מה נשתנה הפסח הזה?

נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)

בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד | 3 באפריל, 2023

Photo: A. Yanai

מערכות הביטחון זוכות לאחרונה לשורת הצלחות מרשימות בסיכול הטרור ביהודה ושומרון, בשמירה על השקט בהר הבית, במניעת ההתבססות האיראנית במרחב ובהתנהלות נבונה למול הפגנות המחאה ברחבי המדינה. דווקא על רקע זה, בולטת הודעתו בגילוי לב של ראש הממשלה נתניהו בפני בית המשפט, כי ישראל נמצאת כיום במשבר לאומי, לו השלכות על מצבה הביטחוני והכלכלי של המדינה.

מניתוח המצב עולה, כי ראש הממשלה צדק בקביעתו. שלושה חודשים בלבד מאז הקמת הממשלה, ישראל נמצאת במשבר פנימי חסר תקדים, ומתחוור כי מדיניות הממשלה מובילה להיחלשות העוצמות האסטרטגיות ולפגיעה בביטחון ובחוסן הלאומי של המדינה.

מגמות אלו באות לידי ביטוי במישור האסטרטגי, בתחום הכלכלי, במרחב החברתי ובמימד התודעתי. כך, צביונה של ישראל כדמוקרטיה משגשגת נמצא בסכנה; המדינה נמצאת על סף קרע עמוק העלול להידרדר לכדי מלחמת אזרחים; נוצר משבר אמון עמוק ביחסים עם הממשל האמריקני; העולם הערבי מגלה הסתייגויות חריפות מצעדי הממשלה למול הפלסטינים; מסתמנים סימנים לפגיעה בכלכלה נוכח הירידה בהשקעות זרות, בעיקר מצד חברות היי-טק; נשחק דימוי העוצמה של ישראל; ואויביה ויריביה במרחב, בראשם איראן וחזבאללה, מזהים את סימני החולשה ונמצאים במגמת התחזקות ושיפור עמדות.

משבר אמון בין נשיא ארה"ב לראש ממשלת ישראל

התערערות מערכת היחסים עם הממשל האמריקני ומשבר האמון החריף בין הנשיא ביידן לראש הממשלה נתניהו הינם תוצאה ישירה של מדיניות הממשלה. זאת, בשל תפיסתו של הממשל, כי ההפיכה המשטרית עלולה לערער את הערכים הדמוקרטיים והליברליים עליהם מושתתת הברית האסטרטגית בין ארצות הברית לישראל. היחסים המיוחדים עם ארה"ב הינם עמוד תווך בעוצמה האסטרטגית, הצבאית והכלכלית של ישראל. על כן, להיעדר שיח אינטימי ברמת ההנהגות השפעה שלילית רחבה במישורים רבים, בין היתר בכל הקשור ליכולת של ישראל לגבש מענה אסטרטגי מקיף לטיפול באיום האיראני ולבלימת פרוייקט הגרעין. לעת עתה, נשמר שיתוף הפעולה הביטחוני והצבאי ההדוק בין המדינות. במידה וראש הממשלה נתניהו לא יבטל את ההפיכה המשטרית, הקשרים ברמה האסטרטגית בין המדינות עלולים להיפגע מהותית ולהקרין על העוצמות האסטרטגיות של ישראל.

התעצמות האיום האיראני

על רקע היחלשות העוצמה האסטרטגית של ישראל, בולטת הפעלתנות האיראנית לשיפור מצבה האסטרטגי. זאת, באמצעות הידוק הציר עם רוסיה וסין, והפשרת מערכות היחסים עם מדינות המפרץ. במקביל, איראן ממשיכה בהדרגה להתקדם בפרויקט הגרעין במטרה לצמצם את פרק הזמן שיידרש לה לפריצה להשגת יכולת גרעינית צבאית. כך, יו"ר המטות המשולבים האמריקני גנרל מילי, הצהיר כי איראן תוכל להפיק חומר בקיע לנשק גרעיני בתוך פחות משבועיים מרגע קבלת החלטה, ובתרחיש מחמיר יידרשו לה חודשים ספורים כדי לייצר נשק גרעיני. בתחום הצבאי, איראן מנצלת את הברית עם רוסיה כדי לשפר את יכולותיה בתחום הטילים, המל"טים והסייבר, כאשר על הפרק אספקת מטוסי קרב מתקדמים ויתכן גם מערכות הגנה אווירית.

מעבר לכך, הקרע הפנימי במדינה והתערערות היחסים עם ארה"ב, עלולים להיתפס על ידי איראן ובעלי בריתה במרחב כחולשה וכהזדמנות לאתגר את ישראל, נוכח מה שמצטייר כפגיעה בדימוי עוצמתה האסטרטגית. בהקשר זה, אם אכן נכונות הערכות כי המחבל במגידו הופעל על ידי חזבאללה וכי המל"ט שהופל הופעל על ידי הארגון או איראן, יש בכך סימנים מעידים לעלייה במימד התעוזה, יתכן על רקע מה שנתפס כחולשה ישראלית.

נפיצות המערכת הפלסטינית

בתום השבוע השני לרמדאן, נמשכת במערכת הפלסטינית מתיחות עמוקה המגלמת פוטנציאל נפיצות רב, כפי שבא לידי ביטוי בפיגוע הדריסה בגוש עציון. בהקשר הזה בולט העיסוק הגובר בסוגיית הר הבית המלווה באזהרות של כלל הגורמים הפלסטינים מפני כוונה של ארגונים יהודיים לבצע עלייה המונית במהלך פסח (לרבות ביצוע זבח קורבן). המתח מקרין גם על עזה ועל החברה הערבית בישראל ועלול לבוא לידי ביטוי בעלייה בהיקף האלימות בזמן הקרוב, ובמיוחד במהלך חג הפסח. במקביל, נמשכת ביהודה ושומרון המתיחות הביטחונית הבאה לידי ביטוי בסדרת פיגועים והתנגשויות צבאיות. זאת, באופן שיש בו כדי להעצים את הסכנה להתלקחות חיכוך אלים בין ישראל לבין האוכלוסייה הפלסטינית.

העולם הערבי - איראן מתקרבת וישראל מתרחקת

על רקע מגמת ההתקרבות שחלה בין איראן וסוריה למדינות ערב הסוניות (על הפרק, ביקורים אפשריים של הנשיא ראיסי בסעודיה ושל הנשיא אסד במצרים), בולט האתגר הגובר ליחסים המיוחדים של ישראל עם מדינות אלו, להם חשיבות מיוחדת בגיבוש בריתות הגנה אזוריות ובהתמודדות עם האיום האיראני. זאת, נוכח ההתנהלות הלעומתית של ממשלת ישראל, במיוחד זו הקשורה למה שמצטייר כשאיפות לקידום הסיפוח ולביטול הרשות הפלסטינית.

כך, ביטול חוק ההתנתקות והצהרות השר סמוטריץ בסוגיית חווארה וכי "אין עם פלסטיני" גררו הסתייגויות עזות בעולם הערבי והובילו את שרי החוץ של מדינות המפרץ לשגר מחאות חריפות. באופן דומה, ירדן העבירה לישראל מחאה רשמית בעקבות השימוש שעשה השר סמוטריץ' במפת ישראל שכללה גם את שטח הממלכה. במציאות הנוכחית, נראה כי האפשרות לקידום תהליכי נורמליזציה בין ישראל לסעודיה או אף להרחבת הקשרים עם מדינות אחרות במפרץ מוגבלת ביותר, דווקא בתקופה בה איראן פועלת להתקרב למדינות אלו.

מה נדרש לעשות?

בשורה התחתונה, ישראל נמצאת כפסע מפני הידרדרות לתהום ומפגיעה רב מערכתית. עם זאת, חרף המגמות השליליות המתעצמות, עדין לא מאוחר מדי לבצע את השינויים הנדרשים.

למעשה, ראש הממשלה ניצב כיום בפני החלטה היסטורית ועליו לבחור בין שתי חלופות אסטרטגיות מנוגדות. מצד אחד, עצירה מוחלטת של ההפיכה המשטרית שתוביל לשימור העוצמה של ישראל, להעצמת הברית האסטרטגיות עם ארה"ב, לחיזוק הלכידות הפנימית והעוצמה הכלכלית.

מצד שני, ראש הממשלה יכול לבחור באופציה של המשך קידום צעדי החקיקה. תרחיש זה יוביל, בהכרח, לפגיעה אנושה בעוצמה האסטרטגית של מדינת ישראל, בשחיקה משמעותית של מערכת הקשרים עם הממשל האמריקני, בפגיעה קשה בכלכלה וביכולת להתמודד עם האיומים החיצוניים הניצבים לפתחה של ישראל.

באופן דומה, ראש הממשלה צריך גם להחליט האם ברצונו לחזק את משטרת ישראל או להחלישה. לשם כך, עליו למנוע את הכפפת המשמר הלאומי לשר בן גביר. זאת, משום שצעד כזה עלול להוביל לפיצול סמכויות וחיכוכים מקצועיים; להיווצרות מיליציה ביטחונית משטרתית פרטית שתפעל על פי הנחיות והעדפות השר בהתאם לאינטרסים פוליטיים ולאו דווקא לאומיים; לאובדן משאבים ולהתגברות הכאוס החברתי והפוליטי.

מול הפלסטינים, נדרשת הממשלה להימנע מנקיטת צעדים העלולים להחריף את מגמת קריסת הרשות הפלסטינית ויכולת המשילות שלה, ולהצטייר ככאלו שמכשירים את הקרקע לסיפוח ולשינוי הסטטוס קוו במקומות הקדושים. זאת, בייחוד כעת במהלך הרמדאן ולקראת חגי ישראל, העתירים רגשות דתיים ולאומיים. צעדים אלו עלולים להוביל להסלמה ביטחונית ולהצתת אלימות, שתערב גם את חמאס ויתכן גם את ערביי ישראל; תשאב את צה"ל למעורבות גוברת באופן שתפגע ביכולת שלו להיערך לתרחישי ייחוס בזירה הצפונית ומול איראן; תעורר תרעומת רבה בארה"ב ובאירופה; תערער את מערכת הקשרים המיוחדת עם מדינות ערב ותעצים את האתגרים בזירה המשפטית הבינלאומית.

נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

לחזרה למסמך התובנות המלא יש ללחוץ כאן >>