על אפקט נבאלני, ההסכם החדש בין איראן לסין וההתבססות הרוסית בלבנון
קסניה סבטלובה | 12 באפריל, 2021
זרקור על רוסיה במזה"ת | תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות
 |
| Photo: Vladimmir Putin: Kremlin.ru |
בין נבאלני לדונבאס
האם יחסי רוסיה-ארה"ב הולכים לקראת פיצוץ עוצמתי בחודשים הקרובים? לאחר החלפת מסרים עוינים באמצעות כלי התקשורת (ג'ו ביידן נשאל על ידי הכתב של רשת ABC האם הנשיא פוטין הינו רוצח וענה בחיוב), הטלת סנקציות נוספות על מוסקבה, פרסום של דו"ח מודיעין מיוחד על ההתערבות הרוסית בבחירות ב-2020 והחזרת השגריר הרוסי מארה"ב - נראה שאין מכך מנוס. הממשל האמריקאי החדש עלה לשלטון כשהוא נחוש לפעול נגד ההשפעה הרוסית באסרטיביות ובכוח במגוון תחומים, החל מהתערבות בבחירות ותחום הסייבר וכלה בהפרה של זכויות אדם.
שתי התפתחויות משמעותיות יכולות אף להגדיל את גובה הלהבות - הדרדרות של המצב הרפואי של אלכסיי נבאלני, מנהיג האופוזיציה הרוסי שנכלא מיד לאחר שחזר מטיפול רפואי בגרמניה. נבאלני ממשיך בשביתת הרעב שלו כבר שבועיים והסכנה לבריאותו היא מיידית. בין ניסיון ההרעלה שממנו ניצל בעור שיניו לכליאה בתנאים קשוחים ושביתת רעב מסכנת חיים אלכסי נבאלני, שחשף שחיתויות רבות של המשטר וממשיך לעשות זאת גם בעודו בכלא, הפך לסמל עוצמתי להתנגדות למשטרו של פוטין. למעשה הקרמלין יצר גיבור חדש שזוכה לסיקור תקשורתי בלתי פוסק בחו"ל ולאהדה רבה ברחבי רוסיה. המשטר הרוסי נמצא כרגע במלכוד - אם ישוחרר נבאלני או אם תנאי כליאתו ישתפרו - הדבר יתפרש כוויתור שנעשה תחת לחץ של ארה"ב ואירופה. אם נבאלני ייפגע, יחלה או ימות, רוסיה ללא ספק תצטרך להתמודד עם סנקציות נוספות, כואבות אף יותר מהנוכחיות, בעוד שמעמדו של נבאלני והפופולריות שלו יתעצמו עוד יותר.
ההתפתחות המשמעותית השנייה היא סבב מתיחות נוסף בין רוסיה לאוקראינה. רוסיה ממשיכה לעבות את כוחותיה בגבול אוקראינה ומאיימת במלחמה שתהיה "הסוף של אוקראינה", בעוד שארה"ב שולחת ספינות קרב לים השחור ואוקראינה דורשת חברות בנאט"ו. האם רוסיה אכן מתכוננת למלחמה או מנסה להעביר מסר לממשל האמריקאי? ייתכן שכאשר פוטין מזיז את כוחותיו לגבול האוקראיני הוא בעצם מנסה לאלץ את הנשיא האוקראיני זלנסקי לקבל את תנאיה של רוסיה להסכם שלום שמשמעותו - כניעה מוחלטת של אוקראינה עוד לפני שביידן יספיק לגבש מדיניות אמריקאית בעניין זה. ספק רב אם רוסיה באמת מעוניינת במלחמה ברגע זה, אך המהלך הכוחני שלה בה להרתיע ולהטריד לא רק את אוקראינה, אלא גם מדינות אחרות במרחב הפוסט-סובייטי ולסמן למערב שאם תרצה תוכל להחריף את המצב בחזיתות רבות. ייתכן שישראל המנהלת יחסים טובים וקרובים עם רוסיה בשנים האחרונות, תצטרך להיערך בהתאם.
מדוע רוסיה מודאגת מההסכם החדש בין איראן לסין?
בקרמלין בירכו על ההסכם החדש לשותפות כלכלית וביטחונית בין סין לאיראן, שיסלול את הדרך להשקעות סיניות באיראן בהיקף של מיליארדי דולרים והכריזו על "תחילתו של עידן חדש", אך במוסקבה נשמעים גם קולות שמביעים דאגה מפני ההסכם החדש, העלול להפיח רוח חדשה בכלכלה ההרוסה של איראן. בעוד שבמערב רבים כותבים על "משולש הכוח החדש" שיאתגר את ארה"ב ויהווה בעיה גם לישראל, ברוסיה רואים גם היבטים שליליים אפשריים. ההסכם החדש בין סין לאיראן כולל גם את הנדבך הצבאי, ייתכן שסין תחפוץ בהרחבת פעילותה גם על אדמת איראן. גם רוסיה מתכננת לעשות שימוש בנמלים האיראניים בנדר א-בושר וצ'בהר כבבסיסים הקדמיים שלה. פעילות סינית באותם אזורים יכולה להוות סלע של מחלוקת בין שתי המדינות ולקרוא תיגר על הקשרים בין מוסקבה לטהרן.
ההתחזקות הכלכלית של איראן יכולה אף להשפיע על אופן הפעילות האיראנית בסוריה. כידוע, איראן ורוסיה רואות באופן שונה למדי את עתידה של סוריה ואף מתחרות על תחומי ההשפעה במדינה זאת. אמנם לרוסיה יש מה להרוויח מהברית החדשה בין טהרן לבייג'ינג, אך היחסים שלה עצמה עם שתי המדינות הללו מורכבים למדי ומתאפיינים בחשדנות ובזהירות. גם אם הסנקציות המערביות דוחפות את כל השותפות הללו אחת לזרועותיה של השנייה, הסכסוכים והתחרות הקיימים בין כל השותפות החדשות לציר הרוסי-סיני-איראני במזרח התיכון אינם עומדים להיעלם בזמן הקרוב.
על שגרירות חיזבאללה במוסקבה ועל התבססותה של מוסקבה בלבנון
לפני מספר שבועות משלחת של חיזבאללה ביקרה במוסקבה ונפגשה עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב. הביקור התקיים במקביל לביקורו של שר החוץ הישראלי גבי אשכנזי, סביר להניח שסמיכותם של שני הביקורים לא הייתה מקרית. במוסקבה מנהלים יחסים טובים גם עם ישראל וגם עם חיזבאללה ולא רואים בכך שום סתירה. כאשר אנשי חיזבאללה פרסמו הודעה על כך שהארגון שוקל להקים נציגות עצמאית במוסקבה, לא יצאה שום הכחשה רוסית לעניין זה. רוסיה לחמה יחד עם חיזבאללה למען הצלתו של בשאר אסד בסוריה, אך עכשיו היא רואה בארגון הלבנוני מפתח חשוב להרחבת השפעתה בארץ הארזים. החברות הרוסיות מגלות עניין במצבורי הגז הלבנוניים בים התיכון, הדיפלומטים הרוסיים עורכים ביקורים תכופים לביירות ובשנה האחרונה גם נכנסים בעובי הקורה ומציעים תיווך לפלגים הלבנוניים השונים. רוסיה רואה בלבנון לא רק עומק אסטרטגי של סוריה, אלא גם מדינה אסטרטגית לחופי הים התיכון ומשתמשת בחולשתה על מנת לפרוס את חסותה עליה. בשנים האחרונות רוסיה הגבירה את פעילותה במרכזים הנוצריים - כך היא מנסה למצב את עצמה בתור מגינת הנוצרים באזור, אך במקביל גם הידקה את היחסים עם חיזבאללה. אין ספק שבמקרה של מתיחות מחודשת בין ישראל לחיזבאללה, רוסיה גם תוביל את מאמצי התיווך בין שני הצדדים, בין אם השגרירות של חיזבאללה במוסקבה תפתח או לא.
נכתב על ידי קסניה סבטלובה, חוקרת בכירה במכון למדיניות ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה
מסמך זרקור על רוסיה במזה"ת הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
