מה עובר על חזבאללה? לחצים מבית אתגרים מחוץ
אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 25 באוגוסט 2021
מבט מדיני-ביטחוני | תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות
 |
| Photo: upyernoz | CC BY 2.0 |
סביב הרביעי באוגוסט, יום השנה לפיצוץ בנמל בירות, שזעזע את לבנון כולה, חזבאללה שב ומוצא את עצמו תחת ביקורת נוקבת "ואש צולבת" (תרתי משמע) מאגפי הקשת הפוליטית והעדתית במדינה.
בתחילת החודש וללא קשר ליום השנה חוסלו מהמארב מספר פעילי חזבאללה באזור הכפר ח'לדה מדרום לבירות על ידי שבטים בדואים סונים, על רקע סכסוך נקמת דם. תקיפתם החריגה של הפעילים בוצעה במהלך שיירת הלוויה של פעיל חזבאללה אחר, באופן ששיקף תעוזה ושחיקה בסף ההרתעה הפנימית של הארגון.
בבוקר ה-6 באוגוסט שיגר חזבאללה 19 רקטות לשטח ישראל בגזרת הר דב ואזור החרמון. לראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה חזבאללה נטל אחריות על ירי רקטות ואף פרסם סרטון של השיגור. בהודעה רשמית מיד לאחר הירי הבהיר הארגון כי מדובר בתגובה לתקיפות מטוסי קרב של חיל האוויר בלבנון יום קודם לכן. כזכור, השימוש החריג בחיל האוויר נגד מטרות בלבנון בא גם הוא בתגובה למטח רקטות שביצעו ארגונים פלסטיניים לשטח ישראל (שיגור שישי במספר בחודשים האחרונים).
הזירה הפנימית בלבנון הגיבה בביקורת חריפה על המהלך של חזבאללה נגד ישראל. באזור השיגור לישראל בעיירה הדרוזית שוויא בנפת חצביא צולמו תושבים מקומיים כשהם עוצרים את רכב משגר הקטיושות הרב קני, תוקפים את הנהג, פעיל חזבאללה, ומאשימים את הארגון בשיגור רקטות מקרבת בתיהם כדי לגרור התקפה ישראלית נגדם.
במקביל במערכת הפוליטית, הפטריארך המארוני, בשארה בוטרוס אל רעי, נשא דרשה בה האשים את חזבאללה בחימום החזית בדרום כדי להסיט את תשומת הלב מאירועי יום השנה לפיצוץ הנמל (שראיות חדשות הקושרות את חזבאללה למחדל ממשיכות לצוץ סביב התאריך הסמלי).
הפטריארך הצהיר כי לא ניתן להסכים לכך ש"קבוצה מסוימת תחליט לגבי מלחמה ושלום עבור מדינה שלמה. הוא קרא לצבא לבנון להשתלט על אזור הדרום ולמנוע שיגור רקטות לעבר ישראל, כיוון שלבנון "מאסה במלחמות, הרג, הרס ועקירה".
בעקבות דבריו נפתח נגד הפטריארך קמפיין הכפשה ברשתות החברתיות מצד תומכי חזבאללה, והוא הואשם ב"בגידה ובקידום אג'נדה ציונית". יוזכר כי, אין מדובר במסר תקדימי מצד הפטריארך, וכבר לפני כשנה הוא עורר סערה כשהצהיר כי על לבנון להישאר ניטראלית כדי להינצל מרעב ומעוני, וכי היא לא צריכה להיכנס לבריתות מדיניות או צבאיות באזור.
מסר דומה הטיח בחזבאללה ראש הממשלה לשעבר, סעד אלחרירי, שטען כי לבנון אינה חלק מהעימות בין איראן לישראל, וכי שימוש בדרום לבנון כפלטפורמה לסכסוכים אזוריים הוא צעד אל הלא נודע המוביל את המדינה כולה למלחמה לא לה.
על רקע זה חזבאללה נקלע למגננה ונחלץ להבהיר באמצעות הודעות רשמיות, נאום של מזכ"ל הארגון חסן נצראללה ומאמרים בעיתונות המזוהה עם הארגון את ההיגיון שעמד מאחורי שיגור הרקטות לישראל ומדוע המהלך ואופן ביצועו לא סיכנו את אזרחי לבנון.
נצראללה הבהיר כי מאז 2006 חזבאללה הרתיע את ישראל מתקיפות אוויריות; וכי לא יאפשר לישראל לנצל את המצב הפנימי בלבנון כדי לשנות את כללי המשחק הקיימים בין הצדדים.
במקביל, העיתונאי יחיא דבוק מ'אלאח'באר' המזוהה עם חזבאללה התייחס ביתר פירוט לשיקולים מאחורי הירי של חזבאללה. דבוק הבהיר כי ישראל העריכה שהמשבר הפנימי בלבנון מאפשר לה להכתיב משוואות חדשות, ואלמלא חזבאללה העמיד אותה במקום היא הייתה עולה מדרגה נוספת מעבר לשימוש במטוסים.
בנאומו, נצראללה יצא מגדרו כדי ללמד סנגוריה על חזבאללה גם ביחס לתקרית בשוויא, אותה הגדיר קשה ומבישה. הוא הדגיש כי חזבאללה לא שיגר את הרקטות מבין הבתים, לא סיכן את התושבים, ובחר את נקודת וזווית השיגור משיקולים צבאיים גרידא כדי להימנע מפגיעה בשטח אזרחי בישראל ומהסלמה. ביחס לאירוע בח'לדה נצראללה טען כי מדובר ב"טבח" שבוצע על ידי "כנופיות", והבהיר כי הארגון גילה איפוק כדי לא להיגרר למלחמה פנימית.
נצראללה הודה באופן חריג כי קיימת מחלוקת על תפקיד ההתנגדות בלבנון, והאשים גורמים במדינה בסיוע לישראל לנסות לכפות על חזבאללה להתפרק מנשקו. ככלל, על רקע הביקורת שהוטחה בחזבאללה, בכירי הארגון ושופרותיו חוזרים ומאשימים את אויבי איראן, ובראשם ארה"ב, ישראל וסעודיה בניהול מלחמה כלכלית נגד לבנון, בהסתה ובפילוג של העם הלבנוני, ובהמרדה נגד חזבאללה, באמצעות משתפי פעולה וסוכנים בתוך לבנון.
הערכה ומשמעויות לישראל
"חוויותיו" האחרונות של חזבאללה בלבנון הן שלב נוסף במגמת התגברות הלחצים על הארגון מבית. רבים מזהים את הארגון כרכיב מרכזי בהנהגה העדתית המסואבת הנאחזת בשלטון ומסרבת לוותר על פריבילגיות חרף התפוררות לבנון; כמי שיכולותיו הצבאיות מחוץ לשליטת המדינה מונעות סיוע בינ"ל הנחוץ ללבנון כמו אוויר לנשימה; כאשם במידה רבה במחדל שהוביל לפיצוץ בנמל בירות; כארגון מושחת המעורב בהברחות דלק לסוריה על חשבון האזרחים; וכמי שעלול לגרור את המדינה כולה למלחמה ולחורבן בשל אינטרסים איראניים זרים.
בתנאים אלה, נדמה כי לחזבאללה אין אינטרס להביא להתלקחות מול ישראל, אבל בפועל מערכת השיקולים שלו מורכבת יותר. מבחינתו קיים קשר הדוק בין הלחץ מבית לבין התנהלותו מול ישראל. הארגון חושש מאוד ממעגל הקסמים הבא: ישראל מנצלת את מצבו בלבנון כדי לפגוע במעמדו וביכולותיו הצבאיות. הפגיעה הזו נתפסת בזירה הלבנונית כחולשה המזמינה בתורה הגברה של הלחצים מבית, וחוזר חלילה. על בסיס הגיון זה חזבאללה תפס את תקיפת מטוסי חיל האוויר כניסיון לנצל את מצוקתו הפנימית ופעל בנחישות כדי למנוע מדרון חלקלק ולחזור ל'סטטוס קוו אנטה'.
ניתוח ההתנהלות של חזבאללה מוביל למסקנה שגם הירי הפלסטיני מלבנון בוצע כנראה מתחת לאפו (בוודאי לא ביוזמתו) על רקע האנדרלמוסיה בלבנון, הגם שיתכן כי בחלק מהמקרים הארגון העלים עין. המבחן כעת הוא האם חזבאללה ימנע ירי פלסטיני נוכח ה"חוויות" הפנימיות שעבר בסבב האחרון.
הבנת מערכת השיקולים של חזבאללה - ובראשם הזיקות בין הלחצים עליו מבית ומחוץ, בתנאים של חוסר יציבות קיצונית בתוך המערכת הלבנונית - מקטינה את משקלם של הסברים שונים בניתוח מדיניותו מול ישראל. בין אלה ניתן למנות את ההערכות שהארגון בוחן את ראש הממשלה בנט, שההרתעה הישראלית נשחקה, שהירי הוא חלק מהחיכוך הגובר בין ישראל לאיראן ומתבצע בהנחייתה או שהארגון מנסה להסיט את הפוקוס ממצוקתו הפנימית. בפועל ירי הרקטות לישראל דווקא מיקד אל חזבאללה את האש בתוך לבנון, כמי שמשרת אינטרסים חיצוניים זרים, כפי שטען חרירי, וטוענים אחרים גם סביב הסערה ה"תורנית" בסוגיית יבוא הנפט האיראני ללבנון.
בשורה התחתונה, המצב הפנימי בלבנון אמנם מהווה אילוץ על חזבאללה אבל גם מייצר אצלו רגישות קיצונית לכל פעולה של ישראל נגדו, באופן שמגביר את הנפיצות בין הצדדים. בנסיבות אלה, ישראל תצטרך לתמרן באופן זהיר ומדויק כדי לנצל את הלחצים על הארגון, תוך מזעור סיכוני ההסלמה מולו, שלא בהכרח פחתו נוכח מצוקתו הפנימית.
בכל מקרה, חופש הפעולה של חזבאללה להמשיך בבניין הכוח הצבאי שלו לא נפגע, ויתכן שאף מתרחב נוכח היחלשות מנגנוני הפיקוח של מדינת לבנון והפוטנציאל להגברת ההשפעה האיראנית במדינה המתפוררת. לפיכך יימשכו ויתכן שאף יואצו, בסיוע איראן, פרויקטי ההתחמשות של הארגון, כשבראש סדר העדיפויות ייצור טילים בעלי יכולת פגיעה מדויקת בישראל.
נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל
מסמך מבט מדיני-ביטחוני הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
