ההסלמה במערכת הפלסטינית: ניתוח תרחישים והמלצות למדיניות

 

ד'"ר מיכאל מילשטיין | 26 באפריל, 2021

דמויות מוצללות על רקע שריפות
Photo: Gigi Ibrahim | CC BY 2.0

 

מזה כשבוע ניכרת הסלמה חריגה יחסית במימדיה ובעוצמתה במערכת הפלסטינית. מקורו של גל ההסלמה בירושלים, שבה התפתחה מתיחות קשה הנובעת משילוב בין מספר גורמים: סדרת תקריות אלימות של תושבים ערבים נגד יהודים שזכו לכינוי "אנתפאדת הטיק-טוק"; הפרות סדר שהתפתחו בשל טענה פלסטינית כי ישראל מגבילה השתתפות של מוסלמים בתפילות בהר הבית במהלך רמדאן (עת שמלכתחילה האווירה בה טעונה); מחאה מתמשכת בשכונות סילוואן ושיח' ג'ראח על רקע טענה פלסטינית למאמצי נישול מכוונים; ובשיא - חיכוכים אלימים ורחבי היקף בין יהודים וערבים שהתפתחו בימים האחרונים באזור העיר העתיקה.

 

המשבר סביב ירושלים זכה לכינוי "אנתפאדת רמדאן" והקרין על יתר המערכת הפלסטינית ואף מעבר לה: הוא גרר שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל, שמאחוריהן עומדים חמאס ויתר פלגי הטרור; הפרות סדר רחבות יחסית בכמה מוקדים באיו"ש (אם כי עדיין אין מדובר במימדים היכולים להיקרא "אנתפאדה שלישית"); מתיחות בחברה הערבית בישראל, שהאווירה בה טעונה מלכתחילה על רקע חיכוכים בין יהודים לערבים במספר ערים מעורבות (בעיקר יפו, רמלה ולוד) והגאות בנגע הפשיעה והאלימות המלווה בביקורת נוקבת נגד הממשלה; וגינויים מצד גורמים ערביים, ובראשם ירדן ומצרים, המטיחים בישראל את האשם למתיחות בירושלים.

 

ההסלמה ניזונה בין היתר מאווירה טעונה בזירה הפנים פלסטינית על רקע ההנחה הרווחת בה ולפיה אבו מאזן נערך לדחיית הבחירות לפרלמנט (המתוכננות להיערך ב-22 במאי) - שבהן לפי שעה ניכרת נחיתות של הפתח המפוצל והחלש מול החמאס. זאת באמצעות שימוש ב"עילה" ולפיה ישראל אינה מתירה את קיומן במזרח ירושלים. החמאס מנגד מתעקשת על קיום הבחירות נוכח הערכתה כי הוא צפוי לקצור בהן הישגים. התנועה טוענת כי דחיית הבחירות באמצעות העילה של ירושלים תתפרש ככניעה פלסטינית לישראל במסגרת "המערכה על השליטה בעיר", תוך רמיזה כי הדחייה עלולה להסיט את זעם הציבור הפלסטיני לעבר אבו מאזן.

 

המתיחות הנוכחית ממחישה את העובדה כי נושא ירושלים - במיוחד בהקשרו הדתי - הינו בין הבודדים שבכוחו להוציא כיום את הציבור הפלסטיני למאבק עממי ולהקרין על המתרחש בשתי הזירות הגיאוגרפיות במערכת הפלסטינית. מתיחות כפי שהתפתחה בשבוע האחרון לא פרצה בעשור האחרון סביב משברים אחרים בין ישראל לפלסטינים, אשר לוו לפרקים בהערכות לגבי שינוי אסטרטגי צפוי במערכת הפלסטינית, ובמוקדו התפתחות "אנתפאדה שלישית" באיו"ש.

 

במבט לעתיד - המתח במערכת הפלסטינית עלול לגבור בטווח הקרוב, וזאת למרות הסרת החסמים באזור שער שכם, מהלך שהפלסטינים רואה בו הישג אולם מבהירים כי אינו מסמל סוף למאבקם סביב ירושלים. המשך המשבר צפוי לנבוע משתי סיבות מרכזיות: הראשונה - אווירת רמדאן הצפוי להסתיים באמצע מאי (לפני כן יצוין לילת אלקדר המתאפיין באווירה דתית טעונה), בעיקר אם החג ילווה בעימותים אלימים נוספים בין שתי האוכלוסיות בירושלים ובטענות פלסטינית להגבלת חופש הפולחן בהר הבית; והשנייה - המשבר הפוליטי שייתכן ויתפתח במערכת הפלסטינית בעקבות הודעה על דחיית הבחירות, מהלך שעלול מצד אחד לדחוק באבו מאזן ללבות מחאה ציבורית נגד ישראל, במיוחד בירושלים, על מנת להסיט ממנו ביקורת פנימית נוקבת, ומהצד השני לעודד את החמאס ליצור חיכוך ציבורי שיכוון הן נגד ישראל והן נגד הרשות הפלסטינית.

 

על הרקע הזה עלולים גורמי הטרור ברצועת עזה לשוב ולפעול באלימות נגד ישראל, במיוחד באמצעות שיגורי רקטות וקידום מחאה עממית רחבה במרחב גדר הגבול, דבר שיגביר את הסבירות להסלמה ביטחונית בגזרה הזאת. נוסף לכך, תתחזק הסבירות להתפתחות מחאה ציבורית חריפה גם בחברה הערבית בישראל, וצפויה החרפה בתגובות מצד העולם הערבי באופן שיקשה על קידום מהלכי נורמליזציה נוספים, ויעיב על אלה שכבר קודמו.

 

המציאות הנפיצה מחייבת את ישראל לנקוט מספר מהלכים מושכלים ומהירים בשבועות הקרובים, במיוחד במהלך רמדאן וסביב המועד האפשרי של דחיית הבחירות ברשות הפלסטינית. במסגרת הזאת מומלץ לקדם מספר צעדים:

 

  1. ריכוז מאמץ במניעת חיכוכים אלימים בין יהודים לערבים בירושלים, מגמה שמזינה חלק ניכר מהאווירה המתוחה במערכת הפלסטינית בעת הנוכחית.

  2. שימור מרקם החיים האזרחי באיו"ש בכלל ובירושלים בפרט בעיקר במהלך רמדאן, דבר שכבר הוכיח עצמו כאמצעי מוצלח להבטחת רגיעה במרחב הציבורי הפלסטיני.

  3. הימנעות ממהלכים שעלולים להתפרש כניסיון לשינוי הסטטוס קוו בירושלים בכלל ובמרחב הר הבית בפרט.

  4. שיגור מסרים לרשות הפלסטינית לגבי האפשרות כי ההסלמה הנוכחית המתוארת כרגע כמערכה לאומית מאוחדת נגד ישראל עלולה במהרה להתפתח למחאה פנימית נגד אבו מאזן אשר תונהג ע"י חמאס, המנסה ללבות את גל המתיחות הנוכחי כאמצעי לחיזוק מעמדה במערכת הפלסטינית.

  5. גיוס גורמים ערביים ובינ"ל על מנת לדחוק ברשות הפלסטינית לפעול להרגעת השטח באיו"ש ולהימנע מעידוד מחאה אלימה במרחב ירושלים.

  6. הפגנת משנה זהירות בהתמודדות עם המחאה הציבורית בחברה הערבית בישראל, אשר האווירה בה כאמור מתוחה מאוד גם כך.

  7. בלימת מאמצי החמאס לנצל את גל המחאה הנוכחי כדי לחזק את נוכחותה במרחב הציבורי בירושלים בפרט ובאיו"ש בכלל, מגמה שגוברת בשבועות האחרונים על רקע מסע הבחירות הער אשר התנועה מקדמת.

 

נוכח הצורך של ישראל למקד בעת הנוכחית את מאמציה באתגרים אסטרטגיים כבדי משקל אחרים, ובראשם ההתמודדות המחריפה עם איראן בגזרות השונות (הגרעין, הזירה הצפונית והמרחב הימי), מומלץ לפעול במהירות להפחתת המתיחות בזירה הפלסטינית, שכאמור עלולה לגלוש גם לזירה הפנימית בישראל ולגבות מחיר יקר במערכות היחסים עם הזירות הערבית והבינ"ל.

 

 

 

נכתב ע"י ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה

 

 

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

 

 

 

לחזרה למסמך התובנות המלא יש ללחוץ כאן >>