עזה: בין "ההסדרה הישנה" למערכה חדשה
ד"ר מיכאל מילשטיין | 25 באוגוסט, 2021
 |
| Photo: IDF Spokesperson's Unit | CC BY-SA 3.0 |
ישראל ניצבת בפני סתירה חריפה ובלבול עמוק נוכח המציאות הנוכחית ברצועת עזה. השבוע החולף עורר בקרב רבים בישראל תחושה ולפיה הושגה פריצת דרך לקראת ביסוס הסדרה באזור, ואולם זו פינתה מקומה עד מהרה לחיכוכים אלימים ביוזמת חמאס ובמוקדם חידוש טרור הבלונים והמהומות במרחב גדר הגבול. הניגוד הזה מגלם פער עמוק בין תפיסות המציאות של ישראל וחמאס, לצד קושי מתמשך של הראשונה לפענח את עולם הכוונות של בכירי התנועה.
מאז תום מבצע "שומר החומות" פועל יחיא סנואר לאורו של יעד מרכזי: השבת המציאות האסטרטגית ברצועה לכפי שהייתה עד ה-10 במאי, כאשר חמאס שיגרה מטח רקטות לעבר ירושלים שסימן את פתיחת המערכה הצבאית. חמאס אשר הפרה את כללי ההסדרה שהתקיימה עד אז ברצועת עזה מוטרדת מכך שישראל ביטלה חלק מהמהלכים האזרחיים שקודמו ערב המבצע, ומעוניינת, כאמור, לשוב אל "ההסדרה הישנה", או במילים אחרות להוכיח כי הצליחה לשנות את כללי המשחק מול ישראל מבלי שנגבה ממנה מחיר כבד המאיים על יציבות שלטונה.
נראה כי סנואר פועל מכוח היגיון ולפיו ניתן לשוב ל"הסדרה הישנה" מבלי להיגרר למערכה רחבת היקף שבה חמאס אינה מעוניינת בשלב הזה. סנואר אינו שבע רצון מהמהלכים האזרחיים שקודמו עד כה ע"י ישראל, ובראשם הסכמה להעברת רוב הסיוע הכספי הקטרי לרצועת עזה (למעט תשלום משכורות פקידי חמאס), הרחבת הייבוא לאזור והייצוא ממנו וההיתר ליציאת סוחרים עזתים לישראל (המהלכים האלה תורמים בפועל לחיזוק יציבותו של שלטון חמאס ולשימור השפעתה של קטר ברצועת עזה). חידוש החיכוכים במרחב הגבול וטרור הבלונים מהווה אמצעי לחץ יעיל בראיית סנואר ונתפס בעיניו כמעין "מערכה שבין המלחמות" (מב"מ) שלא תתעלו בהכרח לעימות רחב.
אפשר כי מהלכי חמאס משקפים הבנה ולפיה ישראל טרודה בעת הנוכחית בבעיות אחרות ובראשן הקורונה, התסבוכת הפוליטית הפנימית והמתיחות בחזית הצפונית ומול איראן, אשר מקשות עליה להפנות קשב ומאמץ לעימות ברצועת עזה ומדרבנות אותה לשוב ל"הסדרה הישנה" באזור. אפשר והטשטוש המתמשך בקווים האדומים שהציבה ישראל עם תום מבצע "שומר החומות" מחזק את אותה ההערכה, כשבמוקד ניצבת העובדה כי ישראל קידמה בחודשים האחרונים מחוות אזרחיות משמעותיות כלפי רצועת עזה למרות שלא חלה פריצת דרך בנושא השבויים והנעדרים (שו"ן) ואינה מגיבה בנחרצות על כל הפרה ביטחונית ("דין בלון כדין רקטה").
התנהלות סנואר אינה משקפת חוסר רציונליות, הלך רוח משיחי או "איבוד קשר עם המציאות", הערכות שנטען כי מתבססות בקרב גורמי מודיעין בישראל. סנואר פועל לאור שיקולים מושכלים ובאמצעות "ניסוי וטעייה" מתמשכים, ונכון לשלם מחיר מסוימים עבור קידום היעדים האידיאולוגיים העומדים במוקד הווייתו. לאחר שנקט מהלך נועז במבצע "שומר החומות" ופתח לראשונה בתולדות חמאס במערכה נגד ישראל - בעקבות אירועים בירושלים וללא חיכוך מקדים ברצועת עזה - הוא ממשיך לבחון את האפשרות לשינוי כללי המשחק מול ישראל.
ישראל ניצבת בעת הנוכחית בדילמה אסטרטגית נוקבת ברצועת עזה. אם ברצונה לבסס רגיעה כפי שהתקיימה עד מבצע "שומר החומות" עליה לקבל את תנאיו של סנואר ולהשיב על כנה את "ההסדרה הישנה" שמשמעותה הסכמה להעברת כלל הסיוע הקטרי והרחבה משמעותית של היתרי התנועה והמסחר מרצועת עזה ואליה. כל זאת, כמובן ללא התקדמות במו"מ בנושא השו"ן שהוגדר לאחר מבצע "שומר החומות" כתנאי יסוד לקידום מהלכים אזרחיים רחבי היקף.
משמעות השיבה ל"הסדרה הישנה" היא פגיעה בכוח ההרתעה של ישראל. במסגרת הזאת מתחזקת האפשרות כי בהנהגת החמאס תתבסס ההערכה ולפיה ניתן לשוב ולנקוט מהלכים מתריסים נוספים בעתיד - בין היתר בעקבות התרחשויות מחוץ לרצועת עזה, כמו למשל בירושלים, באיו"ש או אף בחברה הערבית בישראל - מבלי שייגבה מהתנועה מחיר כבד.
החלופה השנייה העומדת בפני ישראל היא מערכה רחבה נוספת שבאמצעותה היא עשויה לעצב מחדש את כללי המשחק עם חמאס. אם תגיע ישראל למסקנה כי מדובר במהלך הכרחי, מומלץ כי אותה המערכה תכלול מענה לשלושה פערים אסטרטגיים שהתגלעו במהלך מבצע "שומר החומות": נטילת היוזמה ההתקפית; הסבת פגיעה קשה לדרג ההנהגה של חמאס; ועיצוב קשיח של תנאי ההסדרה ביום שאחרי, ללא נסיגות והגמשות כפי שננקטו בחודשים האחרונים, ותוך דבקות בתנאי של קידום מהלכים אזרחיים משמעותיים בתמורה לוויתורים בנושא השו"ן.
בין שתי החלופות הקוטביות אין כנראה חלופות ביניים ברות מימוש. המשך המצב הקיים משמעו חיכוך מתמשך - גם אם בעוצמות משתנות - שבמהלכו עלולה חמאס להפתיע שוב וליזום מערכה נגד ישראל. הסיכוי שחמאס תחליט להגמיש את עמדותיה - ובעיקר למנוע כליל חיכוכים אלימים ולקבל את המציאות האזרחית הקיימת תוך היענות ללחץ המצרי והקטרי עליה - נמוך. מצרים אומנם סגרה את מעבר רפיח כצעד ענישה על התנהלות חמאס, אולם לא ברור לעת עתה האם הדבר יצליח לחייב את חמאס למנוע חיכוכים אלימים באופן מוחלט וממושך ברצועת עזה.
המציאות הסבוכה ברצועת עזה מוכיחה פעם נוספת כי מבצע "שומר החומות" לא הסתיים בפועל, אלא נותר כסיפור פתוח ולא שינה מהיסוד את כללי המשחק בין ישראל לחמאס. היות שכך, על ישראל להיערך לקראת מערכה נוספת, ייתכן כבר בטווח הקרוב. אם תדייק ישראל בקריאת כוונות החמאס, תימנע מהשלכת הגיונה על זה של האויב ותנקוט יוזמה התקפית במקום היגררות לחילופי מהלומות מתישים, עשוי להתחזק הסיכוי לעיצוב "הסדרה חדשה" עם תום המערכה העתידית.
נכתב ע"י ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
