ישראל והרשות הפלסטינית נוכח משבר הקורונה: אתגרים והזדמנויות
ד"ר מיכאל מילשטיין | 10 באפריל, 2020
 |
| Photo: Kremlin.ru | CC BY 2.0 |
משבר הקורונה התפרץ בעת רגישה במיוחד ביחסי ישראל והרשות הפלסטינית. ערב פרוץ המשבר החריף המתח בין שני הצדדים על רקע המשבר המתמשך במישור המדיני, השיח הגובר בישראל לגבי סיפוח עתידי של שטחים בגדה המערבית, חרם כלכלי הדדי בין ישראל לרשות, והתפרצויות מעת לעת של גלי טרור. המגמות האלה הציפו את השאלה האם עלול לפרוץ גל אלימות רחב בגדה המערבית (איו"ש) שיגרום לערעור המציאות הקיימת.
משבר הקורונה מייצר אתגרים לצד הזדמנויות בהקשר של מערכת היחסים בין ישראל והרשות הפלסטינית. מצד אחד, המשבר מחדד מתחים ותיקים ומייצר אתגרים חדשים, אך מהצד השני גם גורם לדחיקת חלק מהמחלוקות הוותיקות, מאפשר שיתוף פעולה בין ישראל לפלסטינים סביב איום משותף, ואף עשוי לסייע ביצירת אופק חדש ב"יום שאחרי הקורונה".
יותר מכל ממחיש משבר הקורונה את הזיקה ההדוקה בין ישראל לרשות הפלסטינית, ובמוקדה - התלות הקיומית של הפלסטינים בישראל כמעט בכל מישור שהוא, לצד חשיבות הרכיב הכלכלי בשימור היציבות האסטרטגית בגדה המערבית.
עד כה הפגינה הרשות הפלסטינית הצלחה יחסית בהתמודדותה עם איום הקורונה. מספר הנשאים שהתגלו נמוך יחסית (כ-230; ומקרה מוות בודד), מהלכי המנע יעילים (לרבות הסגר מלא בישובים הפלסטינים, הקמת מתקני בידוד וסגירת המרחב הציבורי), ומתקיים שיתוף פעולה הדוק עם ישראל בנושא. לא מפליא אפוא כי בסדרה של סקרי דעת קהל שנערכו בגדה המערבית בשבועות האחרונים עלה כי 80%-95% מתושבי הגדה המערבית מביעים אמון מלא בהתנהלות הרשות הפלסטינית במשבר הקורונה.
מנגד, מתעצם, בדומה לישראל, משבר כלכלי שפוגע ברוב ענפי המשק, ובראשם כ-120 אלף פועלים העובדים בישראל (75% מהם שבו לשטחי הרשות), וכן סוחרים ותעשיינים רבים שתלויים בכוח הקנייה הישראלי ובשיווק התוצרת שלהם לישראל. על הרקע הזה בולטים דיווחים כלכליים וסקרי דעת קהל המעידים על הרעה כללית במצב הציבור הפלסטיני, ובמיוחד איבוד מקורות הכנסה וכוח הקנייה הקולקטיבי, לצד החרפה של מתחים ואלימות בתוך התאים המשפחתיים.
אם לא די בכך, מתפתחים בשבועות האחרונים מספר מוקדי מתח פוליטיים בין ישראל לרשות הפלסטינית: האשמות של בכירי הרשות, ובראשם ראש-הממשלה מחמד אשתיה, את ישראל כי היא פועלת "להדבקה והפצה מכוונות" של הקורונה בגדה המערבית ומונעת טיפול של הממשל הפלסטיני בציבור; שיח ציבורי ופוליטי טעון על רקע שמועות בדבר החרפת מצב האסירים הפלסטינים הכלואים בישראל והאפשרות שתתרחש התפשטות של הקורונה בבתי הכלא (הדבר מלווה בדרישת הרשות וחמאס לשחרור אסירים חולים, זקנים, קטינים ונשים); פעילות ישראלית נמרצת נגד פעילות הרשות הפלסטינית במזרח ירושלים (המלווה במעצר בכירים פלסטינים); וחשש פלסטיני ולפיו כינון ממשלת האחדות בישראל תלווה בהסכמה על סיפוח שטחים בגדה המערבית.
המציאות השברירית מגלמת אתגרים סבוכים מבחינת ישראל ומחייבת אותה למהלכים מושכלים ולפרקים גם להתגמשות בסוגיות שונות. ראשית, ישראל חייבת לשמור על התיאום האזרחי והביטחוני ההדוק עם הרשות הפלסטינית, ובמסגרת זאת לסייע לה ככל שתוכל במהלכי התמגנות, טיפול רפואי ומניעת התפשטות הקורונה ברחבי איו"ש. מעבר לכך, לישראל ולרשות אינטרס משותף בשימור הסדר הציבורי באיו"ש, דבר שהתבטא בהיתר חריג שהוענק באחרונה למנגנוני הביטחון הפלסטינים להיפרס ולפעול בשכונות מזרח-ירושלמיות המצויות מעבר לחומת המגן (בראשן כפר עקב שבצפון העיר) על מנת לבלום גאות שחלה בפשיעה ובמאבקים בין חמולות.
סוגיה רבת חשיבות אחרת היא הצורך לשמור על היציבות הכלכלית ברשות הפלסטינית. זאת, מתוך הבנה כי מדובר ביסוד המרכזי המאפשר יציבות אסטרטגית ומניעת התפתחות איומים ביטחוניים באזור הזה. במסגרת זאת על ישראל להמשיך ולהעביר באופן סדור את כספי הסילוקין המהווים כחצי מתקציב הרשות, בעיקר כדי להבטיח תשלום משכורות (ולו חלקי) של 160 אלף עובדי המגזר הציבורי הפלסטיני, מהם 65 אלף פעילי מנגנוני הביטחון. מומלץ גם שישראל תפחית ככל שניתן מהלכי ענישה כלכלית נגד הרשות הפלסטינית בעת הנוכחית, לרבות קיזוז כספים המיועדים למשפחות מחבלים (אסירים, פצועים ו"חללים").
הידרדרות כלכלית ברשות הפלסטינית עלולה, כאמור, להקרין לרעה על יציבות הממשל הפלסטיני ולגרום להצטרפות מעגלים ציבוריים רחבים למהלכים אלימים. רוב הציבור הפלסטיני נרתע עד כה ממהלך שכזה נוכח החשיבות שהעניק הפלסטינים לשימור מרקם חייהם והבנתם את מחיר ההפסד שייגבה מהם, אולם ערעור המצב הקיים עלול לשבש את דפוס ההתנהגות והחשיבה הוותיק.
מנגד, על ישראל לבלום איומים פוטנציאליים מכיוון הרשות הפלסטינית. בהקשר הזה יש הכרח להפעיל לחץ על הרשות, כולל באמצעות שיח ישיר עם גורמים פלסטינים וכן באמצעות מגעים עם שחקנים חיצוניים, במטרה להפסיק שמועות זדונית בדבר הפצה ישראלית מכוונת של הקורונה בקרב הציבור הפלסטיני והאסירים. חרושת השמועות עלולה לאורך זמן לחלחל בתודעה הקולקטיבית הפלסטינית ולהזין מוטיבציה של פרטים וקבוצות לקדם פעילות אלימה.
מעבר לכך, מומלץ שישראל תפתח ערוץ שבאמצעותו היא תנסה להשפיע על התודעה הציבורית הפלסטינית. זאת בעיקר על-ידי העברת מסרים ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת המסורתיים, שבהם תוצג לציבור הפלסטיני (בערבית כמובן ובאמצעות דוברים ישראלים רשמיים) התמונה המלאה לגבי הסיוע שישראל מגישה, לצד הזמת שמועות והתרעה מפני התרחישים השליליים שעלולים להתפתח נוכח נקיטת קו מתריס כלפי ישראל.
לצד הטיפול בבעיותיה הפנימיות החמורות בכלל המישורים, נדרשת ישראל כיום גם למתן מענה מהיר לבעיות המתעצמות בזירה הפלסטינית, אשר מהוות הלכה למעשה בעיות ישראליות לכל דבר ועניין. התנהגות ישראלית רגישה ונבונה בעת הנוכחית, תוך בניית גשרי אמון עם ההנהגה ועם הציבור הפלסטינים, עשויה לייצב את המציאות האסטרטגית בגדה המערבית, אך גם להכשיר את הקרקע לפיתוח היחסים עם הרשות הפלסטינית ביום שאחרי הקורונה, לרבות יצירת מסד לחידוש עתידי של השיח המדיני בין הצדדים.
נכתב ע"י ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן.
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
