רוסיה מתקדמת עם יישום עסקת מטוסי "סוחוי" עם מצרים
קסניה סבטלובה | 14 ביולי, 2021
זרקור על רוסיה במזה"ת | תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות
 |
| Photo: Kremlin.ru |
מצרים מתקדמת במימוש העסקה לרכישת מטוסי הקרב הרוסיים
כלי התקשורת ברוסיה הודיעו השבוע על כך שמצרים החלה לקבל את מטוסי הקרב הרוסיים המתקדמים מסוג סוחוי SU-35, שהוזמנו לפני כשנתיים. עמימות רבה עוטפת את הפרשה הזאת, כאשר לאורך כל תקופה זו, מרבית הידיעות בנוגע לעסקת המטוסים המדוברת מקורן ברוסיה. כלי התקשורת ברוסיה דיווחו כל העת על התקדמות בביצוע העסקה, החל מרגע החתימה עליה ועד להעברתם של המטוסים לבסיסים המצריים, בעוד שכלי התקשורת במצרים נדמו, מבלי לאשר את הפרטים.
בשלב זה ניתן לומר, שלמרות האזהרות החמורות של ארה"ב מפני יישום העסקה ששוויה מוערך בכמיליארד דולר, ועל אף האיום של הטלת הסנקציות, מצרים נחושה ככל הנראה להתקדם ברכישת המטוסים הרוסיים. היא עדיין חוששת מקרע ביחסים עם ארה"ב, אך במקביל מעוניינת מאוד ברכישת מטוסי הסוחוי, שיחזקו באופן ניכר את חיל האוויר שלה. מצרים קיבלה מרוסיה גם 300 טילי אוויר מדגם R-73 ו- 300 טילי R-77 עבור מטוסי מיג-29. הצבא המצרי הוא הצבא הגדול ביותר במזרח התיכון, ובשנים האחרונות קהיר פועלת רבות על מנת לשדרג את היכולות הצבאיות שלה באוויר, בים וביבשה. רק לאחרונה היא חנכה בסיס חיל הים חדש בצפון-מערב המדינה, בסמוך לגבול הלובי.
מאז שהנשיא המצרי עבד אל-פתאח א-סיסי עלה לשלטון, היחסים בין מצרים לרוסיה השתפרו באופן ניכר. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין ביקר במצרים וא-סיסי ביקר במוסקבה מספר פעמים, ולמורת רוחה של ארה"ב, חתם על עסקאות רכש צבאי. בנוסף, רוסיה מקימה במצרים את הכור הגרעיני האזרחי הראשון במדינה. יחד עם זאת, חשוב לציין שמזה מספר שנים, מצרים מגוונת ברכש הביטחוני שלה ורק לאחרונה הזמינה 30 מטוסי רפאלה מצרפת. ההבדל בין עסקת המטוסים עם צרפת לזאת עם רוסיה הוא משמעותי ואף אידאולוגי, כיוון שהממשל האמריקאי מנסה למנוע כניסת נשק רוסי לשווקים שנשלטו על ידי ארה"ב באופן מסורתי ואף את המשך ההתקרבות בין בעלות בריתה של ארה"ב למוסקבה.
בעקבות הרכישה של מערכות ההגנה האווירית מדגם S-400 על ידי אנקרה, ביטלה ארה"ב משלוח של מטוסי חמקן
מדגם F-35 לטורקים. כמו-כן, טורקיה הושעתה מפרויקט הפיתוח של מטוס הקרב מהדור החמישי. הפנטגון טען כי ההחלטה נבעה מחשש שמערכת ה- S-400 עלולה לשמש לאיסוף מידע על יכולותיו של מטוס החמקן האמריקאי המתקדם ומהעברת המידע לרוסיה.
אך בעוד שיחסי טורקיה-ארה"ב היו ונותרו מתוחים, יחסי מצרים-ארה"ב דווקא זכו לעדנה מחודשת בחודשים האחרונים, במיוחד לאור מאמציה הדיפלומטיים של מצרים בהשגת הפסקת האש בין ישראל לחמאס בחודש מאי השנה. מצרים הינה בעלת ברית קרובה של ארה"ב במזרח התיכון, בין היתר בגלל הסכם השלום בינה לבין ישראל. צפוי שלסאגת המטוסים הרוסיים מסוג סוחוי יהיה המשך - כאמור, המקורות המצריים לא אישרו את הידיעה על העברת המטוסים הרוסיים וארה"ב לא הגיבה על כך עד כה. ההערכה היא שלמרות האזהרות האמריקאיות, המצרים נחושים להמשיך ולהתקדם לעבר מימושה של עסקת המטוסים מול רוסיה, אך מנסים לא לעורר רעש גדול מדי על מנת לא לפגוע ביחסים עם וושינגטון.
רוסיה וארה"ב הגיעו להסכמה במועצת הביטחון של האו"ם על המשך העברת הסיוע לסוריה
לאחר דיונים קדחתניים וחילוקי דעות רבים, רוסיה וארה"ב הגיעו להסכמות ביחס להעברת הסיוע ההומניטרי הבינלאומי לסוריה. מועצת הביטחון הצביעה פה אחד בעד המשך הפעילות של המודל הקיים, המאפשר את העברת הסיוע לא רק דרך דמשק, אלא גם דרך מעבר הגבול באב אל-חווא שבצפון-מערב המדינה. לפני כן, רוסיה התנגדה להמשך הפעלתו של המעבר הזה והציעה שכל סיוע הומניטרי יוזרם לסוריה דרך דמשק (ויהיה מפוקח על ידי משטרו של בשאר אסד). החשש הוא, שסגירת המעבר בצפון-מערב המדינה, בקרבת הגבול עם טורקיה, הייתה מגבירה באופן משמעותי את זרם הפליטים מאזור זה לטורקיה, מחשש שהסיוע ההומניטרי לא יגיע ליעדו. בהחלטה הסופית של מועצת הביטחון נכתב, כי המעבר יפעל במשך חצי שנה ולאחר מכן יישקל המשך הפעלתו, "בכפוף לגיבוש פתרונות במספר נושאים", כך לשון ההחלטה.
ברוסיה רואים בפשרה שהושגה במועצת הביטחון "פריצת דרך" ביחסים עם וושינגטון, וכלי התקשורת ברוסיה אף דווחו כי שני המנהיגים שוחחו בטלפון ביום שישי, ודנו בהמשך שיתוף הפעולה ביניהם בכל הנוגע לסיוע ההומניטרי לסוריה. יחד עם זאת, השיחה הזאת כללה גם אזהרה מצידו של ביידן ביחס למתקפות הסייבר נגד ארה"ב ומדינות אחרות בעולם. ביידן גם אמר שהוא הצליח לייסד ערוץ תקשורת עם הנשיא הרוסי להעברת מסרים חשובים, אך גם הוסיף שרוסיה תישא באחריות בעקבות הפעילות השלילית שלה בתחום הסייבר.
כבר במהלך הפגישה הראשונה בין ביידן לפוטין בג'נבה שנערכה בחודש יוני, אותת ביידן כי הוא מעוניין ב"יחסים קונסטרוקטיביים" עם עמיתו הרוסי, אך אינו מתכוון לוותר לרוסיה בעניין מתקפות הסייבר שהוא מייחס למוסקבה. כיצד יפעל הבית הלבן אם מתקפות הסייבר לא ייפסקו? כרגע נשיא ארה"ב לא מציין כיצד תראה התגובה האמריקאית, אך נראה שהוא מאפשר לרוסיה לגבש את מדיניותה בעניין זה, ובינתיים מעודד אותה באמצעות צעדים בוני אמון, כגון ההסכמה בנוגע למנגנון העברת הסיוע ההומניטרי לסוריה.
נכתב על ידי קסניה סבטלובה, חוקרת בכירה במכון למדיניות ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה
מסמך זרקור על רוסיה במזה"ת הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
