עידן אסטרטגי חדש במזרח התיכון?

נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)

בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד | 19 ביוני, 2023

• איראן כמדינת סף גרעינית ?
• סעודיה, בחסות ארה"ב, במועדון הגרעיני ?
• האם ניתן להתעלם מהסוגיה הפלסטינית בקידום הנורמליזציה עם סעודיה ?

הבנות חדשות בתחום הגרעין

איראן וארה"ב מתקרבות לגיבוש הבנות, במסגרתן איראן תעצור את המשך העשרת האורניום ברמה של 60% ותמנע מהמשך התקדמות בפרויקט הגרעין הצבאי. בתמורה, ארה"ב תתחייב להסרה חלקית של הסנקציות, ובכלל זאת להפשרה של כעשרים מיליארד דולר המוחזקים ברחבי העולם. אין המדובר בעסקה חדשה שתחליף את ההסכם המקורי, ועל כן הממשל האמריקני אינו מחויב להביא את ההבנות לאישור הקונגרס ובכך לעקר את הלחצים לסיכול המהלך.

ישראל כבר הצהירה שהיא אינה מחוייבת ומתנגדת להסכם חדש ו/או לחזרה להסכם המקורי, אך התייחסה במעורפל לאפשרות להשגת הבנות. כך, ראש הממשלה נתניהו, הצהיר במסגרת התדרוך שנתן בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, כי ישראל מתנגדת לחזרה להסכם הגרעין המקורי וכי "יש ניגודי השקפות בנוגע להסכמים קטנים". מדבריו משתמע, כי ראש הממשלה עצמו ככל הנראה מבין, כי היכולת של ישראל לבלום את גיבוש ההבנות מוגבלת ביותר.

המשמעות המרכזית מההבנות המתגבשות - איראן מוותרת על פריצה מיידית להשגת נשק גרעיני, אך צוברת לעצמה הישגים במספר מישורים. בתחום הגרעין, היא נותרת מדינת סף גרעינית ומצליחה לשמר את יכולותיה הכוללות בתחום, ובכלל זאת האפשרות לפרוץ תוך פרק זמן של כשבועיים לרמה הצבאית הנדרשת של העשרת אורניום ל-90%. במישור המדיני, היא משפרת את יחסיה עם ארה"ב ומדינות אירופה, באופן שמרחיק ממנה את איום הפעלת האופציה הצבאית.

במקביל, ההבנות המתגבשות מתמקדות ברובן בסוגיית הגרעין הצבאי. זאת, באופן שמותיר לאיראן מרחב פעולה להמשיך בתהליכי ההתעצמות בתחומי הטילים הבליסטיים והמטוסים החמושים ללא טייס, ולנצל את הפשרת הכספים להתמודדות עם המצוקות הכלכליות מבית ולהעמיק את תמיכתה בשלוחיה. במקביל, איראן ממשיכה להרחיב את הציר האסטרטגי עם רוסיה ושיתופי הפעולה הצבאיים-טכנולוגיים עימה, ולפתח את הקשרים האסטרטגיים עם סין. כל זאת, לצד המשך תהליכי הפיוס עם העולם הערבי וההצלחה בדיכוי המהומות מבית. התפתחויות אלו עלולות להגביר את תחושת הביטחון העצמי של איראן לאתגר את ישראל באופן ישיר ו/או באמצעות שלוחיה במרחב.

ארה"ב מצידה מצליחה באמצעות הבנות אלו לבלום את פרוייקט הגרעין ככל הנראה לפחות עד למועד השבעת הנשיא הבא בארה"ב (ינואר 2025). זאת, בהתאם למדיניותו של הנשיא ביידן להעדיף פתרון מדיני על פני שימוש באמצעים אחרים בהתאם להתחייבויותיו המוצהרות למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. נראה, כי בראיית הממשל, התפתחות זו מאפשרת למקד את מירב התשומות בשני האתגרים הדחופים והבוערים ביותר לארה"ב - העימות המתפתח עם סין והמלחמה באוקראינה.

בזוית הישראלית, אם ההבנות החדשות אכן יתממשו כחלופה להסכם, ישראל עלולה להצטייר כמי שמאבדת נכנסים אסטרטגיים ונמצאת למעשה לבדה במערכה נגד הגרעין האיראני. מעשית, ישראל לא תוכל לצפות לתמיכה בינלאומית למהלך צבאי כנגד איראן, באופן שיצמצם משמעותית את חופש הפעולה האסטרטגי שלה לפעול כנגד פרויקט הגרעין הצבאי. בכף הזכות, בלימת ההתקדמות בתוכנית הגרעין, תאפשר את המשך תהליכי בנין הכוח של צה"ל בטווח הארוך. זאת, במטרה להיערך באופן מיטבי לתרחיש בו האופציה הצבאית תהיה האפשרות האחרונה למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני.

האתגר מצד איראן ושלוחיה במרחב מתחזק בין היתר נוכח רמת התעוזה הגוברת של חזבאללה בחודשיים האחרונים, כפי שבא לידי ביטוי בפיגוע בצומת מגידו ובעצימת העין מירי הרקטות לעבר ישראל מלבנון. בהקשר זה, ראש אגף המודיעין, האלוף אהרון חליוה, הזהיר בכנס הרצליה, כי נצראללה מתחיל לחשוב שהוא יכול "למתוח את המשוואות מול מדינת ישראל" וכי הוא קרוב "לטעות בלבנון ובסוריה העלולה לדרדר את האזור למלחמה גדולה".

נורמליזציה עם סעודיה

במקביל למגעים עם איראן, ניכרת פעילות אמריקנית נמרצת לקדם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה, כחלק ממאמץ כולל של ארה"ב לשיפור מחדש של יחסיה עם הממלכה. עפ"י המדווח, סעודיה הציגה תנאים מקדימים, ובראשם הסכמה אמריקנית לפיתוח תכנית גרעין אזרחי, ובכלל זאת העשרת אורניום, נכונות לספק מערכות אמל"ח מתקדמות (כגון, מטוסי קרב מדגם F35), וקבלת ערבויות ביטחון אמריקניות.

לצד זאת, מרחפת השאלה בנוגע להשפעות של הסוגיה הפלסטינית וההפיכה המשטרית על הסיכויים לקדם נורמליזציה. להבנתנו, גם אם מצטייר הרושם שהתמורות בסוגיה הפלסטינית תהיינה סמליות בעיקרן, הרי אי מתן מענה ברוח היוזמה הערבית שיצייר אופק ברור למשא ומתן אמיתי בין ישראל לרשות הפלסטינית, עלול להפוך כל הסדר שיושג לרעוע. זאת, בשל ההשפעות האפשריות על מעמדה המעורער ממילא של הרשות הפלסטינית, באופן שישחק לידיה של חמאס ועלול להוביל לעליית קרנה ברחוב הפלסטיני. סביר גם, כי אבו מאזן ינסה להפעיל לחצים הן על ארה"ב ומדינות אירופה והן על העולם הערבי והמוסלמי לוודא שאכן ניתן לבעיה הפלסטינית מענה הולם. על כן, להערכתנו, כל עוד המלך סלמן שולט בסעודיה יהיה קשה ביותר לגבש הסכם שינסה לעקוף את הבעיה הפלסטינית.

גם ההפיכה המשטרית מצטיירת כמכשול בפני קידום נורמליזציה וגניזתה מהווה תנאי מקדים להידברות ישירה בין הנשיא ביידן לראש הממשלה נתניהו, קל וחומר לקיום פסגה משולשת עם יורש העצר הסעודי. זאת, בשל תפיסת הממשל, כי הפגיעה האפשרית במערכת המשפט בישראל עלולה לערער את הערכים המשותפים (shared values), המהווים את הבסיס לברית האסטרטגית בין המדינות. חרף הקשרים הביטחוניים העמוקים, היעדר שיח אינטימי וישיר ברמת ההנהגות, פוגע ביכולת לתאם ולגבש שיתופי פעולה אסטרטגיים.

המלצות

ממשלת ישראל חייבת לעצור מיידית את ההפיכה המשטרית, שמצטיירת יותר ויותר כמכשול לקידום האינטרסים הביטחוניים והכלכליים של מדינת ישראל, ובראשם היחסים האסטרטגיים עם הממשל האמריקני, חופש הפעולה מול איראן ומערכות היחסים עם העולם הערבי.

מול הפלסטינים, ישראל חייבת לגלות התנהלות אחראית ורגישות מביצוע צעדים חד-צדדיים כגון הרחבת ההתנחלויות ושינוי הסטטוס-קוו במקומות הקדושים בירושלים, העלולים לעורר מורת רוח בינלאומית קשה ומתיחות במערכת הפלסטינית והאזורית. כך למשל, ההחלטה על קידום תוכניות בניה ל-4500 יחידות דיור בהתנחלויות כבר עוררה ביקורת חריפה בממשל האמריקני.

בטווח הארוך, הזנחת המישור המדיני מול הפלסטינים, למרות ההצלחות המבצעיות של גורמי הביטחון בסיכול פעולות טרור, עלולה לגרור את ישראל למציאות של מדינה אחת לשני עמים ולשאוב את צה"ל למעורבות רבה יותר בשטח. זאת, באופן שייפגע ביכולתו להיערך למול תרחישי ייחוס אחרים.

בהתאם לאזהרות של ראשי מערכת הביטחון, ישראל צריכה להיערך גם ברמה המדינית וגם במישור הצבאי לעימות רב-זירתי כולל. זאת, נוכח מה שמצטייר כהתלכדות אינטרסים של אויבינו במרחב, שבראייתם דימוי העוצמה של ישראל נמצא במגמת היחלשות.

בהקשר הסעודי, ישראל צריכה לגבש מדיניות זהירה שתיקח בחשבון את כל המשמעויות מהצטרפות סעודיה למועדון הגרעין האזרחי כמעצב על אסטרטגי בעל משמעויות מרחיקות לכת בטווח הארוך. זאת, נוכח החשש הסביר מהאצת תהליכי ההתגרענות ברחבי המזה"ת. בכך יש איום אפשרי על הבטחון הלאומי של מדינת ישראל, שנשען לצד עוצמה צבאית, גם על הדימוי של מעצמה אזורית.

כנס הרצליה 2023: האיום האיראני המתעצם

מאז פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין ב-2018, איראן האיצה את קידום פרוייקט הגרעין הצבאי. עפ"י דו"ח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שפורסם במאי השנה, איראן כבר העשירה 114 ק"ג אורניום לרמה של 60%. כמות זו מספיקה לייצור מספר פצצות, ולמעשה עפ"י גורמים בכירים במשרד ההגנה האמריקני, איראן נמצאת כשבועיים, בכפוף להחלטה של מנהיג איראן, מתחילת העשרה לרמה הצבאית של 90%. ראש אמ"ן, האלוף אהרון חליוה, הזהיר בכנס הרצליה, כי איראן הולכת ומתקדמת גם בתחום ההעשרה הצבאית וגם בתחום הנשק הגרעיני, ונערכת לאפשרות שהמנהיג יקבל החלטה לפרוץ להשגת נשק גרעיני. יתכן ועל רקע מגמות אלו ואחרות, הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, התריע בנאומו בכנס הרצליה, כי יש באיראן "התפתחויות שליליות באופק, שיכולות להוביל לפעולה". בהקשר אפשרי, מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף עמיקם נורקין, ציין כי ככל שחולף הזמן, המוכנות הישראלית למול אתגר הגרעין האיראני הולכת ומשתפרת.

לצד זאת, איראן נהנית, כאמור, גם ממה שמסתמן כבחירה אסטרטגית מצד המערב לנסות ולעצור את תוכנית הגרעין, ולו באופן זמני, באמצעים מדיניים. במסגרת זו, ניתן לראות את הודעת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית על סגירת שני תיקי חקירה נגד איראן. יוזכר, כי עדין נותרו שני תיקי חקירה פתוחים של סבא"א, שלפחות בעבר איראן דרשה את סגירתם כתנאי להגעה להסכם חדש. כל זאת, כאשר ברקע הסרת חלק מהסנקציות המוטלות על איראן (ובכלל זאת בתחום הטילים) לקראת סוף השנה, עת תפוג החלטת מועצת הביטחון 2231.

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל.) אייל זמיר, הבהיר כי ההתמודדות עם האיום האיראני הינה "מערכה מתמשכת, רב זירתית ורב תחומית". ואמנם, במקביל לפרוייקט הגרעין הצבאי, איראן ממשיכה לפתח את יכולותיה הקונבנציונאליות. כך, בתחום הטילים, הציגה לראווה את מה שהיא מתארת כטיל ההיפר-סוני הראשון שפיתחה, שיכול להגיע לטווח של 1400 ק"מ.

בנוסף, איראן מנצלת את המלחמה באוקראינה כדי להעמיק את הציר האסטרטגי עם רוסיה, בייחוד בכל הקשור לשיתופי הפעולה הצבאיים. במסגרת זו, איראן מסייעת לרוסיה לבנות מפעל לייצור מל"טים, האמור לטענת גורמים אמריקניים להיות מושלם בתחילת 2024. בתמורה, איראן מקבלת מרוסיה סיוע צבאי טכנולוגי, ויתכן ובעתיד הקרוב תקבל ממנה גם מערכות אמל"ח חדישות, ובכלל זאת מטוסי קרב מדגם S-35, מסוקי תקיפה ומערכות הגנה אווירית.

יתרה מזאת, שר הביטחון יואב גלנט חשף, כי איראן פועלת להקמת בסיסי טרור צפים באמצעות הסבת אוניות סוחר לכלי שייט צבאיים, המחומשים באמצעי לחימה מגוונים. זאת, במטרה שיהוו בסיסי טרור צפים שיוכלו לפעול במקומות מרוחקים, ובהמשך לפעילות הטרור הימי האיראני במפרץ הפרסי ובים הערבי, תוך תכנונים להרחיבה גם לאוקיאנוס ההודי, ובעתיד גם לים האדום ולים התיכון.

נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

לחזרה למסמך התובנות המלא יש ללחוץ כאן >>