מהלך הסיפוח - אתגר מרכזי לביטחונה הלאומי של ישראל


נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)

בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד | 5 במאי, 2020

 

 

 

 


יום העצמאות של מדינת ישראל מציין את הישגיה המרשימים במגוון רחב של תחומים. דווקא משום כך, מדאיגה במיוחד תכנית הסיפוח של שטחים ביהודה ושומרון, ובראשם בקעת הירדן. זאת בשל ההשלכות האסטרטגיות מרחיקות הלכת על ביטחונה, כלכלתה ואופייה העתידי של ישראל.

 

מסמך זה יתמקד במספר היבטים של הביטחון הלאומי והמלצות למדיניות.

 


ערעור היציבות בגבול המזרחי של ישראל


הגבול המזרחי של ישראל מאופיין ביציבות רבה, שקט ורמה נמוכה מאד של טרור, בניגוד לעבר בו התמודדנו עשרות שנים עם חזית מזרחית עוינת. היציבות נשענת על שלושה אדנים: יכולת הצבא והמודיעין של ישראל, יציבות הממלכה ההאשמית והתאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית.

 

מימוש תכנית הסיפוח עלול לגרום לטלטלה עמוקה ביחסינו האסטרטגיים עם ירדן והרשות הפלסטינית, מדוע? בעיני המשטר ההאשמי, סיפוח הינו מילה נרדפת לרעיון המולדת הפלסטינית החילופית, קרי, חורבן הממלכה ההאשמית לטובת מדינה פלסטינית. בעיני ירדן מהלך כזה הינו הפרה מהותית של הסכם השלום בין שתי המדינות. בנסיבות אלה, ירדן עלולה לפגוע בהסכם השלום. לצד זאת, עלול להיווצר איום אסטרטגי על יציבותה הפנימית, בשל תסיסה אפשרית של הפלסטינים בשילוב עם המצוקה הכלכלית הקשה בה נתונה ירדן.

 

לירדן אין חלופה כמרכיב קריטי בביטחון ישראל, המגולם במילה "דמים" (הרבה משאבים, כלכליים וצבאיים, וחיי אדם רבים). שיתוף הפעולה הביטחוני עם ירדן, שומר את גבולה הארוך ביותר של ישראל שקט ובטוח ומספק לה עומק אסטרטגי, כולל מול איראן.

 

 


התפוררות הדרגתית של הרשות הפלסטינית


הרשות הפלסטינית, בהעדר אופק מדיני תמצא את עצמה במבוי סתום. הסיפוח עלול לסתום את הגולל על פתרון שתי המדינות - רעיון שבלעדיו אין לרשות זכות קיום. בפועל הרשות תסרב להפוך למכשיר שליטה של ישראל באוכלוסייה הפלסטינית. בהיעדר אופק מדיני, בסיס לגיטימציה מצטמק (כשברקע יחס טעון מלכתחילה של הציבור הפלסטיני כלפי הממשל בראמאללה), מצוקה כלכלית וחוסר ודאות כרוני, שיחריפו דרמטית בעידן הקורונה, היא תלך ותשקע.

 

יעילות שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל תדרדר ותיחלש, ומי יחליף אותה? צה"ל! שיאלץ להשקיע כוחות רבים בהתמודדות עם מהומות והפרות סדר ובאחזקת המערכת הפלסטינית. אם הרשות הפלסטינית תעלם, נטל כיבוש צבאי ישיר הינו עצום בממדיו הצבאיים, הכלכליים והמדיניים. מנגד יתחזקו כוחם ויוקרתם של חמאס, איראן ודומיהם, ששללו כל השנים את התהליך המדיני וטענו כי החלופה היחידה נגד ישראל הינה דרך האלימות וטרור.

 

מדובר באיום אסטרטגי חמור ורב־ממדי על ישראל. זאת משום שהטלת המשימה על צה"ל תבוא בהכרח על חשבון יכולות ההתמודדות עם האיומים האסטרטגיים מצד איראן ובעלות בריתה. תהיה לכך השפעה לרעה על כשירותו של צה"ל למלחמה. צפויה גם פגיעה משמעותית בסיוע הבינלאומי שעלול להתדלדל עד כדי הפסקתו.

 

יש להדגיש כי העת הנוכחית רגישה באופן מיוחד בזירה הפלסטינית, וזאת על רקע הפגיעה במישור הכלכלי ביהודה ושומרון בצל משבר הקורונה, רכיב שעד כה היה בלם מרכזי להתפתחות של גל אלימות רחב היקף באזור. קידום מהלך סיפוח, גם אם סמלי וחלקי, עלול להוות "טריגר" שיסחוף ציבור פלסטיני בהיקף רחב מבעבר למאבק אלים ויצור לכידות בין הממשל לחברה שאינה קיימת כרגע.

 

משמעויות חמורות לא פחות צפויות גם מבחינת ההיבטים התפישתיים והרעיוניים, שקשה לתאר את ביטוייהם האופרטיביים המוחשיים. התפרקות הרשות והרחבת השליטה הישראלית, צפויות להוביל להעצמת רעיון המדינה האחת, שכבר כיום קונה לו אחיזה גוברת בזירה הפלסטינית. רוב הציבור הפלסטיני, שמבקש להימנע מפגיעה אנושה באיכות חייו, יעדיף דרישה לשוויון זכויות אזרחי - בין היתר בשל הציפייה להבשלת תהליכים דמוגרפיים בעשורים הקרובים, שיצמצמו את הרוב היהודי בין הנהר לים.

 

 


תכנית הסיפוח ויציבות השלום האזורי


בבסיס תכנית הסיפוח קיימת הערכה לפיה ניתן להרחיב את השלום גם בנסיבות של סיפוח. זו אשליה!! מנהיגי מדינות ערב ובראשם מצרים לא ינטשו את הפלסטינים. זאת, בראש ובראשונה משיקולי איום על היציבות הפנימית שלהם, במיוחד עתה על רקע משבר הקורונה והחלשות מעמדה של ארה"ב, ולמרות מפגש האינטרסים בינם לבין ישראל. בתנאים אלה, צפויה לחזור לבמה הליגה הערבית שתציב תקרת זכוכית, להרחבת השלום עם ישראל.

 

יודגש שוב כי קיימת סכנה לערעור הסכמי השלום עם מצרים וירדן. זאת ועוד, המהלך עלול לשבש את הידוק היחסים עם מדינות המפרץ, שנוכח המשבר הכלכלי המתפתח בצל הקורונה (בעיקר בעקבות הצניחה החדה במחירי הנפט), יפגינו רגישות גבוהה מבעבר לתסיסה פנימית ויחששו ממהלכים שעלולים לגרום לחוסר שקט מבית, ובראשם פיתוח היחסים עם ישראל.

 

 


מעמדה הבינלאומי של ישראל


מעמדה הבינלאומי של ישראל עלול לעמוד בצילו ההולך ומתארך של מהלך הסיפוח. עלולים להיפגע מעמדה ודימויה של ישראל כדמוקרטיה היחידה במזה"ת, באיחוד האירופי ובמדינות אירופה המובילות.

 

בטווח הארוך יותר, דרישה של הציבור הפלסטיני לשוויון זכויות אזרחי צפויה להדהד בעוצמה אפילו בארה"ב, שה-DNA שלה בנוי על עקרון "אדם אחד קול אחד". בנסיבות אלה, ובוודאי בתרחיש של חילופי שלטון בארה"ב, צפויה להעמיק הפגיעה במעמדה של ישראל כקונצנזוס דו מפלגתי בארה"ב.

 

בזירה הבינלאומית צפויה החמרה בפעולות ה-BDS ותגבר עוד יותר נטיית בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) לדון בפעולות ישראל בשטחים. זאת, באופן שעלול לחשוף חיילי צה"ל ואזרחים לצווי מעצר ולהליכים משפטיים בחו"ל.

 

מכל מקום, אין להסתמך על הנחה ולפיה משבר הקורונה גורם להתמקדות מוחלטת של הקהילה הבינ"ל, ובמיוחד המערב, בבעיות מבית ולא ייטה לעסוק במהלכים שתקדם ישראל מול הזירה הפלסטינית. רוב מדינות המערב מצויות כבר עתה בתהליך יציאה ממשבר הקורונה, שילווה בהדרגה גם בהגברת המעורבות במישור הישראלי-פלסטיני, ובחשש שמא מהלכים חד צדדים יקרינו על המציאות האסטרטגית במזה"ת.

 

 


הזירה הפנימית בישראל


מהלך של סיפוח חלקי קל וחומר מלא, יהיה בעל הקרנות חריפות על הזירה הפוליטית והציבורית בישראל, הנתונה כבר עתה במצב רגיש ביותר על רקע המתח הפוליטי המתמשך והשלכות משבר הקורונה.

 

למהלך עלולה להיות גם הקרנה על החברה הערבית בישראל, שנתונה במפל ציפיות נוכח הקמת ממשלת האחדות, שמונעת את התקווה שהתפתחה לגבי השפעה והשתלבות רחבה מבעבר של הציבור הערבי בתהליך קבלת ההחלטות הפוליטי במדינה. על הרקע הזה, המתווסף למתח החברתי והכלכלי המתעצם בחסות משבר הקורונה, עלולות להתפתח תגובות חריפות מצד הציבור הערבי, לרבות התפרצויות אלימות.

 

 


המלצות למדיניות


ישראל צריכה לקבוע כי סיפוח חד צדדי הוא איום אסטרטגי על עתידה, ביטחונה ואופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית במזרח התיכון. כנגזרת מכך ישראל חייבת לאמץ מדיניות עדכנית של הימנעות מיישום תכנית הסיפוח. קל וחומר בעיצומו של משבר קורונה חסר תקדים המאיים על כלכלתה, ביטחונה וחוסנה הלאומי.


חיוני ביותר לבחון בעבודת מטה מקיפה את ההשלכות של יישום תכנית סיפוח כבסיס לכל החלטה בנושא. לא יעלה על הדעת שלא תוצגנה כל העמדות הרלוונטיות לממשלה ולכנסת.


ישראל חייבת לגבש מיידית תכנית סיוע מקיפה לירדן ביטחונית כלכלית ומדינית (תוך גיוס סיוע חיצוני), זאת לצורך חיזוק גבול הביטחון המזרחי של ישראל. חיוני להבהיר למלך ירדן כי תכנית המולדת החילופית, קרי חורבן ירדן, אינה על הפרק.


חשוב שישראל תחזק את הרשות הפלסטינית כחלק ממאמציה המוצלחים להביס את הטרור ולמנוע עליית כוחות קיצוניים.


 

יישום ההמלצות דלעיל יוכר כנדבך מרכזי בהתמודדות עם איראן, החזית הצפונית והחמאס ברצועת עזה.


 

 

 

 

נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד

 

 

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

 

 

 

לחזרה למסמך התובנות יש ללחוץ כאן >>