עת להכרעות גורליות

נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)

בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד | 27 בספטמבר, 2023

מדינת ישראל נדרשת להכרעות הרות גורל באשר לעתידה וצביונה של המדינה. מצד אחד, ניצבת האפשרות לכינון הסכם שלום היסטורי עם סעודיה, בחסות ארה"ב. לעומת זאת, המאבק על צביונה של ישראל צובר תאוצה ועלול להידרדר לכדי משבר חוקתי. זאת, באופן שעלול לערער את היסודות הדמוקרטיים-ליברליים של מדינת ישראל ולהעמיק את הפגיעה בביטחון ובחוסן הלאומי.

כל זאת, בשעה שהולכים ומתעצמים האיומים החיצוניים הניצבים לפתחנו, בראש ובראשונה מצידה של איראן ובעלי בריתה באזור. זו מבססת את מעמדה כמדינת סף גרעינית, וממשיכה בתהליכי ההתעצמות הצבאיים. לכך יש להוסיף את הנפיצות של הזירה הפלסטינית המבעבעת. הדבר מתבטא בחידוש החיכוכים האלימים סביב הגדר ברצועת עזה ביוזמת חמאס, ובמאמצים לבצע פיגועים בשטח ישראל באמצעות מתקני נפץ תקניים, במעורבות גוברת של איראן.

העסקה הסעודית - הסיכונים

דבריו של יורש העצר הסעודי בראיון לרשת הטלוויזיה פוקס, כי "בכל יום שעובר, מתקרבים להסכם נורמליזציה עם ישראל", עוררו את הציפיות בדבר האפשרות להשגת הסכם כבר בתקופה הקרובה. עם זאת, הדרך עדין רצופה אתגרים ומכשולים.

העשרת אורניום 

עבור ישראל, שתי הבקשות הסעודיות לפיתוח מעגל דלק גרעיני מלא בשטח הממלכה (הכולל יכולת העשרת אורניום) ולקבלת מערכות אמל"ח חדישות ומתקדמות מגלמות סיכונים אסטרטגיים לביטחון הלאומי. זאת, בשל החשש מפתיחת מירוץ חימוש גרעיני אזורי ומפגיעה ביתרון האיכותי של צה"ל. ברקע לכך, ההבנה כי יורש העצר הסעודי חותר לכך שסעודיה תדביק את איראן במירוץ להשגת יכולות גרעיניות צבאיות. הוא נתן לכך ביטוי בראיון לפוקס עת הבהיר, כי אם איראן תפתח פצצה גרעינית, סעודיה תלך בעקבותיה.

הסוגיה הפלסטינית 

הסוגיה הפלסטינית עלולה להוות אתגר משמעותי נוסף. זאת, נוכח הדרישות הצפויות, שעדין לא נחשפו בפומבי, מצד יורש העצר הסעודי והנשיא ביידן. מנגד, ניצבים סימני השאלה לגבי הנכונות והיכולת הפוליטית של ראש הממשלה נתניהו להיענות להן בחיוב. נראה כי הדרישות עשויות לכלול בין היתר הכרה בעקרון שתי המדינות, הימנעות מצעדים חד-צדדיים נוספים להרחבת ההתנחלויות, הפסקת מדיניות הענישה הכלכלית והקמת קונסוליה אמריקנית במזרח-ירושלים. יתכן גם כי סעודיה וארה"ב ידרשו מישראל להעביר שטחים ביהו"ש (משטחי C ו/או B) לשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית.

הציר הרדיקלי 

לכך צריך להוסיף את המאמצים הצפויים מצד הציר הרדיקלי, בהובלת איראן, לעורר פרובוקציות שיובילו לטרפוד או לפחות לעיכוב המגעים. זאת, בשל ההקרנות הישירות של ההסכם על מצבם האסטרטגי של גורמי הציר. לא בכדי, נשיא איראן כבר הצהיר כי הנורמליזציה "לא תצליח".

סד הזמנים  

לבסוף, פרק הזמן להשגת ההסכם הוא מספר חודשים בודדים בשל הצורך באישור הסנאט ברוב של שני שליש והבחירות לנשיאות ולקונגרס בנובמבר 2024. המשמעות היא כי הנשיא ביידן ייאלץ - בשנת בחירות - לגייס תמיכה לפחות של 16 חברי סנאט רפובליקנים ושל 51 חברי הסנאט הדמוקרטיים, כולל אלו בעלי הגישה העוינת ליורש העצר הסעודי והביקורתית כלפי ישראל.

נפיצות המערכת הפלסטינית 

חידוש החיכוכים האלימים בגבול עזה והפרחת בלוני התבערה ביוזמת חמאס, לצד המשך המאמצים של גורמי טרור בצפון השומרון לבצע פיגועים, משקפים את הנפיצות הרבה הקיימת במערכת הפלסטינית.

נראה, כי התקריות בגבול עזה נועדו להשיג מספר יעדים בו-זמנית - לחלץ מחוות כלכליות נוספות מקטר, להמחיש לישראל את מחיר ההפסד ומסרי אזהרה מצעדים פרובוקטיביים במקומות הקדושים בירושלים. למעשה, מדובר בנדבך נוסף במסגרת המאמצים המתמשכים של חמאס לשפר עמדות באשר ליכולתו לפעול לקידום פעילויות טרור ואלימות הן ברצועה והן בשטחי איו"ש ואף מלבנון. כל זאת, להכשרת הקרקע למימוש התוכנית האסטרטגית לבסס שליטה באיו"ש.

התפתחויות אלו שואבות את כוחות הביטחון לפעילות סיכולית מעמיקה, באופן שמהווה נטל הולך וגדל. במקביל, הממשלה נמנעת מנקיטת צעדים לחיזוק הרשות, שנמצאת ממילא בתהליכי דעיכה, ולמעשה פועלת להחלשתה. בה-בעת, הממשלה מקדמת מדיניות של הרחבת התנחלויות וסיפוח דה-פקטו של שטחים ביהודה ושומרון.

ההתעצמות האיראנית הרב-מימדית

איראן מהווה את האיום המרכזי על ישראל, ונמצאת בתהליכי התעצמות רב-מימדית, תוך שיפור מעמדה בזירה הבינלאומית והאזורית. כל אלו, מקרינים על הביטחון העצמי והתעוזה הגוברת לאתגר את ישראל.

בתחום הגרעין, איראן מקבעת את מעמדה כמדינת סף גרעינית. איראן צברה עד כה מספיק אורניום מועשר ל-60% (121 ק"ג), שיכול לאפשר לה תוך פרק זמן של שבועות בודדים, בהינתן החלטה של המנהיג, להשיג חומר בקיע למספר מתקני נפץ גרעיניים. ההסכם עם ארה"ב לשחרור הדדי של אסירים, בתמורה להעברת 6 מיליארד דולר שהיו מוקפאים בדרום קוריאה (ויתכן גם כספים נוספים מעיראק), כולל ככל הנראה גם הבנות בע"פ בתחום הגרעין. במסגרת זו, איראן הצליחה לשמר את יכולותיה בתחום הגרעין, ובתמורה התחייבה להימנע מהעשרה ל-90% (הרמה הצבאית הנדרשת לייצור פצצה) ולהאט את קצב ההעשרה ל-60%.

בתחום הצבאי, איראן ממשיכה לשפר את יכולותיה הצבאיות, בדגש על הטילים הבליסטיים והמטוסים ללא טייס. הקשרים הצבאיים המתהדקים עם רוסיה והסיום הצפוי בחודש אוקטובר של סנקציות האו"מ (החלטה 2231) על מערך הטילאות האיראני, עלולים לאפשר לה קפיצת מדרגה בתחומים אלו. ההחלטה האיראנית לסלק שליש מפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הפועלים במדינה, ממחישה את הביטחון העצמי הגובר של איראן בעת הנוכחית.

במקביל, איראן פועלת ללבות את פעילות גורמי הטרור באמצעות אכוונה, העברת כספים ואספקת נשק ומטעני חבלה. זאת, בשל הרצון לעודד פעילויות טרור כנגד ישראל משטחי איו"ש ורצועת עזה, ולא מלבנון, בשל השאיפה לשמר את יכולות חזבאללה. לצד זאת, איראן ממשיכה במאמצים לבצע פיגועים נגד יעדים יהודיים וישראליים ברחבי העולם. לדברי ראש המוסד, מתחילת השנה בלבד סוכלו 27 ניסיונות כאלו.

משמעויות והמלצות 

ממשלת ישראל צריכה בראש ובראשונה לפעול לבלימת ההידרדרות הפנימית ולהחזרת הלכידות בחברה הישראלית, שהיא הבסיס לעוצמתנו מאז קום המדינה. לשם כך, עליה להתחייב כי לא יבוצעו שינויי חקיקה ללא הסכמה רחבה ולציית לפסיקות בג"צ. לכך יש חשיבות רבה גם נוכח הצהרותיו החוזרות ונשנות של הנשיא ביידן על הצורך של ישראל לשמר את צביונה הדמוקרטי כבסיס לערכים המשותפים וליחסים האיתנים בין המדינות.

באשר לעסקה הסעודית, ישראל צריכה להתנגד לכל תוכנית שתאפשר העשרת אורניום בשטח סעודיה ולוודא כי נשמר היתרון האיכותי של צה"ל. במקביל, בשל ההשלכות האסטרטגיות והביטחוניות מרחיקות הלכת של ההסכם ונוכח לקחי העבר, מומלץ לקיים עבודת מטה רחבה ומקיפה בשילוב כל גורמי המקצוע הרלוונטיים. 

נוכח ההסלמה בעזה ובייחוד לקראת חג סוכות, ולצד המשך הפעילות הסיכולית הנחושה, נדרשת רגישות בכל הקשור למקומות הקדושים ולמוקדי תבערה פוטנציאליים אחרים. למדיניות כזו משמעות מיוחדת לגבי תהליך הנורמליזציה עם סעודיה והיחסים המיוחדים עם ירדן.

לבסוף, מערכת הביטחון על כל זרועותיה, צה"ל, שב"כ, אמ"ן ומשטרת ישראל, ראויה לכל שבח על פעילות סיכול נמרצת ורב-מימדית בעלת ערך אסטרטגי למדינת ישראל, לצד הצלת חיי אדם.

נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד

נערך ע"י ד"ר שי הר-צבי.

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

לחזרה למסמך התובנות המלא יש ללחוץ כאן >>