדים גדולים לכלכלה הרוסית ניכרת היטב ועם זאת, הרוסים נמנעים מלתקוף ישירות את ערב הסעודית, לנוכח ההתקרבות המשמעותית שהושגה בשנים האחרונות. היחסים עם ריאד נתקלו בקרחון שהיה שם לאורך כל הזמן, אך בשנים האחרונות במוסקבה העדיפו לא להתמקד בו.
ערב הסעודית אינה שותפה אסטרטגית של רוסיה. היא לא עומדת לאמץ את התכנית החדשה שלה להחזרת היציבות לאזור המפרץ הפרסי, וגם לא לפגוע בשותפות עם וושינגטון לטובת מוסקבה. במפרץ הפרסי עדיין מעדיפים את ארה"ב, גם כשהיא לא עקבית או חזקה כפי שהיתה, על פני רוסיה שמשתפת פעולה עם האיראנים בסוריה. נראה כי ירח הדבש הרוסי-סעודי שנמשך כמה שנים הגיע לסיומו, גם אם במהלך השנה יימצא פתרון למשבר הנוכחי. רוסיה נמצאת ברגע מכריע מבחינתה כשמאמציה להגברת השפעתה עלולים להיבלם.
סוריה: אידליב חשובה מדי למוסקבה מכדי לוותר לאנקרה
לאחר שהמתיחות בין סוריה, טורקיה ורוסיה הגיעה לשיאה בסוף פברואר, שוב הצליחו מוסקבה ואנקרה להגיע להסכם שמספק בשלב הנוכחי את שתי המדינות. יחד עם זאת, ברור לכל שהסכם הרגיעה החדש אינו יציב והוא מועד לפורענות, שהרי בסופו של דבר, אף צד לא זז במילימטר מדרישותיו העקרוניות. מבחינת הטורקים אידליב חשובה כי מדובר באזור המאוכלס בצפיפות שנמצא בסמיכות לגבול הטורקי. נזכיר כי כמליון פליטים סורים ברחו לטורקיה בעקבות חידוש המתקפה של אסד בדצמבר 2019 וכ-2.5 מיליונים נוספים עלולים להתווסף אליהם בהמשך.
מבחינת מוסקבה, יש שני היבטים לחשיבות ההשתלטות על אידליב: מחד גיסא, קרבתה של זו לנמל הימי של רוסיה בטרטוס (הנמל היחיד של רוסיה בים התיכון) ומאידך גיסא זו הפגנת כוח ועוצמה רוסיים. ההסכם שנחתם בין רוסיה לטורקיה ב-2018 בסוצ'י קבע כי טורקיה אמורה להפריד את האיסלמיסטים הקיצוניים מאנשי האופוזיציה המתונים יותר, אלא שברוסיה נוכחו לדעת כי הטורקים אינם מסוגלים, או אינם רוצים, לקיים את הסעיף הזה.
פוטין מעוניין להחזיר את מלוא השליטה על אידליב לידי בשאר אסד, להבטיח את פיתוח הנמל הימי הרוסי בטרטוס ולהמשיך להגביר את ההשפעה הרוסית בסוריה ושלא יהיו בה גורמים זרים נוספים. בינתיים, ידה של רוסיה על העליונה, אך אי אפשר לדעת כיצד תשפיע על המצב הרגיש מגפת הקורונה שכבר נחתה בטורקיה, ולמרות ההכחשות של המשטר הסורי – גם בסוריה. מערכת הבריאות הסורית הרוסה כמו גם שאר התשתיות החיוניות להתגברות על המגפה, כגון מים זורמים. במחוז אידליב אין ולו קיט אחד לבדיקת הקורונה. המגיפה עלולה להחמיר עוד יותר את הסבל ואת האסון ההומניטרי שכבר מתחולל באידליב, וליצור מציאות חדשה בשטח, בה יהיה לרוסיה הרבה יותר קשה לפעול ולקדם את מטרותיה.
נכתב על ידי קסניה סבטלובה, עמיתת מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
