התפוררות מדינת לבנון: קווים לדמותה ועשר משמעויות לישראל
אל"מ (מיל') אודי אבנטל | 28 ביולי 2021
מבט מדיני-ביטחוני | תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות
 |
| Photo: Shahen books | CC BY-SA 4.0 |
מאז ההפגנות הרחבות בלבנון באוקטובר 2019 על רקע המצב הכלכלי הקשה במדינה, ניכר כי נתוני המקרו הכלכליים היבשים, המשקפים הידרדרות במצבה של לבנון, הופכים לתופעות מוחשיות, המשקפות התפרקות של תשתיות ומוסדות המדינה הלבנונית.
ברמה הכלכלית, הלירה הלבנונית צוללת והיא איבדה 90% מערכה בשנתיים האחרונות, התמ"ג לנפש ירד ב-40% בין 2018 ל-2020, והחוב החיצוני של לבנון, מהגדולים בעולם, ממשיך לתפוח והגיע למעל 170% מהתמ"ג. המדינה נמצאת בחדלות פירעון והמערכת הבנקאית שקועה במשבר נזילות המאיים להקריס אותה. על רקע זה ממדי העוני מתרחבים במהירות כאשר בתום השנה הנוכחית צפויים לרדת מתחת לקו העוני 75% מהאוכלוסיה.
השיתוק הפוליטי החמור והיעדר ממשלה מתפקדת שתוכל לגייס את ההלוואות הנחוצות כדי לחלץ את לבנון מהבור, רק מחריפים את המשבר. מאז הבחירות במאי 2018, כיהנו בלבנון ממשלות במשרה מלאה במשך 16 חודשים, לעומת 23 חודשים במהלכן כיהנו ממשלות מעבר בצל מגעים פוליטיים אינסופיים על הרכבת ממשלה חדשה.
שינוי פוליטי בלבנון אינו נראה באופק בשל נחישות האליטות העדתיות המסואבות והמושחתות לא לוותר על חלוקת השלטון בו הן רואות אינטרס קיומי מצד אחד, וחוסר יכולתן למשול במדינה בצורה יעילה, בשיטה העדתית הנוכחית, מצד שני. מציאות מורכבת זו מקשה על הקמת מערך שלטוני חלופי, על עדתי, שיפתור את בעיותיה הכלכליות והתשתיתיות העצומות של לבנון ויביא לשינוי מוחשי באיכות החיים המדרדרת של אזרחיה.
בצל המשבר הפוליטי בלבנון בוחן האיחוד האירופי, בדחיפת צרפת, הטלת סנקציות, על מנהיגים פוליטיים בלבנון המכשילים הקמת ממשלה ורפורמות במדינה משיקולים עדתיים, ומובילים אותה לקריסה כלכלית. בכך, האיחוד האירופי הולך בעקבות ארה"ב, שהטילה סנקציות נגד הפוליטיקאי הנוצרי הבכיר, ג'בראן באסיל, באשמת שחיתות ופגיעה בממשל תקין בלבנון.
השילוב בין משבר כלכלי, עדתי, פוליטי ובריאותי מחריף - אותו מגדיר הבנק העולמי כאחד משלושת החמורים בעולם - מאיץ את תהליכי התפוררות המדינה הלבנונית, וגורר פגיעה קיצונית באזרחיה ובאיכות חייהם.
במסגרת זאת, כתוצאה מחובות עתק (הפסד של 1.6 מיליארד דולר בשנה) של חברת החשמל והתפרקות רשת החשמל בלבנון, רב תושביה לא נהנים מיותר מארבע שעות חשמל ביממה. פיצוץ גנרטורים, שמחיריהם מאמירים, כתוצאה מעומס יתר הוא מחזה שכיח; והפסקות החשמל מחשיכות ערים שלמות בלילות, כולל את הבירה בירות.
משבר החשמל מחריף כתוצאה ממחסור חמור בדלקים, והתורים הבלתי נגמרים בתחנות הדלק, הופכים לא פעם לעימותים אלימים עד כדי שימוש בנשק חם. דו"ח של האו"מ מעריך כי בשל מחסור באספקת דלק למשאבות ובכלור לטיהור 71% מהלבנונים נמצאים בסיכון לאבד גישה למים זורמים ראויים לשתיה בחודשים הקרובים.
קיצוץ בסובסידיות והאמרת מחירים הובילו למחסור במוצרי יסוד. בלבנון, לא ניתן להשיג תרופות בסיסיות (משככי כאבים, אנטיביוטיקה, טיפול בלחץ דם ומחלות כרוניות). במקביל, אזרחים רבים צמצמו את צריכת הבשר, מדלגים על ארוחות וישנם כאלו שהגיעו עד פת לחם וחרפת רעב. על פי דוח של יוניס"ף - 77% מבתי האב בלבנון מתקשים לרכוש מספיק מזון ומספר האזרחים שידם אינה משגת דיור הולם הוכפל (מ-7% ל-18%).
מציאות קשה זאת מוציאה את האזרחים למחאות תכופות ולעיתים אלימות ברחובות הערים, המחייבות לא פעם התערבות של הצבא להשבת השקט. בנסיבות אלה, רבים מבקשים להימלט מהמדינה, כולל באמצעות ספינות של מבריחים לקפריסין.
המשבר אינו פוסח על צבא לבנון (צל"ב). מפקדו, ג'וזף עון, מזהיר כי הוא עלול להתמוטט ללא תמיכה כלכלית. הצבא מתקשה לשלם לחיילים, שמשכורתם קוצצה ל-80-90$ במקום 800$ בשגרה. כתוצאה מהמצוקה, החל צבא לבנון לארגן סיורי תיירות מוסקים כמקור הכנסה (בעלות של 150$, התשלום במזומן בלבד).
משמעויות לישראל
המשבר העמוק בלבנון, שנראה כי רק ילך ויחריף, הוא באופן עקרוני חדשות רעות לישראל. עידן חוסר היציבות אליו נכנסת לבנון כמדינה, שמוסדותיה ותשתיותיה מרוסקים, מייצר עבור ישראל מדינה נחשלת נוספת בגבול הצפון לצד סוריה.
להתפוררות המדינה הלבנונית השלכות אסטרטגיות, בעיקר שליליות, על ישראל בתחום המדיני-בטחוני.
התחזקות אחיזת חזבאללה בלבנון בטווח הבינוני - חזבאללה הוא הגוף המאורגן ביותר בלבנון והיחיד שנהנה מעורף של מעצמה אזורית - איראן - המעניקה לו גיבוי כלכלי, מדיני וצבאי. חזבאללה, ממילא מפעיל רשת רחבה של שירותים עבור האוכלוסייה השיעית בדרום המדינה, שפעלה מאז ומתמיד במקביל למוסדות המדינה, במיוחד כאשר הם לא מתפקדים (על רקע משבר הקורונה, למשל, בלט מערך הרפואה האלטרנטיבי שהפעיל חזבאללה).
השפעה איראנית גוברת בלבנון - איראן כבר הוכיחה בעבר כי היא יודעת לנצל עיתות משבר בלבנון, כדי להרחיב את השפעתה במדינה. כך למשל, לאחר מלחמת לבנון השנייה היא שיגרה סיוע הומניטארי מהיר לכפרי דרום לבנון (שקי אורז, שיקום ותיקון תשתיות שנפגעו במלחמה וכד'). גם כעת, סיוע איראני בשטח נמצא על הפרק, וסביר כי איראן תקדים בכך את המערכת הבינ"ל, המהססת להירתם לשיקום לבנון כל עוד זו שקועה במשבר פוליטי ולא קמה ממשלה בבירות. מזכ"ל חזבאללה, נצראללה, כבר העלה מספר פעמים את האפשרות להגעת מיכליות נפט איראניות ללבנון.
המשך/האצת התחמשות חזבאללה - נוכחות והשפעה איראנית גוברת לצד היחלשות מנגנוני הפיקוח והשליטה של מדינת לבנון מייצרות סביבה אופטימלית ומספקות חופש פעולה לחזבאללה להמשיך בבניין הכוח שלו בתמיכת איראן. לפיכך יימשכו ויתכן שאף יואצו, בסיוע איראן, פרוייקטי בניין הכוח הצבאי של הארגון, תוך התמקדות בייצור טילים בעלי יכולת פגיעה מדויקת בישראל, יכולות הגנה אווירית משופרות וכד'.
רסנים על חזבאללה - הארגון יאלץ להתמקד באתגרים מבית, ולהתמודד עם ביקורת פנימית ובינ"ל נוקבת, על חלקו בהחרפת המשבר במדינה ונגד הנשק שהוא מחזיק מחוץ לשליטתה. מציאות זו צפויה להטיל על הארגון רסנים, בכל הקשור ליכולתו לאתגר את ישראל על הגבול במסגרת משוואות שונות, להתערב בעיתות הסלמה או חיכוך בין ישראל לחמאס ולאיראן, ובוודאי להיכנס לעימות כולל עם ישראל.
אבל... הנפיצות גוברת - חזבאללה יגלה רגישות קיצונית לאפשרות כי ישראל תנסה לנצל את המצב כדי לפגוע ביכולותיו הצבאיות. בנסיבות אלה פוטנציאל ההסלמה בעקבות מהלכי סיכול ישראליים, אפילו בחתימה נמוכה, יגבר.
שחיקת ההרתעה הישראלית - ככל שמדינת לבנון הולכת ומתפוררת ישראל נדרשת לקחת בחשבון כי אפקט ההרתעה שמגלמת פגיעה בתשתיות מדינתיות לבנוניות, מצוי במגמת שחיקה. יתרה מכך, נוכח מצבה של לבנון צפוי סף הסובלנות הבינ"ל לפגיעה בתשתיות לרדת משמעותית, ברמה הדורשת מישראל לבחון מחדש את תקפותו של רעיון הרס לבנון במסגרת מלחמה עתידית.
גבול פחות יציב - יש להיערך לתופעות של פליטות והגירה, ולהברחות ופעילות עוינת בחסותן; וכן לאפשרות שהארגונים הפלסטינים ינצלו את המצב כדי להגביר פיגועים נגד ישראל, בדגש על ירי רקטות.
סיוע בינ"ל גובר לצבא לבנון - חששה של המערכת הבינ"ל "לאבד את לבנון", צפויה לחזקה באמונתה בצורך לסייע לצבא לבנון. הצבא הלבנוני נתפס כמוסד היחיד המייצג מבנה מדינתי על-עדתי, והיחיד שיכול להוות אלטרנטיבה עתידית לחזבאללה. לפיכך, על ישראל לפעול מול הזירה הבינ"ל כדי לוודא שהיא לא מספקת נשק התקפי מתקדם לצבא לבנון, שעלול ליפול לידיים הלא נכונות ולאיים על חיילי צה"ל בתרחישי הסלמה.
המו"מ הישראלי-לבנוני על הגבול הימי - לכאורה מצבה המחמיר של לבנון מגביר את הצורך שלה לפתור את המחלוקת עם ישראל באופן שיאפשר לחברות הבינ"ל להתחיל ולמצות את מאגרי הגז של המדינה ולהזרים לה הכנסות הדרושות עבורה כמו אוויר לנשימה. מצד שני, השיתוק הפוליטי והיעדר ממשלה מתפקדת צפויים להקשות על לבנון לקבל את ההחלטות הנדרשות כדי לקדם את המו"מ לקראת פשרה עם ישראל.
מעורבות חיצונית גוברת בלבנון - המשבר המחריף צפוי להעמיק את התערבות השחקנים האזוריים והבינ"ל, בהקשרי סיוע והסדרים כלכליים ופוליטיים. לישראל אינטרס כי מעורבות זאת תובל על ידי ארה"ב, וכי אינטרסיה יילקחו בחשבון בדיפלומטיה הבינ"ל בסוגיית לבנון.
יעדי ישראל בהקשר זה הם: חיזוק יכולות וסמכויות (אך לא גודל) כוח האו"מ בלבנון (יוניפי"ל); המשך תהליך הגדרת חזבאללה בכללותו (זרוע מדינית וצבאית) כארגון טרור; יצירת התניות בין סיוע ללבנון לבין דרישה בינ"ל מחזבאללה לעצור את תהליכי ההתעצמות שלו ואת פעילותו הצבאית במרחבים אזרחיים; צמצום ההשפעה האיראנית בלבנון לצד שיקום השפעתן של סעודיה ומדינות המפרץ המתונות במדינה.
נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל
מסמך מבט מדיני-ביטחוני הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
