המערכת הפלסטינית: הצלחה מודיעינית-מבצעית למול אסטרטגיה מסוכנת

נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)

בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד | 26 ביוני, 2023

Photo: IDF Spokesperson's Unit | CC BY-SA 3.0

מסכת האירועים המתרחשים ביהודה ושומרון הופכים לאיום מרכזי על הביטחון הלאומי הכולל של מדינת ישראל. במעגל המבצעי, מערכת הביטחון מצליחה אמנם לסכל את מרבית פיגועי הטרור הרצחניים. עם זאת, במעגל המדיני, ממשלת ישראל מאמצת מדיניות מסוכנת כלפי המערכת הפלסטינית, שמאיצה את תהליכי דעיכת הרשות והתבססות איראן וחמאס בשטחי יהודה ושומרון.

לכך יש להוסיף את מעשי הטרור הלאומני מצד מתיישבים יהודים כנגד האוכלוסייה הפלסטינית. אלו מערערים את כוח המשילות של ישראל ביהודה ושומרון, ובה-בעת פוגעים במעמדה הבינלאומי ובקשריה עם מדינות האזור. ביטוי לאיומים אלו ניתן בהודעה החריגה שפרסמו הרמטכ"ל, ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה בה הבהירו כי מדובר "בטרור לאומני" וכי יש לפעול למיגורו.

בהיבט האסטרטגי הרחב, מדיניות ישראל בנושא הפלסטיני מובילה להרחבת הסדקים בקשרים האסטרטגיים עם הממשל האמריקני ולערעור מערכות היחסים החיוניות עם העולם הערבי. זאת, באופן הפוגע מהותית ביכולת של הממשלה לגבש מענה כולל להתמודדות עם האיומים המתעצמים מצידה של איראן ושלוחיה במרחב, ולקדם את הנורמליזציה עם סעודיה.

התערערות המציאות הביטחונית

ההסלמה הביטחונית באיו"ש, בעיקר בג'נין ובשכם, הינה תולדה של מספר תהליכי עומק, המתפתחים בהדרגה לכדי איום מוחשי על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

בראש ובראשונה, מדובר בחולשת הרשות הפלסטינית ומעמדו הרעוע של אבו מאזן, הנושק לשנתו התשעים. הרשות אמנם שולטת עדין על שטחי יהודה ושומרון, אך איבדה חלק ניכר מיכולת המשילות בצפון השומרון ומנגנוני הביטחון הפלסטינים נמנעים מפעילות באזור. ברקע, הקיפאון המדיני המתמשך והדימוי השלילי של הרשות בעיני הציבור הפלסטיני, בייחוד בני הדור הצעיר. זאת, לצד מהלכים ישראלים המביאים הלכה למעשה לשינוי המציאות ביהודה ושומרון, ובראשם עיבוי ההתיישבות, באופן שמקטין בהדרגה את האפשרות לקדם בעתיד הפרדה בין שני העמים. בטווח הארוך, הזנחת המישור המדיני מול הפלסטינים, למרות ההצלחות המבצעיות של גורמי הביטחון בסיכול פעולות טרור, עלולה לגרור את ישראל למציאות של מדינה אחת ולשאוב אותה למעורבות רבה יותר בשטח.

בהיבט רחב יותר, במהלך השנה האחרונה, באופן פרדוקסלי, מסתמן שיפור במישור הכלכלי ביהודה ושומרון. הדבר בא לידי ביטוי במספר היבטים, ובראשם הקטנת שיעור האבטלה והתייצבות כוח הקנייה ברחבי יהודה ושומרון. כל אלה עומדים בסתירה לרפיון הכללי המוקרן מהרשות. ההסבר לאותו מצב סבוך מגולם כנראה בהעמקת ההשפעה של ישראל על המשק הפלסטיני. זאת, בין היתר כתוצאה מהמשכורות שמרוויחים המועסקים הפלסטינים בישראל, הגבוהות פי שתיים עד שלוש מאלו שבשטחי הרשות. בטווח הארוך, העמקת ההשפעות הכלכליות של ישראל עלולה להוות בסיס להיתוך מדיני-אסטרטגי בעתיד.

לצד כל זאת, גל הטרור הלאומני של מתיישבים יהודים כנגד תושבים פלסטיניים, מהווה פגיעה בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. זאת, משום שיש במעשי טרור אלו כדי לעודד תגובות נגד מצד האוכלוסייה הפלסטינית, לעורר ביקורת בינלאומית ואזורית, ולפגוע בלגיטימציה של כוחות הביטחון לפעול בשטח. כך, בהודעה משותפת חריפה וחריגה שפרסמו נציגים מארה"ב וממדינות אירופה, הוטחה ביקורת קשה על ישראל ודרישה ממנה ככוח האחראי באזור לשמור על בטחונה של האוכלוסייה הפלסטינית ולהעניש את מבצעי הפיגועים. מעבר לכך, מערכת הביטחון נאלצת לנייד כוחות כדי להתמודד עם הטרור היהודי באופן שפוגע ביכולת ההתמודדות עם הטרור הפלסטיני.

יתרה מכך, החלטות הממשלה לקדם בניית למעלה מ-5,000 יחידות דיור, להקים ולהכשיר מאחזים חדשים ולהעביר את ישיבת חומש לאתר חדש, מגלמים שינוי מתמיד של המציאות ביהודה ושומרון, גם ללא הכרזות פומביות או נקיטת אסטרטגיה סדורה. זאת, באופן העלול להפוך הלכה למעשה את רעיון המדינה האחת למציאות קיימת ולהקטין את האפשרות להפרדה בין שתי החברות.

לכך מתווספת גם הפרה של התחייבויות שנתנו ראשי ממשלות ישראל בעשרים השנים האחרונות לממשל האמריקני. זאת, באופן שיש בו כדי להעצים עוד יותר את מורת הרוח בוושינגטון ממדיניות הממשלה והחשש, כי זו מנסה לפעול לשינוי המציאות בשטח ולקדם תהליכי סיפוח הדרגתיים. צעדים אלו של הממשלה, אם אכן יתממשו בפועל, ישפיעו לשלילה על המאמצים לקדם נורמליזציה עם סעודיה ולהעמיק את שיתופי הפעולה, בוודאי בפומבי, עם מדינות ערב הסוניות. החלטת מרוקו לדחות את כינוס "פורום הנגב" שתוכנן ביולי, והגינויים החריפים מצד סעודיה ומדינות ערב אחרות לצעדים אלו יש בהם כדי להוות כתובת על הקיר לנזקים הפוטנציאליים למערכת היחסים של ישראל עם מדינות ערב.

חמאס כמחולל הסלמה רב-זירתית

חמאס מקדם בשנים האחרונות מדיניות של "בידול הפוך" למול ישראל. מצד אחד, הוא שומר ככלל על השקט ברצועת עזה בתמורה לקבלת הטבות כלכליות משמעותיות, ובכלל זאת יציאת 17 אלף פועלים וקבלת סחורות, באופן שמאפשר לו לחזק את שלטונו ברצועה. מצד אחר, חמאס פועל לקדם מדיניות של הבערת השטח באמצעות ביצוע פעילויות טרור כנגד ישראל גם מיהודה ושומרון ומלבנון. זאת, לצד חיזוק אחיזתו בשטח, כפי שבא לידי ביטוי בניצחון שנחל בחודש מאי האחרון בבחירות שהתקיימו באוניברסיטאות אל-נג'אח וביר זית, שנחשבו למעוז של הפתח.

איראן מלבה גם היא את התסיסה ביהודה ושומרון, בעיקר באמצעות אספקת כספים המשמנים את תשתיות הטרור השונות. לתפיסת טהראן, יהודה ושומרון ורצועת עזה מהווים זירת עומק נוספת במערכה הרחבה כנגד מדינת ישראל. נוכח זאת, איראן פועלת בעקביות להעמיק את קשריה עם החמאס והג'יהאד האסלאמי, כפי שהומחש בביקורים שקיימו בימים האחרונים בטהראן יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה ומנהיג הג'יהאד האסלאמי, זיאד נחאלה.

ברקע לכך, תהליכי ההתעצמות הצבאיים של איראן, חיזוק הציר האסטרטגי עם רוסיה וסין, הפשרת היחסים עם העולם הערבי, והאפשרות להשגת הבנות עם ארה"ב בנושא הגרעין, לצד דימוי החולשה של ישראל, מעצימים את הביטחון העצמי הגובר של איראן ושלוחיה במרחב. הדבר מתבטא בתעוזה גוברת לאתגר את ישראל. הפיגוע בצומת מגידו והקמת המאחז של חזבאללה בגזרת הר דוב משקפים מגמה זו.

המלצות

היום כבר ברור לחלוטין שההפיכה המשטרית מהווה איום מוחשי על הביטחון הלאומי של ישראל ועל העוצמות האסטרטגיות שלה. על כן, הממשלה צריכה לפעול באופן ברור לגניזה מוחלטת של המהלכים החד-צדדיים לשינוי מערכת המשפט.

במקביל, ישראל צריכה לשנות את מדיניותה כלפי המערכת הפלסטינית, ולפעול לייצוב הרשות הפלסטינית. בהקשר הזה חיוני להימנע מענישה כלכלית שתערער עוד יותר את מעמד הממשל הפלסטיני ולפעול להמשך שיתופי הפעולה עם מנגנוני הביטחון הפלסטינים ברחבי יהודה ושומרון. לצד זאת, הממשלה צריכה לבלום את המדיניות החד-צדדית של הרחבת ההתיישבות, ולפעול ביד קשה וללא משוא פנים למיגור מעשי הטרור מצד מתיישבים יהודים כנגד תושבים פלסטינים.

במעגל המבצעי, חשוב להמשיך בפעילות המוצלחת, אך ורק בהתאם לשיקולים המקצועיים שמנחים אותה. לעומת זאת, חיוני להיזהר מלהיגרר אחר סיסמאות פופוליסטיות שהתועלת המבצעית שלהם נמוכה והסיכון גבוה, במיוחד בכל הקשור לזליגת המתיחות לרחבי יהודה ושומרון ולאזורים אחרים.

למול החמאס, ישראל צריכה למנוע מהתנועה להעמיק את אחיזתה ביהודה ושומרון ולגלות זהירות ולא לתת עילה להצית מלחמת דת סביב הר הבית, בייחוד לקראת חג הקורבן, שייחל ב-27 ביוני.

לבסוף, העוצמה האסטרטגית הכוללת מושתת על עוצמה צבאית-מודיעינית ועל אסטרטגיה מדינית רחבה. מתוקף כך, מומלץ לממשלה, בראש ובראשונה, לפעול להחזרת היחסים עם הממשל האמריקני למסלולם התקין, לשמר את שיתופי הפעולה האסטרטגיים עם מדינות ערב ולמנוע את קריסת הרשות. כל בחירה אחרת, תפגע מהותית ביכולת של ראש הממשלה לקדם את שני יעדי העל שהציב עם תחילת כהונת הממשלה - ההתמודדות עם הגרעין האיראני וקידום הנורמליזציה עם סעודיה.

נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

לחזרה למסמך התובנות המלא יש ללחוץ כאן >>