הבחירות לראשות התנועה האסלאמית – חיזוק הקו האסטרטגי של מנסור עבאס
ד"ר מיכאל מילשטיין | 2 בפברואר 2022
 |
| Photo: The Islamic Movement Facebook page |
ב-22 בינואר נערכה הוועידה הכללית ה-25 של הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית בישראל, במהלכה נבחר יו"ר חדש לתנועה. הבחירות מתקיימות פעם בארבע שנים - בהתאם לתקנון הפנימי של התנועה - והשתתפו בהן 514 מתוך 610 החברים בוועידה.
ספוות פריג', שכיהן כסגן ראשון ליו"ר התנועה היוצא, שיח' חמאד אבו דעאבס (איש דת מרהט), נבחר כיו"ר החדש, ובכך הוא מהווה מנהיגה הרביעי של התנועה האסלאמית מאז נוסדה בידי שיח' עבדאללה נמר דרויש בראשית שנות ה80'. מוצאם של שלושה מתוך הארבעה - לרבות פריג' - מכפר קאסם, "ערש" הולדתה של התנועה האסלאמית.
פריג' מייצג במידה רבה את נטילת מושכות הנהגת התנועה האסלאמית ע"י הדור הצעיר בה. הוא בן 49 (אביו ניצל בטבח כפר קאסם ב-1956), וצמח מתוך המנגנון התנועתי. פריג' סיים לימודי תעודה במכללה השרעית בטירה, ועיקר פועלו עד היום היה כיו"ר עמותת אלאקצא העוסקת באיסוף תרומות, שיקום אתרים מוסלמים ברחבי ישראל, וארגון פעולות הסברה ודת בהר הבית, ובראשן מיזם הסעות מתפללים למתחם.
בניגוד לקודמו בתפקיד שנתפס כמנהיג הלכתי שהתמקד בסוגיות חברתיות ותרבותיות ומיעט לגעת בנושאים פוליטיים, לפריג' יש מעורבות עמוקה בתחום הפוליטי (שיח' מחמד סלאמה חסן מהכפר משהד שאותו ניצח פריג' בבחירות ומשמש יו"ר המועצה ההלכתית של הפלג, דומה בהקשר הזה יותר ליו"ר היוצא).[1] זכייתו של פריג' עשויה להעיד על רצונם של רוב חברי הוועידה כיום בהנהגה בעלת מעורבות פוליטית, וייתכן שאף מבטאת צידוד בקו האסטרטגי שמנהיג יו"ר רע"מ מנסור עבאס, אשר פריג' מרבה לשבחו בפומבי (רע"מ משמשת למעשה כנציגת התנועה במישור הפוליטי).[2]
מסדרת ראיונות שנערכו עם פריג' בשנים האחרונות משתקפת תפיסת עולמו שכאמור תואמת במידה רבה את זו של עבאס: הוא מצדד בהעמקת ההשתלבות במוסדות השלטון במטרה לפתור את בעיות הציבור הערבי ולקדם את האינטרסים שלו, תוך הטחת ביקורת ב"מדיניות של סיסמאות ומיעוט עשייה" שלטענתו מאפיינת את יתר המפלגות הערביות ("עקיצה" ברורה כלפי הרשימה המשותפת); מייחס חשיבות לטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית אשר מוגדרת על-ידו כ"נכבה חדשה"; מדגיש את זהותו הלאומית כפלסטיני ואת זיקתו לתושבי איו"ש ורצועת עזה, תוך הבהרה שאין בכך סתירה לנכונות להשתלב במדינה , וכי עצם קידום ענייני האזרח הערבי מהווה למעשה ביטוי לנאמנות לאומית; אך לצד זאת גם נוקט קו שמרני בסוגיות חברתיות ותרבותיות, ובראשן זכויות הלהט"בים שכלל גורמי התנועה האסלאמית מגדירים "סוטים" (שוואד').
פריג' תואם את הדגם של רבים ממנהיגי הארגונים הפוליטיים מבית היוצר של תנועת האחים המוסלמים: הוא אדם אדוק באמונתו אך אינו איש דת, ורואה חשיבות בהשפעה על המרחב הפוליטי תוך הסתמכות על חוקי ההלכה. בכך הוא דומה במידה רבה לאבראהים סרסור ששימש יו"ר התנועה בין השנים 2010-1998 וכיהן במקביל כיו"ר רע"מ וכחבר כנסת (גם הוא היה פעיל פוליטי ולא מנהיג הלכתי).
זכיית פריג' משלימה כאמור השתלטות נטולת מאבקים ומתחים של קבוצת מנהיגים צעירים יחסית (ילידי שנות ה-70') על רוב מוקדי הכוח בתנועה האסלאמית. על הקבוצה הזאת נמנים מנסור עבאס; אבראהים חג'אזי, יו"ר הלשכה המדינית שמוצאו מטמרה; וכן וליד אלהוואשלה, היו"ר הנבחר החדש של הוועידה הכללית שמוצאו מחורה שבנגב, אשר כיהן כמנהל סיעת רע"מ בכנסת ומשמש נציג ראשי של הציבור הבדואי בהנהגת התנועה (מדובר במעוז כוח שהעניק לרע"מ כמעט 40% מהקולות בבחירות האחרונות). כל הארבעה מזוהים עם הקו הפוליטי המהפכני שמקדמת רע"מ במהלך השנה האחרונה.
הבחירות משקפות את היותה של רע"מ גוף בעל נוכחות ציבורית וחיות פוליטית. באי הוועידה מייצגים עשרות סניפים ועשרות אלפי חברי התנועה מכל רחבי הארץ; הבחירות עצמן ביטאו את האופי הדמוקרטי שלה, לרבות הקפדה על הגבלת משך כהונת היו"ר לשלוש קדנציות (12 שנים); ותוצאותיהן העניקו ייצוג לכל המחוזות המרכזיים בתנועה (המשולש, הנגב והצפון). ברקע, וככל שנמשך או מואץ הניסיון הפוליטי של רע"מ, מתפתח בתוך התנועה שיח לגבי עיצובם מחדש של היחסים בין הנהגתה לבין רע"מ, לרבות בחינת אפשרות להכפיף את התנועה למפלגה או אף לבצע הפרדה ביניהן.[3]
בהקשר האסטרטגי, תוצאות הבחירות בתנועה האסלאמית מגלמות חיזוק מבית לקו שמנהיג מנסור עבאס ובמידה רבה גם הבעת אמון פנימית בו. כמו כלל הציבור הערבי, גם חברי הנהגת התנועה האסלאמית ערים למשברים הרבים המתפתחים במהלך פעילותה של רע"מ בקואליציה - הבולט שבהם היה המתיחות הקשה שהתגלעה בנגב בשבועות האחרונים ואשר בעקבותיה אף איים וליד אלהוואשלה שרע"מ תנטוש את הקואליציה - אולם הם עדיין רואים בה חלופה מועדפת על פני המדיניות המסורתית של המפלגות הערביות, ונתיב מהפכני שעשוי להניב הישגים אזרחיים וכלכליים (חלק מהם החלו להתממש כבר בחודשים האחרונים).
המדובר בניסיון גורלי שבכוחו יהיה לקבוע האם יחסי היהודים והערבים במדינה הניצבים בצומת היסטורי יתייצבו ויעוצבו לפי נוסחה חדשה, או שיקרסו לתהומות של ניכור שיגביר את פוטנציאל החיכוך בין שתי החברות.
[1] פריג' זכה ב-293 קולות וחסן ב-215.
[2] להרחבה על רע"מ, ראו: מיכאל מילשטיין, "רע"מ: מהפכנות שמרנית בחברה הערבית בישראל," אתר המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן (www.runi.ac.il), 10 במרץ 2021; מיכאל מילשטיין, "המפלגה הערבית הראשונה בקואליציה שלטונית בישראל: ניתוח עומק של רע"מ," אתר המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן (www.runi.ac.il), 15 ביוני 2021; מיכאל מילשטיין, "בשקט ובנחישות, הניסוי הדרמטי של מנסור עבאס עולה שלב," מוסף הארץ, 15 בדצמבר 2021.
[3] ראו בהקשר הזה ניתוח שמובא בספר שפרסם באחרונה פרופסור סובחי יאסין, איש הגות החבר בפלג הדרומי של התנועה האסלאמית: אל-נהג' אל-ג'דיד וקדיא אל-מג'תמע אל-ערבי פי אסראא'יל (כפר קרע: דאר אל-הודא, 2022).
נכתב ע"י ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
