בצל הסנקציות האמריקאיות החדשות רוסיה ממשיכה להרחיב את השפעתה בסוריה

קסניה סבטלובה | 14 ביוני, 2020

Photos: Kremlin.ru | CC BY 4.0

תקציר

רוסיה ממשיכה להרחיב את נוכחותה והשפעתה בסוריה, בים, באויר וביבשה כשהאינטרס הוא לצמצם את ההשפעה האיראנית בסוריה. הדרישה הרוסית לקבל עוד שליטה על אדמות סוריות מגיעה ימים אחדים לפני כניסתו לתוקף של "חוק קיסר" האמריקאי שיטיל עיצומים משמעותיים על סוריה ועל שותפיה. במקביל, מוסקבה מאותתת על רצונה להפוך לשחקנית משפיעה גם בזירה הפלסטינית, שואפת לממש את עסקת המטוסים השנויה במחלוקת עם מצרים ומשדרת מסר הרתעתי למערב באמצעות אימוץ מסמך חדש ביחס לשימוש בנשק גרעיני, גם במקרה בו תותקף רוסיה "רק" בנשק קונבנציונלי.

רוסיה בסוריה:

כמעט חמש שנים לאחר שהכוחות הרוסיים נכנסו לסוריה כדי להגן על משטרו של בשאר אסד ועל האינטרסים הרוסיים במדינה, פועלת מוסקבה באופן נמרץ להשתלט על יותר ויותר שטחים יבשתיים וימיים סוריים לטובת הכוחות הרוסיים המוצבים במדינה. בסוף מאי הנחה הנשיא פוטין את שרי החוץ וההגנה שלו לפתוח בשיחות עם הממשל הסורי על העברת השטחים הנוספים לידי רוסיה. בצו הנשיאותי שפורסם באתרים הממשלתיים הרוסיים לא צויינה סיבה להחלטה הזאת, ואולם המומחים הרוסיים טענו שהצורך בקרקע ובגישות ימיות נוספות נובע מרצון להגן על הבסיסים הרוסיים הפזורים ברחבי המדינה.

למעשה הצעד הזה הוא חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה הרוסית שמטרתה להרחיב את השפעתה במזרח התיכון, תוך שהיא, מבססת את עצמה כגורם הדומיננטי בסוריה, זורעת בה בסיסים יבשתיים וימיים והופכת את סוריה לבסיס-אם ממנו ניתן יהיה להקרין את ההשפעה הרוסית על אגן הים התיכון, כמו גם על המזרח התיכון. רוסיה מעוניינת לשקם - ולמעשה להקים מחדש - את הצבא הסורי, כך שיהיה נתון אך ורק להשפעתה, ולמזער עד כמה שאפשר את ההשפעה האיראנית על שירותי הביטחון הסוריים.

גם בזירה הכלכלית רוסיה מתחרה כרגע עם איראן כשהיא שואפת לקדם את הפעילות העסקית של חברותיה, על מנת להפיק את התועלת המרבית מהנוכחות בסוריה. זאת, נוכה ריבוי תלונות של אנשי עסקים רוסיים על כך שחוזים משתלמים רבים מגיעים לידיים איראניות.

פרסומה במוסקבה, של ההחלטה הנשיאותית על העברת שטחים נוספים בסוריה לטובת רוסיה, נועד להעביר מסר ברור לאיראן, לטורקיה וגם למדינות האחרות שפועלות באזור: רוסיה ממשיכה להרחיב את בסיסיה בסוריה והיא זאת ששולטת בארמון הנשיאות בדמשק. השבוע גם נפתח מחדש בבירה הסורית מרכז תרבות רוסי שנסגר בעיצומה של הלחימה בשנת 2013. המרכז אמנם יציע קורסים בשפה הרוסית ושיעורי מוזיקה, אך יותר מכל מדובר במחווה סמלית: דמשק בטוחה מספיק כדי לאפשר לרוסיה לפתוח מחדש את מרכז התרבות שלה שנסגר בגלל המלחמה. מבחינתה של מוסקבה המלחמה בסוריה הסתיימה: עכשיו הגיע הזמן לחלק את הדיווידנדים.

לא מיותר לציין כי הדרישה הרוסית להעביר עוד שטחים לטובת צבאה מתרחשת ימים אחדים לפני שנכנס לתוקפו "חוק קיסר" האמריקאי, המטיל עיצומים קשים על סוריה ועל כל גורם שמקיים קשרים עסקיים או אחרים עם המשטר הסורי. הצפי הוא שהחוק הזה יגביר את הלחץ על איראן ורוסיה, וירתיע משקיעים אפשריים כגון סין או איחוד נסיכויות המפרץ. ייתכן שרוסיה שחלק מפוליטיקאים ואנשי עסקים שלה כבר נמצאים תחת הסנקציות האמריקאיות, תפעיל יותר לחצים על דמשק בעקבות הפעלתו של "חוק קיסר" על מנת לקדם רפורמות פוליטיות וכלכליות, כיוון שהוא מעמיד מכשול רציני לשאיפותיה לשקם את סוריה ולמשוך השקעות זרות למדינה. חמש שנים לאחר שרוסיה נכנסה למלחמה בסוריה היא הצליחה לממש חלק ניכר מתוכניותיה, מבחינת הגברת השפעתה בסוריה ובים התיכון, אך ללא השיקום וההשקעות תצטרך מוסקבה להתמודד עם חוסר-יציבות כרונית של המשטר הסורי, מרידות והתקוממויות אלימות, מאבקי כוח בתוך האליטה העלווית וכרסום מעמדה שלה על ידי השחקנים האחרים – טורקיה, איראן, מדינות המפרץ וארה"ב.

הזירה הפלסטינית:

בעקבות התבטאויות של מספר בכירים רוסיים שהביעו התנגדות מוחלטת למדיניות הסיפוח הישראלית, הביעו הפלסטינים תקווה שרוסיה תהפוך למתווכת בין הרש"פ לבין ישראל. במקביל, פורסמו ידיעות על כך שבזמן הקרוב תארח רוסיה פסגת חרום בנושא הסיפוח. אין ספק שברש"פ היו רוצים לראות את רוסיה מעורבת עמוק הרבה יותר בסכסוך הישראלי-פלסטיני - ככוח מאזן לארה"ב מכאן גם הקריאות החוזרות ונושנות למוסקבה לקחת את המושכות לידיה ולהתחיל לתווך בין ירושלים לרמאללה.

אך האם במוסקבה מעוניינים? השנה היא 2020 ולא 1967, וכיום כשרוסיה פועלת במזה"ת היא מונעת מאינטרסים ובאה לקדם אותם, ולא בהכרח אג'נדות פוליטיות או אידאולוגיות. הנושא הפלסטיני נחשב לאחד החשובים בעידן ברה"מ, ואף שהחשיבות הסמלית עדיין קיימת – רוסיה מנהלת קשרים עם כל הצדדים הפלסטיניים, מפת"ח ועד ג'יהאד איסלאמי וכמובן חמאס –בפועל, נמנעת רוסיה מלקפוץ למים הקרים ולשחק תפקיד משמעותי יותר בזירה הזאת.

יש לכך מספר סיבות. ראשית, במוסקבה מאמינים שהסבירות לפתרון הסכסוך היא נמוכה. אז אמנם רוסיה תומכת בדרישות הפלסטיניות ומפצירה בישראל לפעול על פי "החוק הבינלאומי", אך היא אינה מתכוונת להתקדם מעבר לכך, בין היתר כי על פי הערכת הדיפלומטים הרוסים הדבר לא יביא אף לא לתזוזה מינימלית בנושא. הסיבה השנייה היא המעורבות הקבועה של ארה"ב והמחויבות הישראלית לוושינגטון. גם אם ברמאללה מאוד היו רוצים לראות את התיווך הרוסי, האם מוסקבה יכולה לתקוע טריז ביחסי ישראל-ארה"ב בסוגיה עקרונית זאת? עד כה מוסקבה לא הצליחה להוציא לפועל פסגה בין פוטין לאבו-מאזן ואף לא להפגיש ביניהם במהלך משחקי גביע עולם ב-2018. סביר להניח שרוסיה תמשיך להשמיע עמדות שקרובות יותר לרמאללה מאשר לירושלים, ותקבל בולטות בזכות ההתבטאויות הללו, אך קיים פער רחב בין התמיכה הפומבית בהחלטות הבינלאומיות לגיבוש של מדיניות חדשה ואקטיבית יותר. כרגע רוסיה עדיין לא שם.

מצרים:

לקשרים ההיסטוריים, למעמדה הגאו-פוליטי ולגודלה של מצרים יש חשיבות רבה בעיני מוסקבה, שמעוניינת מאוד בהתקרבות לקהיר הנחשבת לבעלת ברית אמריקאית נאמנה מאז החתימה על הסכמי קמפ-דייויד. בשנים האחרונות הגבירה רוסיה את מכירות הנשק למצרים, אולם על הפרק נמצאת עתה עסקה חשובה המהווה קפיצת מדרגה ועשויה להשפיע לא רק על מאזן הכוחות באזור, אלא גם על מפת הבריתות האזוריות.

בקהיר שומרים בינתיים על זכות השתיקה, אך מוסקבה ממשיכה לעדכן שעסקת המטוסים הגדולה עם מצרים יצאה לדרך, גם אם העניין למורת רוחה של ארה"ב. לפני כשבועיים החל בתקשורת הרוסית גל של פרסומים על כך שבמפעלים הרוסיים כבר החלו בייצור מטוסי SU-35 המיועדים לצבא המצרי. הגל הזה אינו פוסק, והרשתות הרוסיות השייכות לממשלה כגון רשת "ספוטניק" מביאים מדבריהם של מומחים מצריים שמאשרים את דבר העסקה. אם עסקת המטוסים עם מצרים תצא לדרך, ארה"ב עלולה להטיל סנקציות על קהיר, גם על מנת להרתיע מדינות אחרות במזה"ת ובעולם מצעדים דומים. יחד עם זאת, לאור החלשת ההשפעה האמריקאית באזור וההתקרבות המשמעותית בין מצרים למוסקבה, לא מן הנמנע שמצרים תמשיך לשמור על זכות השתיקה עד שארה"ב תסכים לספק לה מערכות נשק מתקדמות שעד כה לא נמכרו לה, במטרה לשמור על העליונות הצבאית של ישראל באזור.

בעולם:

רוסיה מעבירה מסר מאיים למערב באמצעות מסמך חדש שמפרט את התנאים לשימוש בנשק גרעיני. המסמך הזה קובע כי גם אם רוסיה או בנות בריתה יותקפו בנשק קונבנציונלי המאיים בהשמדת המדינה, עלולה מוסקבה להגיב במתקפה גרעינית. רק לאחרונה נדון בארה"ב עניין חידוש הניסויים הגרעיניים, כאמצעי לחץ על רוסיה במטרה לשכנע אותה לחזור להסכם משולש עם ארה"ב וסין לפיקוח על נשק הלא קונבנציונלי. הרעיון בסופו של דבר נדחה על ידי הממשל והחתימה על ההסכם המשולש לא צפויה בקרוב. נראה כי בינתיים המתיחות בין רוסיה לארה"ב רק תלך ותגבר.

נכתב על ידי קסניה סבטלובה, עמיתת מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

לחזרה למסמך התובנות המלא יש ללחוץ כאן >>