"חוק הקיסר" והסנקציות האמריקאיות החדשות מהווים איום ממשי על האסטרטגיה הרוסית בסוריה ולבנון
קסניה סבטלובה | 22 ביוני, 2020
 |
| Photos: Kremlin.ru | CC BY 4.0 |
בעקבות כניסתו של תוקף של "חוק קיסר להגנה על האזרחים הסוריים" שמטיל סנקציות שניוניות על כל צד שישתף פעולה עם משטרו של בשאר אסד, המטבע הסורי הלאומי צלל בעוד שהמשקיעים הזרים הבודדים שפעלו במדינה הודיעו על הקפאת ההשקעות בכלכלה הסורית או על ביטולן. הקריסה של הכלכלה הסורית המושפעת גם מתוהו והוו הסורר בלבנון מהווה אתגר משמעותי עבור רוסיה, שמעניקה את חסותה למשטרו של אסד. "חוק קיסר" שעבר בקונגרס האמריקאי כבר בשנה שעברה בא להגביר את הלחץ על המשטר הסורי ובני בריתו - רוסיה ואיראן. כמו-כן, הוא נועד להרתיע את המשקיעים האפשריים – מאבו-דאבי ועד בייג'ינג – מהזירה הסורית.
ל"חוק קיסר" ישנן מספר השלכות אפשריות על סוריה ולבנון, וגם על סוריה ואיראן
- "חוק קיסר" משפיע ישירות על תחום הבנקאות בלבנון. בהינתן המשבר הכלכלי החמור והצניחה הכלכלית, הבנקים הלבנוניים ממהרים להיפטר מהלקוחות הסוריים שלהם ולסגור את חשבונם, שמא לא יצטרכו להתמודד עם הסנקציות האמריקאיות. כתוצאה מכך הון סורי רב ייצא מלבנון ויחזור לסוריה. המשבר הכלכלי בלבנון יחמיר, בעוד שההון שיחזור לסוריה לא בהכרח ישפר את מצבה הכלכלי. החרפת המשבר הכלכלי בלבנון פוגעת באינטרסים הרוסיים, כיוון שרוסיה שואפת להרחיב את פעילותה הימית והכלכלית גם ללבנון, פועלת בנמל טריפולי ומתעתדת להשקיע אמצעים בפיתוח שדות הגז הלבנוניים.
- הסנקציות השניוניות לא בהכרח יפגעו בחברות ובנקים רוסיים, כי רבים מהם כבר נמצאים תחת הסנקציות האמריקאיות שנכנסו לפועל לאחר סיפוח של חצי האי קרים על ידי רוסיה. יחד עם זאת, חברות זרות בתחום האנרגיה, הבנקאות והבניה, לדוגמא חברות אמירתיות, בחרייניות, אירופיות או סיניות יחששו מלהיכנס לזירה הסורית גם בגלל העדר היציבות וגם בגלל החשש מסנקציות אמריקאיות. חשוב במיוחד לציין כאן את סין, שהבטיחה מספר פעמים ב-2018 וב-2019 כי היא תסייע לסוריה וגם ללבנון לשקם את כלכלתן וגם שקלה להכליל את הנמלים הסוריים והלבנוניים במיזם ה Belt and Road שלה. ייתכן שסין לא ויתרה על החלום הזה, אך כרגע היא תאלץ להמתין על מנת לבחון את מידת היעילות של הסנקציות החדשות ורק אז להחליט אם לקפוץ למים הסוריים החמים או לא.
- גם החברות הרוסיות אינן ממהרות להשקיע בכלכלה הסורית הקורסת, ועל פי מספר דיווחים הן מושכות את הכספים מסוריה. אם רוסיה בנתה על רווחים כלכליים הכרוכים בשיקום סוריה, אז בנקודת הזמן הזאת מתברר כי סוריה היא בור ללא תחתית וכדי למנוע את קריסת הכלכלה הסורית ואת קריסת המשטר הסורי רוסיה תצטרך לעצב את המדיניות שלה מחדש. עד כה ההוצאה על המעורבות הצבאית בסוריה הייתה יחסית צנועה, מה גם שהצבא הרוסי הפך את סוריה לשדה ניסוי לכלי הנשק המתקדם מתוצרת רוסיה. השקעה כספית ניכרת בזירה הסורית אינה עולה בקנה אחד עם המדיניות הרוסית הנוכחית בסוריה: להשיג את הניצחון הצבאי ולאפשר למשקיעים הזרים לשקם את סוריה בעוד שרוסיה מחזקת ומרחיבה את נוכחותה על אדמתה.
לאחר שרוסיה הצליחה להחזיר לאסד את השליטה על מרבית השטחים הסוריים ולמחוץ את האופוזיציה החמושה על כל גווניה, היא למעשה סיימה את הפרק הצבאי במלחמת האזרחים הסורית שפרצה בשנת 2011. יחד עם זאת, ברור שהמלחמה טרם הסתיימה וכל עוד בעלות בריתה של סוריה אינם מסוגלים לקדם את שיקומה של המדינה ההרוסה, הגחלים עלולים לבעור שוב. הסממנים הראשונים של הבעירה הזאת נראו במהלך התקופה האחרונה בדרום סוריה, באזור הערים סווידא ודרעה, שם הפגינו מאות דרוזים סורים נגד אסד ונגד הנוכחות הזרה של רוסיה ואיראן. הם מחאו נגד אוזלת היד של הממשלה בהתמודדות עם משבר הקורונה והקריסה הכלכלית שבאה בעקבות הטלת הסנקציות החדשות. כרגע המחאה הנקודתית הזאת אינה מאיימת על השלטון. אך אם יעלו מחירי הלחם והדלק והמטבע הסורי ימשיך לצנוח, המחאה עלולה להתרחב לערים אחרות מה שאומר שהמלחמה רחוקה מלהסתיים.
כידוע, עלות השיקום הסורי נעמדת בכ-300-400 מיליארד דולר. רוסיה אינה מסוגלת לשקם את סוריה בכוחות עצמה, אין לה את אמצעים הפיננסיים הדרושים לכך והחולשה הכלכלית תמיד הייתה בבחינת עקב אכילס שלה. כיצד תנהג מוסקבה שכבר היום מפצירה במערב לבטל את הסנקציות שלדברי הבכירים שלה "יפגעו דווקא בסורים הרגילים"?
קודם כל, רוסיה עלולה לדבוק במדיניות הקיימת שלה. בשאר אסד הוא הנשיא "הנבחר" שהזמין את רוסיה להתארח על אדמתו והוא זה שמעניק לגיטימציה לנוכחות הרוסית בסוריה. רוסיה אינה שמחה לראות חוסר יציבות בסוריה, במיוחד אם האינטרסים שלה ייפגעו, מצד שני רוסיה פועלת בלוב ההרוסה ואינה ממהרת לשקם אותה, כך שבמקביל לצניחת המטבע המקומי, אבטלה גואה ומשבר כלכלי חריף , מאוד ייתכן שרוסיה דווקא תמשיך להרחיב את פעילותה הצבאית בסוריה ולהתבסס עוד יותר במימי הים התיכון.
אפשרות אחרת, שפחות סבירה כעת היא שינוי משמעותי במדיניות הנוכחית של רוסיה. הכוונה היא לשינויים אסטרטגיים בצמרת השלטון הסורי והחלפה של בשאר אסד בדמות אחרת. האמצעי הזה כשלעצמו לא יבטל את הסנקציות הגלומות ב"חוק קיסר", כיוון שהחוק דורש את "שחרורם של כל האסירים הפוליטיים וגישה חופשית לחוקרים הבינלאומיים לבתי הכלא הסוריים, איסור על הפצצת בתי חולים, הענשה של מי שביצע פשעי מלחמה, החזרת הפליטים ופיצוי לאזרחים עבור המוות של קרובי משפחתם". אם אסד יוחלף בדמות עלווית אחרת הצעד הזה בלבד לא יספק את הממשל האמריקאי. אך במידה ואת מקומו של אסד יתפוס בכיר סוני כלשהו, קרוב לוודאי שמדיניות החוץ שיוביל לא תאפשר לרוסיה נוכחות אינטנסיבית וחופשית כמו היום.
רוסיה נמצאת היום בצומת פרשת דרכים חשובה. כמו באגדות העם הרוסיות, כמעט כל הדרכים מובילות להסתבכות גדולה עוד יותר. המדיניות הרוסית בנוגע לסוריה תשפיע במידה רבה גם על לבנון וההשלכות יורגשו היטב ברחבי מזרח התיכון כולו, גם ישראל. מי שחולם על עסקה סיבובית שבמהלכה רוסיה תדחק את איראן מסוריה ובתמורה תקבל יד חופשית, תשמור על משטרו של אסד ותוכל לשקם את סוריה באמצעות המשקיעים הזרים – חולם באספמיה. המציאות בצד השני של הגבול הסורי נראית כיום הרבה יותר קודרת.
נכתב על ידי קסניה סבטלובה, עמיתת מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
לחזרה למסמך התובנות המלא יש ללחוץ כאן >>
