נאום ראשון של ביידן בתחום מדיניות החוץ - תובנות ומשמעויות לישראל
אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 18 בפברואר 2021
 |
| Photo: The White House Youtube Channel |
ב-4 בפברואר נשא הנשיא ביידן את נאומו הראשון בתחום מדיניות החוץ, במהלך ביקור סימלי במחלקת המדינה. לפני הנאום קיים הנשיא שיחה וירטואלית עם דיפלומטים צעירים שהחלו את דרכם בשירות החוץ, במהלכה התחייב להעניק להם את מירב הגיבוי. שר החוץ בלינקן, שאירח את הנשיא, וסגנית הנשיא, האריס, שהתלוותה אליו, הצהירו כי בכוונת ארה"ב להנהיג באמצעות דיפלומטיה ערכית ושיקום בריתות, ולעצב את המציאות ברמה הגלובאלית ולא רק להגיב לאירועים. כמו כן, הדגישו את הזיקות ההדוקות בין עוצמת ארה"ב מבית לבין עוצמתה ברמה העולמית.
עיקרי הנאום
המסר המרכזי: ארה"ב אינה יכולה לעמוד מנגד וחייבת להנהיג את העולם אל מול אתגרי העתיד בפניהם הוא ניצב. ארה"ב מציבה את הדיפלומטיה כמכשיר המרכזי לחזרתה למעורבות ולעמדת הובלה גלובלית.
השיטה: ארה"ב אינה יכולה לפתור את האתגרים הגלובליים לבדה. נדרשות פעולה ותגובה משותפות עם מוסדות בינ"ל ובנות ברית, דוגמת קנדה, מקסיקו, בריטניה, גרמניה, צרפת, נאט"ו, יפן, דרום קוריאה ואוסטרליה. ארה"ב נדרשת לשקם את הבריתות, שהוזנחו והתנוונו בשנים האחרונות. הבריתות הן הנכס המרכזי שלה. לכן ארה"ב תפעל בשקיפות, באמצעות תקשורת חופשית, ותוך מחוייבות למדע ולעובדות. ארה"ב צריכה להגן על הערכים האמריקאים - חופש, שלטון החוק, חיים בכבוד לכל אדם, ודמוקרטיה - ולהדק את זיקתם לדיפלומטיה, כיוון שהם מקורות העוצמה שלה ויתרונה היחסי. מדיניות חוץ אפקטיבית תלויה בטיפול בבעיות מבית, בהתאוששות והתחדשות כלכלית ובמיגור הגזענות. אין קו מפריד בין מדיניות פנים לחוץ.
האתגרים הגלובליים: מגיפות, משבר האקלים, פרוליפרציה גרעינית, התחזקות מגמות של רודנות וסמכותנות, השאיפות המתרחבות של סין לתחרות בארה"ב והנחישות של רוסיה לפגוע ולשבש את הדמוקרטיה שלה.
סין ורוסיה: מסומנות כשתי היריבות העיקריות של ארה"ב. סין היא "המתחרה הרצינית ביותר", ונדרש להתמודד באופן ישיר עם האתגרים שהיא מציבה לשגשוגה, בטחונה, וערכיה הדמוקרטיים של ארה"ב. ארה"ב תתעמת עם הפעולות הכלכליות השליליות של סין, תבלום את מהלכיה האגרסיביים והכוחניים, את הפרותיה בתחומי זכויות אדם וקניין רוחני ואת שיבוש המשילות העולמית. ארה"ב לא תעמוד יותר מנגד אל מול הפעולות האגרסיביות של רוסיה - התערבות בבחירות, התקפות סייבר, ודיכוי מבית - ולא תהסס לגבות ממנה מחירים ולהגן על האינטרסים האמריקאים.
הצהרות והחלטות קונקרטיות בתחום מדיניות החוץ: דרישה לשחרור מיידי וללא תנאי של מנהיג האופוזיציה הרוסי נבלני ודאגה ממאמצי מוסקבה למנוע הפגנות וחופש ביטוי. דרישה מהצבא בבורמה לוותר על השלטון שתפס, להסיר את המגבלות על התקשורת, ולהימנע מאלימות. התחלת הידברות עם ארגון הבריאות העולמי (WTO) לבניית מוכנות להתמודדות עם המגיפה ולמניעת ההבאות. אירוח שתי ועידות פסגה בינ"ל השנה בנושא האקלים והדמוקרטיה. העלאת העדיפות לאיומי סייבר, כולל מינוי תקדימי של סגן יעודי ליועץ לביטחון לאומי והשקת יוזמה דחופה לשיפור יכולות ומוכנות במרחב הסייבר. בחינה מחדש בהובלת מזכיר ההגנה של הפריסה הגלובלית של כוחות ארה"ב, שעד לסיומה תוקפא ההחלטה על נסיגת כוחות מגרמניה. מינוי שליח מיוחד (טים לנדרקינג) במסגרת האצת הדיפלומטיה לסיום המלחמה בתימן, שהיא "קטסטרופה הומניטארית ואסטרטגית". כדי להמחיש את מחויבותה בנושא ארה"ב תפסיק את תמיכתה בכל המבצעים ההתקפיים במלחמה, כולל מכירות אמל"ח רלבנטיות [מדובר בכ-10000 חימושי אוויר קרקע מדוייקים לסעודיה]. זאת, לצד המשך הסיוע לסעודיה להתגונן מול תקיפות טילים וכטב"מים אותן מבצעים כוחות המתוספקים על ידי איראן. חידוש התכנית לקליטת פליטים בארה"ב, הגדלת כמות היתרי הכניסה וביטול האיסור המפלה בהקשר זה נגד אזרחים ממדינות מוסלמיות.
מקומו של המזה"ת במדיניות החוץ של ביידן ומשמעויות לישראל
לאורך הנאום, בולט בבירור הניסיון להציג את תפיסות הממשל החדש כמנוגדות בתכלית למדיניות "אמריקה תחילה" של טראמפ. עם זאת, ההיבט המהותי בנאום הוא הצגת סדר העדיפויות האסטרטגי של ארה"ב בתחום החוץ. במוקד ניצב הצורך לשקם את מעמדה המנהיגותי ואת אמינותה של ארה"ב ברמה הגלובאלית, מבחינה מוסרית ומדינית. מדובר בתנאי הכרחי ליכולתה של ארה"ב להגן על אינטרסיה ולהתמודד עם אתגרים עולמיים ואיומים המסכנים את בטחונה ואת עליונותה: משבר האקלים, הקורונה, התחרות הבין-מעצמתית, תפוצה גרעינית, התקפות סייבר, ושחיקת הדמוקרטיה בעולם.
הנאום משקף, את רגישותו הקיצונית של הממשל מול סין ורוסיה. התחרות האסטרטגית עם סין, במיוחד על הובלה טכנולוגית, היא מעצב מרכזי במדיניות הממשל וקיימות זיקות הדוקות בינה לבין הצורך האקוטי של ביידן לייצר צמיחה כלכלית ולגייס תמיכה פופולרית מבית. ניצחון בתחרות הזאת אמורה להמחיש לעולם כי משטר דמוקרטי הוא לא רק חופשי יותר אלא גם אפקטיבי יותר (בניגוד לטענת סין).
באשר למזה"ת - מעבר להיבטים הקשורים למלחמה ולמשבר ההומניטארי החמור בתימן (כולל מחויבות להגנת סעודיה), האזור אינו מופיע בנאום. עובדה זאת, ממחישה כי הוא אינו מצוי במקום גבוה בסדר העדיפויות של הממשל. ועדיין, שתי סוגיות דחופות יחייבו את הממשל להשקיע תשומות באזור ולקבל החלטות קשות: איראן ואפגינסטאן.
בסוגיה האיראנית הממשל מזהיר כי טהראן עלולה להגיע למרחק של "שבועות" מצבירת חומר בקיע לפצצה, מצהיר כי קידום פתרון לבעיה נדרש בדחיפות ומקיים התייעצויות קדחתניות בסוגיה עם בנות בריתו האירופיות.
באפגניסטן, ממשל ביידן יידרש להכריע אם להסיג עד ה-1 במאי את 2500 החיילים האמריקאים שנותרו במדינה, בהתאם להסכם השלום שחתם ממשל טראמפ עם הטאליבאן, ולהסתכן בהשתלטות של הטאליבן ובמלחמת אזרחים.
בהתאם לסדרי עדיפויותיו סביר שהממשל לא ימהר להשקיע תשומות בחידוש התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים, שסיכויי ההצלחה בו בתנאים הנוכחיים ממילא נמוכים. עם זאת, הוא עלול להידרש להחלטות אסטרטגיות בנושא, אם הבחירות הפלסטיניות יתקדמו לעבר מימוש לקראת מאי.
מבחינת ישראל, בולטת העובדה כי הנשיא לא הזכיר אותה, סביר שבכוונת מכוון, בין בנות בריתה הקרובות של ארה"ב. עובדה זאת לצד העיכוב בשיחת הטלפון בין ביידן לראש הממשלה, היא ביטוי לזעם בשורות הממשל כלפי ישראל. זאת, על בסיס תפיסה לפיה ישראל מבקשת לסכל את יכולתו של ביידן לשוב לנתיב הדיפלומטי מול איראן, בצל מדיניות אישורי הבניה שלה ביהודה ושומרון ועוד.
בשורה התחתונה, ממשל ביידן נאבק על עמדת הובלה בזירה הבינ"ל (שהיא אינטרס ישראלי עמוק) ומצוי, בראייתו, בנקודת זמן היסטורית בכל הקשור למדיניות החוץ ולזיקותיה לזירה הפנים-אמריקאית. הפנמה של ישראל כי הממשל החדש עסוק בנושאים גדולים בהרבה מהמזה"ת ואפילו מהגרעין האיראני, היא תנאי ליכולת להשפיע על מדיניותו בתחומים שחשובים לנו ולהימנע מטעויות בתחומים קריטיים עבורו (סין, רוסיה). מדיניות ישראלית שתייצר עבור הממשל מרחב פעולה במזה"ת, בסוגיה הפלסטינית או בהקשרים אחרים, כולל האיראני, תאפשר לישראל לחזק את מעמדה כבת ברית נכסית של ארה"ב ולהבטיח תמיכה אמריקאית חזקה באינטרסיה ואל מול האתגרים הרבים בפניהם היא ניצבת.
נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
