הבחירות ברשות - תרחיש שסבירותו מתחזקת לאורך זמן: ניתוח האתגר והמלצות למדיניות
ד"ר מיכאל מילשטיין |18 בפברואר, 2021
 |
| Kremlin.ru | CC BY 4.0 |
לאחר כעשור וחצי של כישלונות חוזרים ונשנים לקדם פיוס פנים-פלסטיני שבמוקדו קיום בחירות, ניכר בשבועות האחרונים שינוי ממשי בנושא. לראשונה מזה שנים נקבעו מועדי הבחירות לפרלמנט, לנשיאות ולמוסדות אש"ף, ומסתמנים עניין וצפייה גוברים במערכת הפלסטינית.
ברקע לכך, שינוי בעמדת אבו מאזן, שבלם עד כה אפשרות למימוש הבחירות, הנובע משתי סיבות: הראשונה ניסיון לשיפור דימויו מבית, כמי שמונע בעקביות התחדשות במערכת הפלסטינית ובולם אחדות לאומית; והשנייה, והחשובה יותר, חתירה לאותת לממשל ביידן כי עליו להאיץ ולהגביר את מעורבותו במערכת הפלסטינית, וכי לאדישות או להתמהמהות עלולות להיות השלכות שליליות.
נראה שגם הפעם אבו מאזן לא מעוניין באמת ובתמים בבחירות, אך כמו במקרים רבים בעבר, המהלך עלול להתממש גם בניגוד לתכנון ולאינטרסים שלו. אבו מאזן מונע מכוח היגיון ולפיו בכל שלב ביכולתו לעצור את התהליך, תוך הטלת האשם על חמאס ומבלי שיוסב לו נזק משמעותי. ואולם עם חלוף הזמן נוצרת דינמיקה בירוקרטית ופוליטית מואצת שצפויה להקשות על ביטול הבחירות ולגבות מחיר - מבית ומחוץ - מהגורם שיצטייר כמי שהכשילן, ובראשם אבו מאזן.
שלושה כוחות מרכזיים דוחפים לקיום הבחירות בעת הנוכחית:
- המערכת הבינלאומית - במיוחד האיחוד האירופי והאו"ם וכן חלק מהעולם הערבי, שמעריכים כי הדמוקרטיזציה תסייע לייצוב ולהבראת המערכת הפלסטינית. אותם הגורמים גם מבטיחים לסייע בניהול הבחירות ובשכנוע של ישראל לקיימן בירושלים.
- חמאס - חותרת לחזק את מעמדה המנהיגותי באמצעות הבחירות. התנועה לוטשת עין ל"יום שאחרי" אבו מאזן ונוקטת אסטרטגיה של "מלכודת דבש", שבמסגרתה היא נענית לרוב דרישות אבו מאזן אשר גרמו בעבר להכשלת הבחירות (בעיקר תביעת הרשות שהן יהיו יחסיות וייערכו באופן הדרגתי).
- ג'בריל רג'וב - רואה בבחירות קרדום לחצוב בו את דרכו לכס הנשיאות ב"יום שאחרי" אבו מאזן, ולפיכך דוחף לקיומן, בניגוד לעמדת חלק מבכירי הרשות שחרדים מהישנות התקדים של בחירות 2006, כלומר איבוד השלטון לחמאס.
בשלב הנוכחי ישנן עדיין מהמורות רבות בדרך לקיום בחירות, שאפשר ויביאו לכישלונן, ובראשן הצפייה ההדדית של שני הצדדים לשחרור עצורים פוליטיים, וסימן השאלה הקיים לגבי עריכת הבחירות בירושלים, נושא שרבים במערכת הפלסטינית מגדירים כתנאי הכרחי לקיומן. עם זאת, כאמור, משקלם של המכשולים הולך וקטן, ומנגד גוברת הציפיה הציבורית והבינלאומית במימוש הבחירות.
מנקודת המבט הישראלית עריכת הבחירות בנסיבות הנוכחיות משקפת יותר סיכונים מהזדמנויות. מצד אחד, הבחירות מגלמות לכאורה פוטנציאל לריענון הפוליטיקה הפלסטינית שמאז בחירות 2006 לא חוותה שינויים, בוודאי לא ברוח דמוקרטית. זאת ועוד, בתרחיש של ניצחון הפתח בבחירות מגולם סיכוי לחיזוק הלגיטימציה הציבורית של שלטון הרשות, החלשת חמאס וייצוב המערכת הפלסטינית, יעד שחיוניותו גוברת לקראת "היום שאחרי" אבו מאזן.
ואולם בשלב הנוכחי שבו הפתח סובלת ממתחים פנימיים וניצבת בפני פיצולים ודימויה הציבורי ירוד (סיבות מרכזיות שהביאו לכישלונה ב-2006), בעוד חמאס מפגינה אחדות שורה, נחישות וכושר התארגנות גבוה, האיומים מבחינת ישראל (ובמידה רבה גם מבחינת הרשות) כבדים יותר, ועלולים לגרום לזעזוע עמוק במערכת הפלסטינית. הדבר נכון כמובן בתרחיש שבו חמאס תנצח בבחירות ותצליח לבסס את כוחה באיו"ש, אך גם ב"תרחיש אלג'יראי", אשר בו הרשות לא תכבד ניצחון של חמאס, מה שעלול ליצור מתח בין שני הצדדים וייתכן אף שבין הציבור לשלטון.
יודגש כי חמאס אינה נתבעת בשלב הזה ע"י הרשות או המערכת הבינלאומית להכיר בהסכמים המדיניים עם ישראל, קל וחומר להכיר בקיומה של האחרונה, כתנאי להשתתפותה בבחירות. הדבר עלול לגרום למשבר חריף בין ישראל לפלסטינים במידה והתנועה תקצור הישג בבחירות ותעמיק את מעמדה בהנהגת הרשות הפלסטינית. התפיסה ולפיה עול השלטון יביא להתמתנות רעיונית ומעשית של חמאס הוכיחה עצמה שגויה בעבר ולפחות כרגע לא סביר כי ביסוס מעמד מנהיג או שותפות בהנהגה עתידית של הרשות הפלסטינית יביאו לשינוי מעמיק בהקשר הזה.
ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה התבוננות על תהליך הבחירות תוך הקפדה שלא להתערב במהלך בעל השלכות אסטרטגיות על ביטחונה הלאומי. עם זאת עליה לנקוט זהירות במהלכיה, היות והתערבות מצידה עלולה לגרור ביקורת בינלאומית חריפה, ולגרום להתפתחות משבר עם הרשות הפלסטינית וייתכן אף חיכוך אלים עם חמאס שהכריזה באחרונה כי כל ניסיון ישראלי לשיבוש הבחירות הפלסטיניות ייענה במאמץ פלסטיני לשבש את הבחירות בישראל.
כבר בשלב הזה מתפתחים אתגרים על מפתנה של ישראל המחייבים גיבוש אסטרטגיה סדורה. ראשית, יש להבהיר - במישור ההסברתי והדיפלומטי - כי ישראל רואה בבחירות דמוקרטיות מהלך מבורך וכי אין לה אינטרס להתערב בהכרעות הפלסטינים, אולם בה בעת היא נדרשת להציג את תנאיה הבסיסיים בנושא, ובראשם עמידת חמאס בתנאים הבינלאומיים. זאת לצד חידוד ולפיו הנסיבות הקיימות עלולות להביא לתהפוכות במערכת הפלסטינית, ובפרט להתחזקות זרם האחים המוסלמים, תרחיש שיהיה לרעת המחנה המתון בעולם הערבי והקהילה הבינלאומית.
במישור המעשי על ישראל לנקוט כבר עתה ארבעה מהלכים:
- תיאום מדיניות עם הכוחות המרכזיים בעולם הערבי (בעיקר מצרים, ירדן, ערב-הסעודית ואיחוד האמירויות) ועם הזירה הבינלאומית. במסגרת הזאת, נדרש להציב את עמידת חמאס בתנאים הבינלאומיים כתנאי לדיון בעריכת הבחירות בירושלים.
- פיתוח שיח שוטף עם צמרת הרשות הפלסטינית וכן עם הציבור הפלסטיני (בעיקר באמצעות מהלכי הסברה ותודעה), על מנת להבהיר את עמדותיה של ישראל ולחדד את מחיר ההפסד שעלול להיגרם לכל הצדדים בעקבות תהפוכות פוליטיות.
- העברת מסרי הרתעה גלויים וחשאיים לחמאס באם האחרונה תמשיך באיום לשיבוש הבחירות בישראל, קל וחומר תנקוט צעדים מעשיים בנושא. בהקשר הזה יש צורך להבהיר כי ישראל צפויה לבטל את ההבנות ברצועת עזה המספקות יציבות שלטונית לתנועה.
- סיכול האפשרות שמרואן ברע'ות'י יתמודד בבחירות לנשיאות הרשות הפלסטינית, דבר שעלול לגרום תסבוכת פוליטית ומשפטית חריפה עבור ישראל והרשות הפלסטינית גם יחד.
ככל שהבחירות יקרמו עור וגידים, תידרש ישראל להחליט כיצד להתמודד עם הפעילות הפוליטית וההסברתית שחמאס או גוף פוליטי שיפעל מטעמה יקדמו באיו"ש. אם לא יסתמן שינוי בתנאים הנוכחיים, ישראל תידרש לבחון כיצד למנוע את הפעילות הזאת, בין היתר באמצעות מעצר בכירי חמאס באזור, הגבלת תנועתם בין המחוזות ואיסור על עריכת מהלכים ציבוריים מטעם התנועה.
למעט התרחיש של ניצחון הפתח בבחירות, שסבירותו כרגע נראית מוגבלת, כל יתר התרחישים מגלמים אתגרים ואף איומים אסטרטגיים עבור ישראל: החל מניצחון חמאס; עבור דרך הקמת ממשלת אחדות פלסטינית שתאפשר לחמאס חופש פעולה והתבססות באיו"ש מבלי לעמוד בתנאים הבינלאומיים או לשאת בעול השלטון; וכלה בביטול תוצאות בחירות שבהן תנצח חמאס - ע"י הרשות הפלסטינית או ישראל. כל התמהמהות של ישראל בגיבוש עמדה סדורה ובנקיטת מהלכים מעשיים עלולה לגרום להעצמת האתגרים ולהקשות על התמודדות מוצלחת עימם.
נכתב ע"י ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
לחזרה למסמך התובנות המלא יש ללחוץ כאן >>
