"וושינגטון, יש לנו בעיה": כיצד לשקם את יחסי ישראל-ארה"ב?

 

אל"מ (מיל') אודי אבנטל | 15 ביוני 2021

 

​מבט מדיני-ביטחוני | תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות

Flags of Israel and The United States
Photo: United States government work | Master Sgt. Adrian Cadiz

 

ההסלמה האחרונה בעזה שבה וחשפה את ההידרדרות במעמד ישראל בארה"ב. במהלך האירועים בלט קו ביקורתי מבעבר כלפי ישראל בשורות המפלגה הדמוקרטית ובקרב בוחריה, כולל היהודים, ואפילו במעוז התמיכה המסורתי בה - הקונגרס.

 

בעיצומה של הלחימה, רוב של 28 מקרב 50 הסנאטורים הדמוקרטים בסנאט פרסמם הצהרה שקראה להפסקת אש, בניגוד לעמדת ישראל. מדובר בהבדל בולט לעומת מבצע "צוק איתן", אז עשרה ימים ללחימה הסנאט העביר ברוב מוחץ החלטת תמיכה דו-מפלגתית ובלתי מסוייגת בישראל. ניכר כי הקו הביקורתי נגד ישראל באגף הפרוגרסיווי במפלגה הדמוקרטית השפיע גם על הזרם המרכזי בשורותיה, ועל עמדות ידידיה המובהקים ביותר, דוגמת הסנאטור הוותיק בוב מננדז.

 

דינאמיקה זאת, אילצה את הנשיא ביידן להבהיר בתום המבצע בעזה כי אין שינוי במחויבות ארה"ב לביטחון ישראל (ובסיוע הביטחוני האמריקאי), וכי במסגרת פתרון שתי המדינות על האזור להכיר בזכות ישראל להתקיים כמדינה יהודית ועצמאית.

 

למרות התייצבותו לצד ישראל, יחסי הנשיא ביידן עם ירושלים מצויים בתקופת שפל מתוחה. כבר בעקבות בחירתו, ועוד לפני כניסתו לבית הלבן, מהלכים של ישראל עוררו זעם במחנהו. חיסול מדען הגרעין האיראני, פחרי זאדה, אותו ייחסו בארה"ב לישראל, נתפס כמהלך שנועד לסכל חזרה לנתיב הדיפלומטי מול איראן; אישורי בנייה של הרגע האחרון ביהודה ושומרון, כולל מחוץ לגושים; התמהמהות בהכרה בניצחון ביידן בבחירות על רקע הזדהות עם הנשיא טראמפ ועוד.

 

האווירה הטעונה בין ישראל לבת בריתה הגדולה נמשכה גם לאחר כניסת ביידן לתפקיד. ביידן עיכב במכוון את שיחת הטלפון לראש הממשלה נתניהו, ובחר שלא להזכיר את ישראל כשהתייחס לבנות בריתה הקרובות של ארה"ב, בנאומו הראשון בסוגיית מדיניות החוץ. ראש הממשלה נתניהו המשיך מצדו לתקוף בחריפות את כוונתה של ארה"ב לחזור להסכם הגרעין עם איראן, כשברקע ישראל מאותתת לממשל כי היא מכינה חלופות צבאיות מול איראן.

 

בתחום האסטרטגי, הפוטנציאל לחיכוכים ולמתחים בין ישראל לממשל האמריקאי מתמקד בשלוש סוגיות ליבה: איראן, סין, והזירה הפלסטינית.

 

איראן - ביידן וחברי הקבינט שמינה הם אדריכלי הסכם הגרעין, מאמינים בו ורואים בחזרה אליו פתרון לטווח הנראה לעין, שיאפשר להתמודד עם סוגיות דחופות יותר בסדר העדיפויות הלאומי של ארה"ב, ובראשן האתגר הסיני. מסיבות אסטרטגיות וגלובאליות הממשל נחוש לחזור להסכם הגרעין ומאמציה של ישראל להניאו מכך מצטיירים כחסרי תוחלת.

 

בנסיבות אלה, האתגר האיראני והחזרה להסכם הגרעין, שהפכו לנקודה ארכימדית בין ישראל לארה"ב, עלולים להקרין לשלילה על מכלול היחסים בין שתי בנות הברית. זאת, באופן הצפוי לפגוע ביכולת לקבל מארה"ב את הסיוע, הגיבוי והערבויות הנדרשים לישראל מול איראן אבל גם במגוון זירות אחרות.

 

סין - הממשל האמריקאי רואה בניצחון על סין משימה היסטורית, "דתית" כמעט, המוטלת על כתפיו. ראשית, בראיית הממשל, סין מאיימת על הכלכלה האמריקאית, ששיקומה הוא תנאי להובלה גלובלית. שנית, סין מציבה איום צבאי ישיר וחמור על ארה"ב בים, באוויר, ביבשה ובחלל; ובתחומים רכים כמו סייבר, טכנולוגיה, קניין רוחני ועוד. שלישית, הממשל תופס את התחרות עם סין כמאבק על הסדר העולמי, החירות ועליונות השיטה הדמוקרטית. ורביעית, הממשל משוכנע שעמדת הובלה אמריקאית חיונית לפתרון בעיותיו הבוערות חוצות הגבולות של העולם, דוגמת משבר האקלים, פרוליפרציה, סייבר מגיפות ועוד.

 

האסטרטגיה האמריקאית מתמקדת בהקמת חזית בינ"ל של מדינות דמוקרטיות מול סין. בתחרות הבינמעצמתית הובלה טכנולוגית היא מרכיב מרכזי. לכן הממשל מקדם מיזם שאפתני של ברית טכנולוגית בין דמוקרטיות, הכוללת נדבכים שונים כולל הגנה על ופיתוח משותף של טכנולוגיות פורצות דרך.

 

מדיניות ישראל מול סין עלולה להותיר אותה מחוץ לחזית הבינ"ל שמקים הממשל. וושינגטון מבהירה לישראל, כולל בפומבי, כי היא מוטרדת מרמת הפיקוח שלה על השקעות סיניות, בעיקר במגזר הטכנולוגיה, שמעמידה אינטרסים של ארה"ב בסכנה.

 

הזירה הפלסטינית - ממשל ביידן לא צפוי ליזום מאמץ לחידוש התהליך המדיני נוכח חוסר התוחלת שהוא מזהה בסיכויים להתניעו. עם זאת, ההסלמה האחרונה בעזה עשויה להוביל להגברת המעורבות האמריקאית בזירה הפלסטינית, ולו במטרה לוודא כי נשמרים האיזון הביטחוני והיציבות באזור, וכי האירועים אינם יוצאים משליטה ומסיטים את ארה"ב מסדר העדיפויות האסטרטגי שלה.

 

גם בנסיבות אלה, עדיין מסתמנים פערים בין מדיניות ישראל לבין היעדים המיידיים של ממשל ביידן בזירה הפלסטינית: קידום חבילה בינ"ל לשיקום עזה בתיאום עם הרשות הפלסטינית; מחויבות מחודשת לביטחון ולכלכלה הפלסטינית בגדה המערבית ולחיזוק אבו מאזן והרשות (תוך חידוש הקשר עמה באמצעות הקונסוליה במזרח ירושלים).

 

בראייה רחבה, ביידן אישית מאמין כי פתרון שתי המדינות הוא הדרך היחידה להתקדמות בין ישראל לפלסטינים. לכן הממשל מזהיר מצעדים חד צדדיים בשטח אשר פוגעים בסיכוי עתידי להקים מדינה פלסטינית. המשך התנגדות ישראלית לפתרון שתי המדינות והרחבת הבניה בהתנחלויות, במיוחד הלבנת מאחזים ו"סיפוח זוחל", צפויים לייצר חילוקי דעות בין ארה"ב לישראל, ולהקשות על האחרונה לגייס תמיכה אמריקאית בעמדתה מול בית הדין הפלילי הבינ"ל בהאג.

 

 

ממשלה חדשה בישראל: הזדמנות לשיקום היחסים עם ארה"ב

 

הקמת הממשלה החדשה בישראל היא הזדמנות למדיניות של שיקום ביחסי ישראל עם ארה"ב. הממשל בוושינגטון צפוי לקבל בזרועות פתוחות את העומד בראשה ואת בכיריה.

 

הממשלה החדשה חייבת להידרש למגמות המסוכנות המסתמנות בגישות כלפי ישראל בתוך ארה"ב, ולבצע התאמות במדיניות ישראל וביחסיה עם ממשל ביידן סביב שלוש בעיות הליבה בתחום המדיני-בטחוני (איראן, סין, זירה פלסטינית).

 

הממשלה הנכנסת נדרשת להקים צוות בין משרדי שיתמקד בגיבוש מדיניות דחופה לטיפול באתגרי הפיכת ישראל לסוגיית החוץ העיקרית המפצלת את המפלגה הדמוקרטית, הפגיעה החמורה במעמדה כקונצנזוס א-פוליטי חוצה מפלגות; והדעיכה ברמת הסולידריות עמה, אפילו בקרב יהודי ארה"ב, בעיקר הצעירים.

 

בסוגיה האיראנית, על ממשלת ישראל לחדול מגישה מתעמתת חסרת תוחלת סביב החזרה להסכם הגרעין, שרק קולעת את ישראל לבידוד בינ"ל ועלולה להפוך את הבעיה האיראנית לבעיה ישראלית. תחת זאת, על ממשלת ישראל לחתור לערבויות ולהבנות בילטראליות שקטות עם הממשל האמריקאי, תוך התבססות על מחויבותו המוצהרת והחד משמעית לביטחונה הלאומי, ועל ההסכמה בין המדינות למנוע נשק גרעיני מאיראן. דיאלוג תמורות עם הממשל צריך להתמקד בדרכים להשיג הסכם חזק וארוך יותר עם איראן ובצעדים שיינקטו אם הסכם כזה לא יושג; ניטור תכנית הגרעין האיראנית כדי לוודא שאיראן לא פורצת או "מתגנבת" לנשק גרעיני; זיהוי מוקדם של פעולות אלו וערבויות לסיכולן בזמן רלבנטי; שימור איום צבאי אמין מול המשטר בטהראן; היבטים של בניין כוח והתעצמות ועוד.

 

בסוגיית סין, על ממשלת ישראל להגדיר לעצמה יעד ארוך טווח להשתלב בחזית המדינות הדמוקרטיות שבונה ארה"ב, כולל בהקשרי טכנולוגיה (בהם ישראל מביאה נכסים של ממש לשולחן). בנוסף, ישראל נדרשת להכריע על אסטרטגיה של תמיכה מלאה באינטרסים האמריקאים מול סין, ולהתנהל מול הממשל בתיאום ושקיפות מלאים בכל הנוגע לקשריה עם סין.

 

בתחום הפלסטיני, ישראל נדרשת לשתף פעולה עם מהלכי ארה"ב לייצוב הזירה הפלסטינית: שיקום עזה; חיזוק הרשות הפלסטינית כמערכת שלטונית שתנהל את חיי האוכלוסייה הפלסטינית; והימנעות ממהלכים חד-צדדיים המאיימים על אופק פתרון שתי המדינות בטווח הרחוק. עמדתו המוצהרת של ביידן, לפיה על מדינות האזור להכיר בזכות ישראל להתקיים כמדינה יהודית ועצמאית, היא הזדמנות בהקשר זה.

 

 

 

נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל

 

 

מסמך מבט מדיני-ביטחוני הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

 

 

 

לחזרה למסמך התובנות המלא יש ללחוץ כאן >>