אסון הקורונה, היום שאחרי: תובנות ולקחים ראשוניים
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד | 27 במרץ, 2020
 |
משבר הקורונה רחוק מלהסתיים, אך דווקא עכשיו, בעיצומה של המגפה, ראוי להרים את המבט, ולהתבונן קדימה.
להלן 10 תובנות ולקחים ראשוניים לעתיד:
01.
פעם נוספת מתברר כי ישראל מתעלמת, באופן שיטתי, מאיומים כבדים וכשלים חמורים הניצבים לפתחה, גם כשהכתובת על הקיר. באופן המזכיר את מלחמת יום כיפור, ישראל התעלמה מהתרעה אסטרטגית בדמות המגיפה שהתפרצה בסין, לפני חודשים, והתפשטה בעולם. המשבר הגיע, וישראל נתפסה לא ערוכה: "הימ"חים" הרפואיים נמצאו בתת מוכנות, ומערכת הבריאות כולה נכנסה למשבר החמור בתולדותיה, לאחר שהופקרה וכבר סבלה ממצוקה קריטית. וזאת, חרף אזהרות והתרעות על מצבה השברירי, שמשמיעים בכירי הרפואה בישראל במשך שנים.
02.
העורף הישראלי האזרחי הוא עקב אכילס קבוע, ורמת מוכנותו למשברים מהווה כשל מערכתי לאומי הגובל ברשלנות ובהפקרות.
03.
את הכשלים שנחשפים בעת מבחן זו נדרש למפות ולתקן מן היסוד ביום שאחרי. לצד תעדוף תקציבי של המערכות הקשורות בחיי אדם, הכלי היחידי באמצעותו ניתן לעשות זאת הוא ועדת חקירה ממלכתית, שהוראותיה ומסקנותיה מחייבות.
04.
בהתאם לרמת ההיערכות והמוכנות, גם ניהול המשבר, שהשלכותיו על המדינה טראגיות, רווי כשלים:
א. ישראל מתנהלת ללא רעיון מסדר או כיוון אסטרטגי ברור. כשאין רעיון מערכתי, הפעולות שמבצעים הממשלה ומנגנוניה השונים מצטיירות כשליפות, מייצרות עימותים בין המשרדים וגופי הביצוע, ומשדרות לאזרחים בלבול ומבוכה.
ב. המערכה מתנהלת ללא מודיעין חיוני. זאת, בהיעדר מערך בדיקות בפריסה ארצית, ומרכז על לאומי מתפקד המספק תמונת מצב אינטגרטיבית ומתכללת, על בסיסה ניתן לפעול ולקבל החלטות.
ג. בסתירה מובהקת ללקחי עבר, אין תיאום בין המערכות, וישראל מאחרת להשתמש במשאבים וביתרונות מובהקים, הזמינים במערכת הביטחון (פיקוד העורף, מערך הרכש ועוד).
ד. חסרה מנהיגות. על רקע הכאוס הפוליטי הקשה, שהוביל לפגיעה משמעותית בתפקודן של רוב מערכות השילטון, בולטת בהיעדרה דמות אחראית שמפעילה מנגנונים מובנים דוגמת מערך ההסברה הלאומי, ומנחה את הציבור באופן נהיר ומוסמך. האם הקמתה המסתמנת של ממשלה חדשה תטה את הספינה? קשה לדעת בעת הזו.
ה. חוד החנית של הלוחמים בקורונה, הצוותים הרפואיים בבתי החולים, פועלים ללא מיגון ראוי ואלפים מהם בבידוד.
05.
כשהממשלה מרחיבה את סמכויותיה ומפקיעה זכויות בסיסיות מהאזרחים, שמירה על המוסדות המבטיחים את אופיה והתנהלותה של ישראל כדמוקרטיה, היא צורך לאומי חיוני ותנאי לחוסן.
06.
על הקיר רשומים משברים חמורים נוספים להם ישראל אינה ערוכה. בין אלו ניתן למנות עימות עם חזבאללה ואיראן או אסון טבע, שיגרמו לפגיעה נרחבת בתשתיות ויגבו חיי אדם.
07.
אין תימוכין לכך שהקטסטרופה עמה מתמודדת איראן מפחיתה מהאיום החמור שהיא מציבה לישראל. זאת, במיוחד כשתוכנית הגרעין שלה ממשיכה להתרחב גם בצל משבר הקורונה.
08.
ברמה המיידית נדרשת תשומת לב מיוחדת לאפשרות של קריסה בעזה, המסתמנת כעניין של זמן. יכולות מערכת הבריאות ברצועה בטלות בשישים למול עוצמת האסון ההומניטארי הצפוי להתרגש עליה, ולזלוג גם לתחומי ישראל.
09.
כברת הדרך שעשתה ישראל בקשרים עם מדינות ערב מתבלטת על רקע המשבר. בזמן שהמשטר האיראני מאשים את ישראל ב"מתקפת טרור ביולוגי", במדינות ערב דווקא עוקבים אחריה בעניין ופתוחים ללמוד ממנה.
10.
יציבות המשטרים במדינות ערב היא נדבך מרכזי בביטחונה הלאומי של ישראל. דווקא כעת ישראל נדרשת לסייע להן ולהעמיק את השת"פ עימן. פעולות כאלה, לא ישכחו במהרה ביום שאחרי.
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
