המשבר בלוב: בסבך אינטרסים אזוריים ובינ"ל סותרים
אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 10 ביוני, 2020
 |
| Photo: www.kremlin.ru |
בשבועות האחרונים, הפכה לוב למוקד תשומת הלב במזה"ת, על רקע התפתחויות דרמטיות במשבר במדינה. התפתחויות אלה, שמסתמנות כאסטרטגיות, שברו את הסטגנציה שאפיינה את הלחימה בשטח בשנה החולפת, ומבשרות על שינוי עמוק במצב בזירה הלובית ובאופי המעורבות החיצונית בה.
ממשלת ההסכמה הלאומית (GNA), הנתמכת על ידי טורקיה וקטר, זכתה בתחילת מאי בשורת הישגים בשדה הקרב, נגד כוחותיו של הגנרל ח'ליפה חפתר (הצבא הלאומי הלובי, LNA) הנתמך על ידי רוסיה, איחוד האמירויות ומצרים. צבא ממשלת ההסכמה רשם רצף ניצחונות צבאיים, מפתיע במהירותו, במערב לוב, וממערב ומדרום לטריפולי הבירה, כולל השתלטות על שדה התעופה אלואטיה (כ-130 ק"מ ממערב לעיר). מדובר בשדה התעופה היחיד ששימש את כוחותיו האוויריים של חפתר במסגרת המצור שהטיל מזה כשנה על הבירה, בניסיון לכבוש אותה. בשבוע החולף ניצלה ממשלת ההסכמה את המומנטום, כבשה את העיר טרהונה ממזרח לבירה ופתחה במתקפה על העיר האסטרטגית סירת, שנפלה בידי כוחות חפתר בינואר.
שינוי מאזן הכוחות על הקרקע, התאפשר באמצעות מערכות נשק שסופקו לממשלת ההסכמה על ידי טורקיה, החל מינואר, בדרך הים ותוך הפרת אמברגו הנשק של האו"מ על לוב. טורקיה פרסה בלוב מל"טים תוקפים (מסוג 'ביראקטר'), מערכות הגנה אווירית, נגמ"שים ואלפי שכירי חרב, ברובם פעילי מליציות שהעבירה לזירה מסוריה.
ניצחונותיה הצבאיים של הממשלה, קטעו את קווי האספקה של כוחות חפתר, מחקו את הישגיהם בשנה החולפת, והיוו מכה לרוסיה ולמערכות הגנה אווירית מתוצרתה, שנפרסו בזירה. מספר מערכות (מסוג 'פנציר') נתפסו בשדה התעופה אלואטיה והוצגו לראווה ברחובות טריפולי ואחרות הושמדו באמצעות המל"טים הטורקיים. שכירי חרב רוסיים (מחברת 'ואגנר', ופעילי מיליציות שונים, כולל מסוריה) נסוגו מחזית הלחימה סביב טריפולי.
התפתחויות אלו העבירו את הכדור למגרשה של רוסיה. מוסקבה החליטה לא להמתין ולהפקיר את הזירה הלובית לטורקיה, והתייצבה בעוצמה לצידו של הגנרל חפתר. זאת, כדי לסייע לו בלחימה, ולמנוע אפשרות של התפרקות קואליציית הכוחות המזרחית, במסגרתה הוא פועל, שעדיין שולטת ברוב שטח לוב.
פיקוד אפריקה של ארה"ב (AFRICOM) חשף תצלומי לווין המוכיחים כי רוסיה העבירה מטוסי קרב ללוב. הפיקוד דחה את הכחשות רוסיה, והבהיר כי מוסקבה פרשה בשדה התעופה אלג'ופרה במרכז המדינה, לפחות 14 מטוסים מסוג MIG-29 ו-SU-24. הפיקוד גילה כי המטוסים יצאו מרוסיה, עצרו בשדה התעופה חמימים בסוריה, שם נצבעו מחדש כדי להסוות את זהותם, והמשיכו ללוב.
בעקבות נחיתת המטוסים דווח כי אנקרה שוקלת גם היא פריסת מטוסים בשדה התעופה, שכבשו כוחות ממשל ההסכמה, באלואטיה.
על רקע ההידרדרות במצב יזם בימים האחרונים נשיא מצרים, אלסיסי, מהלך להפסקת אש מיידת, לחידוש השיחות לפתרון המשבר וליציאת כל שכירי החרב מהמדינה. אלסיסי הכריז על יוזמתו במסיבת עיתונאים כשהגנרל חפתר, שהוזעק לקהיר, ניצב לצידו. רוסיה הביעה תמיכה ביוזמה המצרית.
הערכה, צפי ומשמעויות
ההתפתחויות בלוב מבליטות את חשיבותה כזירת מאבק ומלחמת שליחים בין שחקנים וכוחות, בעלי אינטרסי מנוגדים, המתחרים על השפעה אזורית ועל גישה ושליטה במשאבי האנרגיה בתוך לוב ובים התיכון.
טורקיה, נחלצה לשיגור כוחות ללוב לתמיכה בממשלת טריפולי, אחרי שחתמה עמה, בסוף השנה שעברה, על הסכם לשרטוט הגבול הימי בין המדינות. חיזוק ממשלת ההסכמה נותן משנה תוקף להסכם, המספק לאנקרה מנוף במחלוקת סביב חלוקת משאבי הגז בים התיכון, ומעניק לה, לשיטתה, גושפנקה חוקית לערער על ריבונות קפריסין, יוון ומצרים באזורים המצויים במים הכלכליים הבלעדיים שלהן (EEZ), סביב קפריסין ומדרום ודרום מערב לכרתים.
נראה כי המהלך הצבאי בלוב, נועד גם לשבור את הבידוד אליו נקלעה טורקיה, ששיאו במהלומות שספגו כוחותיה בצפון סוריה במרץ (כ-60 הרוגים), בלחימה באדלב נגד כוחות אסד, שנתמכו על ידי רוסיה. ארה"ב לא נענתה לבקשת טורקיה לספק לה טילי 'פטריוט' להגנה על כוחותיה, ועל רקע חשש מלחימה ישירה עם רוסיה, אנקרה חתמה על הסכם הפסקת אש, בעייתי מבחינתה, עם מוסקבה. במסגרתו, לא נסוגו כוחות אסד מהשטחים שכבשו במחוז אדלב, לא התחייבו לוותר על המערכה ל"שחרורו", ולא הוגדר אזור בטחון לקליטת מאות אלפי הפליטים, שעזבו את בתיהם בצל הלחימה, לכיוון טורקיה.
רוסיה, הוכיחה כי משבר הקורונה החמור הפוקד אותה מבית והפגיעה הקשה בכלכלתה (צפי לצמיחה שלילית של 5.8%), אינם משפיעים על מדיניות החוץ שלה. במהלך נחוש של פריסת כוח אווירי בלוב, המזכיר לרבים את הופעתה הצבאית בסוריה בספטמבר 2015, רוסיה מבהירה כי היא אינה נוטשת בני ברית וכי היא לא מתכוונת לוותר על ההשפעה שצברה במזה"ת אלא להרחיבה מעבר לסוריה.
ארה"ב - מאשימה את רוסיה בתדלוק העימות בלוב, ומביעה חשש מוצהר כי היא חותרת לבסס "ראש גשר" במדינה, שיאפשר לה להגביר את השפעתה ולהקרין כוח באפריקה ובדרום אירופה. הפנטגון ופיקוד אפריקה מעריכים כי פרישת המטוסים בלוב, עלולה להיות שלב ראשון בדרך להתבססות רוסית צבאית קבועה במדינה, שתכלול גם הצבת יכולות מניעת גישה (A2AD) ארוכות טווח. על רקע זה, הודיע הפיקוד כי ארה"ב שוקלת אפשרות לשגר כוחות לתוניסיה כדי לבלום את ה"איום הרוסי".
בניסיון לצמצם את ההשפעה הרוסית באזור ולהותיר את טורקיה, חברה מרכזית בנאט"ו, "בצד הנכון", ארה"ב תומכת עקרונית במהלכי אנקרה. עם זאת, על יחסי המדינות מעיבות שורת מחלוקות, ובראשן רכש מערכת ההגנה האווירית הרוסית המתקדמת, S-400, על ידי טורקיה. הקונגרס האמריקאי מפגין גישה עוינת כלפי טורקיה: מבקר את מדיניותה בסוריה, בוחן מהלכי סנקציות נגדה, והסנאט אף הכיר ברצח העם הארמני, בדצמבר 2019. בנוסף, הממשל מסתייג משאיפותיה של טורקיה בים התיכון, והזהירה אותה בעבר מ"קידוחים לא חוקיים" תוך הפרת החוק הבינ"ל.
גם גישתה של אירופה לסוגיית לוב מורכבת ומתאפיינת בפיצול. צרפת ויוון תומכות בחפתר ואילו איטליה בממשלת ההסכמה. בכל מקרה, באירופה גובר החשש כי התחזקות מעמדה של הממשלה בטריפולי, בתמיכת טורקיה, עלולה לדחוף את אנקרה להקרין כוח בים התיכון כדי לתת משנה תוקף להסכם שרטוט הגבולות הימיים שנחתם ביניהן. זאת, באמצעות הגברת ההפרות במים הכלכליים הריבוניים של יוון וקפריסין (שנמשכות בחודשים האחרונים) כחלק מהמחלוקת על מרבצי האנרגיה בים התיכון.
התחזקות השפעתה של טורקיה בחצרה האחורית, מטרידה מאוד את מצרים, כמו גם את איחוד האמירויות, שעוינות מאוד את ארדון – ה'נמסיס' של הנשיא אלסיסי - בשל זיהויו המוחלט ותמיכתו באחים המוסלמים. על רקע זה, הכריזה מצרים על ברית בין האמירויות, יוון, קפריסין וצרפת נגד מהלכי טורקיה בלוב.
המצב הנזיל בלוב עשוי להתפתח למספר כיוונים, על המנעד שבין החרפת העימות והחיכוך הצבאי בין טורקיה (וברית נאטו?) לרוסיה, ששני הצדדים לא מעוניינים בו, לבין ניסיון להגיע להבנות, בדומה לאלו עליהן חתמו בסוריה. במסגרתן, יפעלו רוסיה וטורקיה להתניע מחדש תהליך מדיני בין הצדדים הניצים בלוב, יתכן על בסיס יוזמת אלסיסי. מהלך כזה יצריך לחץ רוסי כבד על חפתר, שבאפריל הכריז על הסתלקות מהסכם סח'יראת מ-2015, שנחתם בחסות האו"מ ועל בסיסו קמה ממשלת ההסכמה בטריפולי.
בסבך אינטרסים סותרים, של כלל גורמי הכוח וההשפעה בלוב, ותנאי היסוד הבעייתיים בשטחה - פיצול שבטי-אתני, גיאוגרפי, פוליטי ודתי - ייצוב המצב במדינה ומציאת פתרון יציב למשבר צפויים להיתקל בקשיים משמעותיים.
מהזווית הישראלית, ההישגים האסטרטגיים של טורקיה בלוב באחרונה, עלולים לחזק את שאיפותיה מרחיקות הלכת באגן המזרחי של הים התיכון, גם אם נדמה שדחיפות הסוגיה פוחתת נוכח הצניחה הגלובלית במחירי האנרגיה. בנסיבות שנוצרו, קיימת אפשרות כי בצל בטחון עצמי גובר, אנקרה תפעל להרחיב את הקידוחים, בחסות חיל הים התורכי, במים הכלכליים ומרבצי הגז הריבוניים של קפריסין, יוון ומצרים - בנות בריתה של ישראל ושותפותיה בתחום האנרגיה.
על ישראל למנף את שתוף הפעולה עם מדינות אלה - עימן היא מאוגדת בפורום הגז האזורי (EMGF) - ולמקד מאמץ מול הממשל בוושינגטון כדי לגבש קו בינ"ל תקיף נגד קריאת התגר של אנקרה על גבולות המים הכלכליים בים התיכון ואיומיה על חופש הפקת האנרגיה ושינועה במימיו.
בה בעת, ישראל נדרשת להכיר באינטרס הגובר של הממשל האמריקאי לתמוך בטורקיה למול התבססות רוסיה בלוב; ולשאוף להימנע מחיכוך צבאי מיותר עם כוחות תורכיים במרחב האווירי והימי באגן הים התיכון. על רקע זה, חשוב לפעול לרענון נהלי ומנגנוני מניעת החיכוך והבטיחות בין צה"ל לצבא הטורקי.
נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
