המתיחות הנוכחית ברצועת עזה כביטוי לבעיות היסוד בהסדרה בין ישראל לחמאס
ד"ר מיכאל מילשטיין | 14 באוגוסט, 2020
 |
המתיחות הביטחונית ברצועת עזה במהלך השבוע האחרון מתרחשת לאחר כחצי שנה של רגיעה יחסית בגזרה הזאת, שראשיתה בהבנות (או "הסדרה") שגובשו בין ישראל לחמאס בסוף 2019, ואשר מעולם לא גולמו במסמך או זכו לאישור רשמי של אחד הצדדים. המתיחות הביטחונית הנוכחית באה לידי ביטוי בחידוש רחב היקף של טרור הבלונים (שכבר גרם לשריפת שטחי חורש וחקלאות רחבים באזור עוטף עזה), מהלך שנתפס כרצון לקדם חיכוך עם ישראל מבלי להסתכן בהסלמה רחבה (שהייתה מתפתחת כנראה בעקבות מהלכים צבאיים, לרבות "טפטוף" של ירי רקטי).
כמו בפעמים רבות בעבר, נראה כי גם מאחורי המתיחות הנוכחית ניצב השיקול האזרחי, שהפך בעשור האחרון לרכיב המרכזי בקשת השיקולים של חמאס בהיותה הריבון בפועל ברצועת עזה. חידוש הפיגועים נגד ישראל משמש, ככל הנראה, כלי בידי חמאס לאותת על אי שביעות רצונה מחוסר ההתקדמות של מהלכים אזרחיים אשר להבנתה הובטחו לה בעבר (שיפור אספקת החשמל לתושבי הרצועה באמצעות התחברות לקו מתח מישראל, קידום פרויקטים אזרחיים במימון זר, לצד הוצאת פועלים עזתים לעבודה בישראל), וכן העדר הבהירות לגבי המשך הזרמת הסיוע הקטרי לרצועת עזה (משענת קיומית מרכזית מבחינת חלק גדול מתושבי רצועת עזה).
ברקע לכך, ההרעה במציאות האזרחית ברצועת עזה בעקבות משבר הקורונה, שאומנם לא גרם לתחלואה משמעותית באזור (בסך-הכל נרשמו 81 חולים מתוך שני מיליון תושבי הרצועה, וניכר כי ממשל חמאס בולם בהצלחה את התפשטות המחלה באזור), אולם כמו בכל הזירה הפלסטינית נגרם נזק כלכלי שהחמיר את מצבם האזרחי הקשה מלכתחילה של תושבי הרצועה (עלייה באבטלה, ירידה בכוח הקנייה הציבורי, קריסת עסקים קטנים ובינוניים ועוד).
נראה כי השיקול של חמאס לקדם את המתיחות בעיתוי הנוכחי נבע בין היתר מהערכתה כי בנסיבות האסטרטגיות הנוכחיות ישראל עשויה להיות לחיצה יותר ולהסכים במהירות לקדם הקלות אזרחיות כלפי רצועת עזה. זאת, היות והיא ממוקדת ודרוכה לקראת אפשרות של הסלמה עם חזבאללה בחזית הצפונית, משקיעה משאבים רבים בניסיון להתמודד עם השלכות משבר הקורונה (על היבטיו הרפואיים והכלכליים), ונתונה בתסבוכת חריפה ומתמשכת בהקשר הפוליטי הפנימית.
בניגוד לפעמים רבות בעבר שבהן עלה סימן שאלה לגבי עמידת חמאס מאחורי מהלכים מתריסים נגד ישראל, הפעם הדבר ברור יחסית (הגם שחמאס אינה מכריזה רשמית כי היא העומדת מאחורי שיגורי בלוני הנפץ). הדבר מעניק תוקף לטענה ולפיה חמאס שולטת באופן כמעט מוחלט על הנעשה ברצועת עזה, וכי פעילות של גורמים "סוררים" נעשית לא פעם תוך עצימת עין או אף בהכוונה של חמאס, כאשר זו אינה רוצה לעמוד בחזית העימות נגד ישראל.
המתיחות הנוכחית מעידה על מספר כשלי יסוד בהבנות שלכאורה גובשו לפני כחצי שנה עם חמאס ואשר העניקו לישראל רגיעה יחסית בגזרת רצועת עזה. ראשית, הם לימדו כי חמאס לא רואה עצמה מחויבת בצורה מוחלטת לאותן ההבנות (כאמור, היא מעולם לא הכריזה שאלה כלל קיימות), וכי נוכח חוסר שביעות רצונה מהמציאות שבה היא נתונה ושאיפתה לשנותה, היא אינה מהססת לשוב ולקדם נגד ישראל מהלכים אלימים (גם אם בעוצמה מוגבלת יחסית) במקום לנסות ולקדם שיח באמצעות מתווכים חיצוניים. כל זאת, למרות שישראל קידמה מהלכים אזרחיים כלפי הרצועה, שכאמור נתפסים עדיין בעיני חמאס כמוגבלים בהיקפם וכאי עמידת ישראל בהתחייבויותיה.
ישראל ניצבת בפני דילמה סבוכה ונתבעת להכריע בין מילוי דרישות חמאס על מנת להמשיך ולשמר רגיעה בגזרת רצועת עזה, אך במחיר של הפגנת לחיצות ואף פגיעה בכושר ההרתעה שלה, לבין עמידה נחושה נוכח המהלכים שהתנועה מקדמת, לרבות באמצעות נקיטת קו אזרחי קשוח (כפי שגולם בהגבלת פעילות מעברי הגבול והכנסת הסחורות והדלק לרצועת עזה). מדיניות שכזאת עשויה להבהיר לחמאס כי לא תצליח לחלץ את היעדים שאליהם התנועה חותרת באמצעות כלים אלימים ("ירידת חמאס מהעץ" עשויה להיות נוחה יחסית עם תפורסם בקרוב הודעה קטרית לגבי מועד קרוב של העברת סיוע לרצועת עזה). מומלץ בהקשר הזה לערב את מצרים בהעברות המסרים מול חמאס על מנת שהאחרונה תבין באופן מדויק מהו מרחב האפשרויות הניצב בפניה.
מנגד, ישנה אפשרות ריאלית שישראל נדרשת להיערך אליה, ולפיה חילופי המהלומות הנוכחיים בין הצדדים יתפתחו כמו במקרים אחרים מהעבר לכדי דינמיקת הסלמה בלתי נשלטת. הדבר יחייב את ישראל גם בעת העת הנוכחית המורכבת לקדם פעילות צבאית רחבה יותר נגד חמאס, תוך הקצאת משאבים והפניית קשב לרצועת עזה. מכל מקום, היענות לתביעות חמאס עלולה להביא בעתיד להעלאת רף הדרישות שלה מישראל, תוך חידוש הלחץ באמצעים אלימים, מה שעלול לגרום למימוש ההסלמה שממנה ישראל תבקש להימנע באמצעות קידום הקלות אזרחיות.
במידה וחמאס תבין כי מרחב התמרון שלה מוגבל, עשויה המתיחות הנוכחית להוות הזדמנות מצד ישראל לשוב לשולחן השיח ולתקן את ההסדר או ההבנות שגובשו עם חמאס לפני כחצי שנה, ומוקדו בהסכמה ישראלית להרחיב את היקף ההקלות האזרחיות כלפי רצועת עזה בתמורה לרגיעה ביטחונית ברצועת עזה. במסגרת אותו תיקון, יהיה הכרחי לשלב ב"הבנות החדשות" (או "ההסדרה החדשה") רכיבים שנעדרו מהן לפני כחצי שנה, ובראשם התחייבות של חמאס להתקדם ואף לנקוט ויתורים בנושא השבויים והנעדרים (במיוחד שני חללי צה"ל) כבר כעת בתמורה לקבלת הסיוע האזרחי; וכן להפסיק את הכוונת הטרור לתוך איו"ש, מזרח ירושלים ושטח מדינת ישראל, שעלולים לגבור נוכח רצונה של חמאס לערער את המציאות הביטחונית בגדה נוכח המשבר המתמשך בין ישראל לרשות הפלסטינית שעלול להיות מלווה בהיחלשות של הממשל בראמאללה.
נכתב ע"י ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
