רוסיה מתכוננת לעידן ביידן ומשחיזה חרבות | מדיניות החיסונים הרוסית במזה"ת | האם צפויה עוד מלחמת נפט בין רוסיה לסעודיה?

קסניה סבטלובה | 18 בינואר, 2021

Photos: Kremlin.ru

רוסיה מתכוננת לעידן ביידן ומשחיזה את החרבות

הנשיא הנבחר ביידן טרם הושבע לנשיאות ובקרמלין כבר מכינים קיתונות של ביקורת נוקבת על התנהלותו ועל מדיניותו. במוסקבה הפנימו היטב את דבריו של ביידן על כך שרוסיה מהווה סכנה גדולה לביטחון הלאומי של ארצו. לכן, כעת עוקבים שם בדאגה אחר המינויים הנעשים באדמיניסטרציה החדשה. אנשים כמו אנטוני בלינקן, המינוי של ביידן לתפקיד של מזכיר המדינה, ידועים בעמדה הביקורתית שלהם כלפי רוסיה. בלינקן מעריך את התנהגותה של רוסיה כאלימה ובעייתית, החל בפלישה לאוקראינה וכלה בהתנהלות בסוריה ומדינות אחרות במזרח התיכון. במוסקבה מתבוננים אל עבר העתיד הקרוב וצופים הידוק של הסנקציות, גם בהקשר האוקראיני וגם בהקשרים נוספים, כמו גם התנגשות בכל מה שקורה בתחום של הפרה של זכויות אדם ובלימה של ניסיונות הרוסיים להגביר את ייצוא הגז לאירופה.

על-פי ההערכות הרוסיות, הממשל החדש יהיה הרבה יותר מעורב בסוריה ויקבור את המדיניות של אי-התערבות בה דגל הנשיא היוצא דונלד טראמפ. המומחים הרוסיים צופים כי ביידן יגביר את הנוכחות האמריקאית בסוריה, דבר שעלול לגרום לאסקלציה בצפון-מזרח המדינה, שם התנגשויות בין הכוחות הרוסיים לאמריקאים הן שכיחות. ייתכנו שינויים גם בניהול מערכת היחסים הסבוכה בין ארה"ב לטורקיה. להבדיל מטראמפ, ביידן מאמין בנחיצותם של ארגונים בינלאומיים חזקים ובריתות טרנסאטלנטיות עוצמתיות. על אף שטראמפ היה סלחן כלפי ארדואן, אשר עומד בראש מדינה שהיא חברה בנאט"ו אך ביצע רכישות משמעותיות של הנשק הרוסי, קרוב לוודאי שביידן ינהג באופן שונה לגמרי.

במוסקבה מעריכים שלחץ מוגבר מכיוון וושינגטון עלול דווקא לקרב את טורקיה אל רוסיה לאור מה שמכונה "אפקט בומרנג". גם מדינות ערביות, אשר מסומנות על ידי אנשי ביידן ככאלה המפרות בבוטות זכויות אדם כמו מצרים, סעודיה ואיחוד נסיכויות המפרץ, יכולות לעשות צעד נוסף לכיוון הקרמלין ולהפנות כתף קרה לוושינגטון. יחד עם זאת, אין צפי לכך שמי מהמדינות הללו תשנה באופן משמעותי את האוריינטרציה הפרו-מערבית שלה.

גם הכוונות של ביידן ביחס למו"מ עם איראן עלולות לקרר את היחסים בין וושינגטון לסעודיה, איחוד נסיכויות המפרץ וישראל. רוסיה יכולה להפיק תועלת גם מהמצב הזה. יחד עם זאת, רוסיה נתפסת בעיני רבים בעולם הערבי בתור פרטנרית של איראן התומכת בחזרה להסכם ה-JCPOA . על אף עובדה זו, במוסקבה מצפים שהתקררות בין המדינות הערביות הסוניות לבין וושינגטון תיצור תנאים נוחים יותר למכירת נשק רוסי למזרח התיכון, ביצוע השקעות ערביות ברוסיה ושיתוף פעולה טקטי בזירות רבות, כמו בלוב ובסודאן.

על מדיניות החיסונים של רוסיה במזרח התיכון

רוסיה הייתה בין המדינות הראשונות ששמה על השולחן את החיסון שלה - SPUTNIK-V. היא החלה לחסן את אזרחיה וחתמה על הסכמים עם מספר מדינות בעולם לשם שיווקו. המדינה הראשונה באפריקה שאישרה את החיסון הרוסי הייתה אלג'יריה, דבר שאינו מפתיע בהתחשב בקשרים הקרובים בין מוסקבה לאלג'יר (כ-90% מהנשק האלג'יראי מגיע מרוסיה). המדינה השניה, לאחר אלג'יריה, הייתה הרשות הפלסטינית. זו הישות המדינתית הראשונה במזה"ת שרכשה את החיסון, על אף שהיא ביצעה מהלך בזק של אישרור החיסון, מבלי לבצע את הניסויים ההכרחיים. הרש"פ צפויה לקבל את החיסון לקראת חודש מרץ השנה.

רוסיה תשווק את החיסון שלה גם במצרים (שם גם מתכוננים להתחיל בייצור המוני של החיסון) ובאיחוד נסיכויות המפרץ. כך בעצם הפך החיסון הרוסי לכלי חשוב בדיפלומטיה ויחסים בינלאומיים. להבדיל מחיסונים של מודרנה ופייזר, שמזוהים קודם כל עם החברות המסחריות שיצרו אותם, החיסון הרוסי מזוהה עם המדינה הרוסית ומנהיגה - ולדימיר פוטין. ל"מדיניות החיסונים" הזאת יש שלושה רבדים - כלכלי, דיפלומטי והומניטרי. בדיוק כמו שברה"מ סייעה בזמנו למדינות מתפתחות לנצח את מגפת האבעבועות וסיפקה מאות מיליונים של מנות חיסון למדינות אפריקאיות ואסיאתיות, כך גם היום רוסיה מכוונת את מכירות החיסון בעיקר למדינות בזירה הפוסט-סובייטית ולמדינות המתפתחות.

מבלי להיכנס לוויכוח על טיב החיסון הרוסי ויתרונותיו או חסרונותיו, נראה שרוסיה הצליחה לנצל את התקופה הקשה הזאת כדי לפרוץ קדימה, עם החיסון פרי תוצרתה, אשר יסייע לנצח את מגפת הקורונה וגם יקדם את מטרותיה בזירה הגלובאלית.

האם צפויה עוד מלחמת נפט בין רוסיה לסעודיה?

לפני קצת פחות משנה רוסיה הכריזה על כך שהיא תפסיק לקצץ בתפוקות הנפט שלה ולמעשה הפרה את הסכמי אופ"ק + עם ערב הסעודית. בריאד הגיבו לכך באופן נמרץ והחלטי והגבירו באופן דרסטי את התפוקה, דבר שגרר את מחירי הנפט לשפל חסר תקדים. לאחר כחודש של זעזועים עצומים בשוק הנפט, רוסיה וסעודיה הגיעו לפשרה אשר במסגרתה רוסיה ויתרה על תפוקה של כ2.5 מיליוני חביות ביממה.

אך המתיחות בין שתי המדינות נשמרה, זאת משום שסעודיה המשיכה למעשה ב"מלחמת הנפט" כאשר העניקה הנחות גדולות לשווקים שנחשבים לשווקי מפתח עבור רוסיה, על פי מומחים לאנרגיה כך היא הצליחה לנגוס ברווחים של מוסקבה. בספטמבר 2020 התברר שתפוקת הנפט הסעודי ירדה רק ב-3%, בעוד שתפוקת הנפט הרוסי ירדה ב-21%. האם בשנת 2021, כאשר העולם עוד לא יצא ממגפה הקורונה והדרישה לנפט עדיין לא חזרה לממדים הקודמים, נראה עוד מלחמת נפט בין שתי המדינות?

נראה שבריאד החליטו לא להסתכן בהחמרה נוספת ביחסים עם רוסיה, במיוחד כאשר באופק צפוי שלטון אמריקאי חדש, וביצעו שינוי משמעותי בסדרי עדיפויות. כעת סעודיה לא נאבקת על השווקים החדשים, אלא גורמת להעלאת המחירים כדי למלא את קופתה הציבורית. בתחילת השנה, ערב הסעודית הכריזה על קיצוץ וולנטרי בתפוקת הנפט ואף סירבה לספק הזמנות למספר לקוחות שקודם לכן נשענו על הנפט הרוסי. זה לא סוד שסעודיה זקוקה למחירי נפט גבוהים יחסית, לא פחות מ-65$, על מנת לעמוד על יעדיה הכלכליים, בעוד שהכלכלה הרוסית יכולה להסתדר (לא בנקל) גם במחיר של כ-40$ לחבית.

יצירת הדפיציט של הנפט הסעודי בשווקים האירופיים אמורה לגרום לעלייה במחירי הנפט ולתרום להתאוששות הכלכלית בשתי המדינות, הן בסעודיה והן ברוסיה. כתוצאה מכך נראה שהסבירות להישנות של מלחמת הנפט כפי שהתרחשה ב-2020 איננה גבוהה, זאת בנוסף לרצון הסעודי לשמור על יחסים תקינים עם מוסקבה וגם להתאושש כלכלית.
​

נכתב על ידי קסניה סבטלובה, עמיתת מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

לחזרה למסמך התובנות המלא יש ללחוץ כאן >>