איראן: פוטנציאל הידרדרות בצל עימות מחריף במגרש המדיני והחשאי
אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 6 ביולי, 2020
 |
| Photos: Nuclear Regulatory Commission | CC BY 2.0 |
בעקבות סיכול הגנרל סולימאני בינואר השנה ניכרה הפחתה בהיקף ובעוצמת הפעולות הצבאיות של איראן, שנועדו להפעיל לחץ נגדי על ארה"ב ובנות בריתה ולהרתיע אותן. חרף תקרית הטרדה של כלי שייט אמריקאי במי המפרץ באפריל ותקיפות ספוראדיות של המליציות בעיראק, איראן חדלה מפעולות חבלה במיכליות באזור, לא חזרה על תקיפת תשתיות נפט (דוגמת זו שביצעה נגד סעודיה בספטמבר), וגם בעיראק הסתמנה ירידה יחסית בחיכוך.
על רקע זה, בחודשים האחרונים נראה כי המאבק בין איראן לארה"ב עבר להתנהל בעיקר בזירה המדינית, והתמקד בסוגיית הגרעין. בימים האחרונים, בעקבות מפגעים באתרים הקשורים לתכניות הטילים והגרעין, ובראשם הפיצוץ במתקן עילי באתר הגרעין בנטנז, השתרבב גם שמה של ישראל כגורם פעיל במערכה.
כל הסימנים מעידים כי הפיצוץ במתקן בנטנז הוא פעולת חבלה. המשטר טען כי הבין מה גרם לשריפה אולם לא יחשוף את המידע "מסיבות ביטחוניות". גורם מודיעין מזרח תיכוני שצוטט ב-NYT טען כי ישראל עמדה מאחורי התקיפה, שבוצעה באמצעות מטען נפץ רב עוצמה. דובר הועדה האיראנית לאנרגיה אטומית הודה כי במתקן הורכבו וכויילו צנטריפוגות מתקדמות, וכי ההתקפה צפויה להאט את תהליך הפיתוח.
יודגש כי סוגיית המחקר והפיתוח של צנטריפוגות מתקדמות היא אחד מהליקויים החמורים של הסכם הגרעין. פיתוח וייצור צנטריפוגות מתקדמות בעלות הספק של עד פי 40-50 מאלו המותקנות כיום, יעניק לאיראן יכולת להפיק אוראניום מועשר בקצב מהיר ובכמויות גדולות, באמצעות מספר מצומצם של צנטריפוגות אותן ניתן יהיה להסתיר ביתר קלות.
בינתיים המשטר נמנע מלהאשים באופן רשמי את ישראל או ארה"ב בפעולת חבלה. עם זאת, סוכנות הידיעות הרשמית 'אירנה' פרסמה מאמר פרשנות שהזהיר כי אם יתברר שמאחורי הפעולה עומדות ישראל וארה"ב הרי שמדובר בקו אדום שיחייב תגובה ושינוי גם במדיניות האיראנית. בנוסף, ראש מערך ההגנה האזרחית באיראן איים כי איראן תגיב לכל תקיפת סייבר נגד מתקני הגרעין שלה.
במישור המדיני, גוברות המתיחות בין טהראן לוושינגטון והמחלוקות במערכת הבינ"ל המפוצלת בסוגיית איראן. קונקרטית:
- החלטת ה'בורד' של הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית (סבא"א). ועידת הנגידים של הסוכנות אימצה (19 ביוני) החלטה קצרה שיזמו והגישו בריטניה, צרפת וגרמניה. ההחלטה - שכמוה לא התקבלה מאז 2012 - קוראת לאיראן לשתף פעולה עם סבא"א באופן מלא וללא דיחוי בהתאם להסכמי הפיקוח המורחבים ולמחויבויותיה עפ"י אמנת ה-NPT. הרקע להחלטה הוא דו"ח של סבא"א, שהוגש באחרונה, על כך שבחודשים האחרונים איראן מעלימה ראיות, מסרבת לענות על שאלות בנוגע לפעילויות הקשורות לנשק גרעיני שביצעה בתחילת שנות האלפיים בשלושה אתרים חשודים, ומונעת כניסה לשניים מהם. ההצבעה על ההחלטה אומצה ברוב של 25 מול שתי מתנגדות - רוסיה וסין - שתמכו למעשה בהפרעות של איראן לפיקוח סבא"א.
- המאבק סביב פקיעת אמברגו הנשק של האו"מ. ארה"ב הפיצה באחרונה במועצת הביטחון (מועבי"ט) טיוטת הצעת החלטה להארכת אמברגו הנשק של האו"מ על איראן, שאמור לפקוע באוקטובר השנה. כזכור, אמברגו בן חמש שנים - האוסר על איראן לייצא או לייבא נשק וציוד צבאי - נכלל בהחלטת מועבי"ט 2231, שאימצה את הסכם הגרעין עם איראן (JCPOA) ב-2015. סיכוייה של ארה"ב להעביר את ההחלטה במועצה קלושים. רוסיה וסין כבר מבהירות כי הן נחושות להטיל וטו על ההחלטה, הקוראת, בין היתר, לחברות האו"מ לפקח ולסכל משלוחי נשק מאיראן.
- איום ארה"ב להפעיל את מנגנון השבת הסנקציות נגד איראן ('סנפבק'). הממשל האמריקאי מאיים כי אם אמברגו הנשק לא יוארך, הוא יפעיל את המנגנון הקבוע בהחלטה 2231, המאפשר להתניע תהליך הכופה על מדינות האו"מ להחזיר את הסנקציות הבינ"ל נגד איראן. סנקציות אלה הוסרו עם החתימה על הסכם הגרעין, והשבתן צפויה להביא לפירוקו ולקריסתו הסופית. האיום האמריקאי מצוי במחלוקת משפטית עמוקה, כאשר יתר המדינות השותפות להסכם הגרעין (חברות מועבי"ט הקבועות וגרמניה) גורסות כי לארה"ב אין סמכות להפעיל את המנגנון, לאחר שפרשה חד צדדית מהסכם הגרעין, במאי 2018.
- ביטול הפטורים - מהלך משמעותי נוסף שיזם ממשל טראמפ הוא ההחלטה לבטל את הפטורים מסנקציות שניוניות על מימוש מרכיבים בהסכם הגרעין, באופן המחליש ומערער אותו. ביטול הפטורים - מהלך שהיה נתון בויכוח חריף בשורות הממשל בשנה החולפת - יחשוף לסנקציות מדינות/חברות (רוסיות, סיניות אירופיות) שמסייעות לאיראן לממש חלקים מההסכם. בין הפטורים שיבוטלו (תוך 60 יום מההכרזה) מצוי גם הפטור על יבוא אוראניום מועשר ל-20% לכור המחקר בטהראן (TRR) - מה שעלול לספק לאיראן תירוץ לשוב ולהעשיר בעצמה ל-20% (כיום היא מעשירה לרמה של פחות מ-5%).
המשטר בטהראן הגיב למהלכי ארה"ב באמצעות שורת איומים לפגוע בשיתוף הפעולה עם הזירה הבינ"ל. אזהרות המשטר מצטיירות כמערכה מתואמת. הן שוגרו במסגרת הצהרות וראיונות של בכירים בשורותיו, וגובו במאמרי פרשנות בעיתונות הממסדית ובמהלכים בפרלמנט. קונקרטית איימו האיראנים "להרוג" את הסכם הגרעין אם אמברגו הנשק יוארך; לשקול לפרוש מאמנת ה-NPT אם הזירה הבינ"ל תחליט להפנות את המחלוקות בסוגיית פיקוח סבא"א לטיפול מועבי"ט; להגיב להחלטת ה'בורד' "באופן מידתי", באמצעות הפסקת היישום הוולונטרי של ה"פרוטוקול הנוסף" (המחזק את יכולות האימות והגישה של סבא"א לאתרי גרעין ולמידע).
הערכה ומשמעויות
כפי שהערכנו בעבר שיקום ההרתעה האמריקאית מול איראן בעקבות סיכול סולימאני ושורת התקריות שהעמיקה את חששם של שני הצדדים מאבדן שליטה והתלקחות הסלמה לא רצויה מבחינתם - הסיטו את המאבק ביניהם למישור המדיני (והחשאי?) ובמוקדו סוגיית הגרעין.
עד היום ההערכה המובילה הייתה כי איראן לא תנקוט במהלכים קיצוניים לפני הבחירות לנשיאות בנובמבר. טהראן מקווה לניצחון של המועמד הדמוקרטי, ביידן, שהצהיר על כוונתו לחזור להסכם הגרעין. עם זאת, מהלכי הלחץ המדיניים על טהראן בשילוב מצוקה חריפה של המשטר האיראני בצל משבר כלכלי ובריאותי חסרי תקדים ופגיעות בממד הקיברנטי והחשאי, עלולים לדחוף את טהראן למהלכי תגובה וטעויות תחת לחץ, ולייצר הפתעות.
דרכי הפעולה האפשריות (דפ"א) של איראן בנסיבות החדשות שנוצרו הן:
- מערכה בסייבר. כזכור על פי דיווחים בתקשורת איראן תקפה באחרונה תשתיות מים וביוב בישראל. המתח הגלום בדפ"א זו מבחינת המשטר בטהראן הוא האפשרות שלא יצליח לגרום לנזק משמעותי אבל ייחשף לפעולות תגמול כואבות.
- חזרה לפעולות קינטיות. איראן יכולה לשוב ולפעול כדי לשבש את אספקת הנפט במפרץ או לפגוע בבני ברית של ארה"ב. יתכנו גם ניסיונות להגיב נגד ישראל/ארה"ב בעיראק, מסוריה או באמצעות פיגועי טרור בחו"ל. גם במתווים אלה איראן מסתכנת במחיר כבד, בעיקר במקרה של נפגעים אמריקאים.
- תגובה במישור המדיני. בין המהלכים שאיראן יכולה לנקוט ניתן למנות את הרחבת ההפרות של הסכם הגרעין דוגמת העשרה ל-20% או התקנת צנטריפוגות, אפשר מתקדמות; ערימת קשיים ומכשולים, ביורוקרטיים ואחרים, על פעילות פקחי סבא"א בשטח, או השעיה רשמית של שתוף הפעולה הוולונטרי עם הסוכנות על בסיס ה"פרוטוקול הנוסף".
הכרזה על פרישה מה-NPT נראית פחות סבירה בשלב הנוכחי, בשל התנגדות חריפה של רוסיה וסין לצעד מסוג זה ואינטרס איראני להימנע מ"שבירת כלים" בצפייה לבחירת ביידן לנשיא. הערכה זו מתחזקת לאור התנהלותה המדודה והזהירה של איראן מאז החלה להפר בהדרגה את הסכם הגרעין. בנוסף יוזכר כי המשטר האיראני איים לפרוש מה-NPT לא פעם בעשורים האחרונים, וקונקרטית גם ערב יציאת ממשל טראמפ מהסכם הגרעין, לפני כשנתיים.
פגיעה איראנית משמעותית ביכולת הפיקוח של סבא"א עלולה לייצר פערי מידע ביחס לתוכנית הגרעין של איראן, להחריף את המתיחות בינה לבין ארה"ב ומדינות אירופה, ויתכן שאף להעלות את העימות בין הצדדים על פסים אופרטיביים. זאת, במרחב שבין הממדים החשאיים לחזרה לעימות בזירה האזורית, בעיקר במפרץ ובעיראק.
בנסיבות אלה ישראל נדרשת להיערך למהלכי תגובה אפשריים מצד איראן במרחב הקיברנטי ובשטח; לחדד ערנות מודיעינית לאפשרות של פגיעה בשת"פ עם סבא"א ולניטור הדוק לזיהוי צעדים איראניים להרחבת תוכנית הגרעין. בתחום המדיני, ישראל נדרשת להציב כבר עתה את אתגר הגרעין האיראני בראש סדר העדיפויות של מדיניות החוץ שלה, על חשבון נושאים אחרים ובראשם הסיפוח, ולצאת למערכה דיפלומטית, תוך מיקוד מאמץ מול מדינות אירופה ורוסיה.
יעדיה של מערכה זו צריכים להיות, בין היתר, לקדם החלטה חריפה נגד איראן בכינוס סבא"א בספטמבר; להניע את המערכת הבינ"ל להגביר את הלחץ על איראן כדי להרתיעה מהצבת מכשולים על משימות הפיקוח של הסוכנות; ולסייע לארה"ב לגייס תמיכה בהארכת אמברגו הנשק על איראן, או למצער לגבש קואליציה וולונטרית של מדינות שימשיכו באמברגו בפועל, מחוץ למסגרת מועבי"ט. בהקשר זה, ישראל תידרש למאמץ דיפלומטי מיוחד מול מוסקבה כדי לשכנעה להימנע ממכירת מערכות נשק מתקדמות ומפרות איזון, כולל בתחומים הגנתיים לכאורה, דוגמת הגנה אווירית או טילי חוף-ים.
נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
