זהירות מוקשים לפניך!

נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)

בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד | 27 במאי, 2020

באחרונה מתבלטות שתי סוגיות מדיניות-ביטחוניות בהן ישראל "במו ידיה" עלולה לגרום לפגיעה אסטרטגית בביטחונה הלאומי: סיפוח חד-צדדי ופיקוח על השקעות סיניות.

מסמך זה הוא בבחינת התרעה אסטרטגית בסוגיות אלה, שבאחרונה כבר מסתמנים ניצנים להתממשותה, ולתהליך במסגרתו ישראל עלולה להיקלע לבידוד גובר.

סיפוח חד צדדי - בכייה לדורות?

במאמרים קודמים הרחבנו על מרכיבי הפגיעה האסטרטגית במדינת ישראל כתוצאה ממימוש של סיפוח חד-צדדי, שתוצאותיו עלולות להיות בלתי הפיכות: כרסום יסודות השלום עם ירדן; ערעור היציבות בגבולנו המזרחי; התפוררות הדרגתית של הרשות הפלסטינית ו"הישאבות" צה"ל לוואקום; פגיעה במעמדה האזורי והבינ"ל של ישראל, כולל בזירה הפנימית האמריקאית; זעזועים במרקם היחסים הפנימי בין יהודים לערבים ועוד.

בשבועות האחרונים בולטים סימנים ראשוניים לפוטנציאל הפגיעה האסטרטגית הגלומה במהלך של סיפוח חד צדדי:

א. ערעור יחסי השלום עם ירדן - בראיון ל'דר שפיגל' שיגר המלך עבדאללה מסר אזהרה ברור לישראל לפיו צפויה "התנגשות גדולה" בינה לבין ירדן אם תספח חלקים מהגדה המערבית. בתשובה לשאלה אם הסכם השלום בין המדינות יושעה, ענה המלך כי הוא "בוחן את כל האפשרויות" וכי בכל מקרה "חוק הכוח אינו יכול להיות מיושם במזה"ת".

ב. שקיעת הרשות הפלסטינית - באותו הראיון הזהיר המלך גם מקריסת הרשות באופן שיוביל לאנרכיה. נאום אבו מאזן השבוע, בו הכריז כי אש"ף והרשות משוחררים מעתה והלאה מההסכמים עם ישראל וארה"ב, הוא סימן אזהרה נוסף. תהיה זו טעות לבחון את הנאום באופן ליניארי ביחס לנאומים קודמים ורק בראי כוונתו או יכולתו לממש את איומיו ואזהרותיו. בפועל מדובר בסימן נוסף למצוקה אסטרטגית של אבו מאזן אישית ושל הרשות הפלסטינית, שמצויה במגמת היחלשות כבר שנים. מימוש מהלך של סיפוח חד-צדדי הסותם את הגולל על פתרון שתי המדינות - סיבת קיומה של הרשות - צפוי, בטווח הבינוני, להאיץ את תהליך שקיעתה ודעיכתה. בנסיבות אלה, צה"ל יישאב בהדרגה לניהול חיי האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון, באופן שיקשה עליו לטפל באיומים שנשקפים מאיראן והזירה הצפונית ולהתכונן למלחמה.

ג. פוטנציאל הסלמה ביהודה ושומרון ובעזה - בשטח, השבוע, לאחר תקופה ארוכה של שקט יחסי ביהודה ושומרון, בלטו סימנים לתסיסה ולשינוי באווירה, שהתבטאו ברצף חריג של פיגועים, חלקם קטלני. ברקע, צפוי המשבר הכלכלי שיצרה מגיפת הקורונה לפגוע באופן חמור בכלכלה הפלסטינית, הן ביהודה ושומרון והן בעזה, והשבוע אף דווח שבמערכת הביטחון גובר החשש כי הפגיעה הכלכלית עלולה לגרום להסלמה בשטח.

ד. פגיעה ביחסי החוץ של ישראל בזירה האזורית והבינלאומית - בדחיפה והובלה של צרפת, האיחוד האירופי מקיים סדרת דיונים בדרכים להניא את ישראל ממהלך הסיפוח. שרי החוץ של מדינות האיחוד בוחנים צעדי תגובה נגד המהלך, ובכלל זה השעיית השתתפות ישראל בפרויקטים בתחומי החינוך והמדע, קידום החלטת או"ם נגד סיפוח, תמיכה בהליכים נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי, החזרת שגרירים ועוד. במקביל, חרף מה שמצטייר כמיאוס מהסוגיה הפלסטינית, גם מנהיגי מדינות ערב חוששים מסיפוח חד-צדדי ומתנגדים לו נחרצות ברמה ההצהרתית. בסוף החודש שעבר הצהירו מדינות ערב, במסגרת החלטה של כינוס הליגה הערבית בראשות מצרים, כי הסיפוח יהווה פשע מלחמה; משרד החוץ הסעודי הצהיר על התנגדות הממלכה לכל צעד חד צדדי, ושר החוץ של איחוד האמירויות פרסם הודעה חריגה בתקיפותה נגד המהלך.

ה. עמדת ארה"ב - נדמה כי על רקע התגובות בזירה האזורית והבינלאומית, גם ממשל טראמפ מאותת לישראל לא לדהור לסיפוח באופן חד צדדי. בנוסף, ישראל צריכה לקחת בחשבון כי בתרחיש של עליית ממשל דמוקרטי בארה"ב הוא צפוי להתנגד למהלך סיפוח חד-צדדי, ובכך לשחוק עוד יותר את מעמדה של ישראל כקונזנזוס פנים אמריקאי דו מפלגתי. בשבוע החולף שוגרה לישראל אזהרה כפולה מהמפלגה הדמוקרטית: המועמד לנשיאות ביידן הביע התנגדות לסיפוח ואף הבהיר כי יחזיר לאחור מהלכים של טראמפ הפוגעים בתהליך השלום; ושורת סנאטורים בכירים מהמפלגה הזהירה את ראש הממשלה ושר הביטחון, במכתב רשמי, כי סיפוח חד צדדי עלול לפגוע ביחסים המיוחדים בין ארה"ב וישראל.

סין - איום על היחסים המיוחדים

סוגיה נוספת בה להתנהלות ישראל עצמה תהיה השפעה דרמטית על מעמדה המדיני-בטחוני - ובפרט על יחסיה עם בת בריתה הגדולה ארה"ב - היא הפיקוח על השקעות סיניות.

ארה"ב רואה בסין את האיום החמור ביותר לביטחונה הלאומי בעידן הנוכחי. בראיית ארה"ב, סין מאתגרת נורמות בינלאומיות ומאיימת, כלכלית וצבאית, על ערכים של חופש, זרימת אנשים וסחורות, כבוד לזכויות אדם ולריבונות.

התחרות והעימות בין ארה"ב לסין הגיעו לשיאים חדשים על רקע משבר הקורונה. במסגרת זאת, הנשיא טראמפ הרחיק לכת עד כדי העלאת האפשרות לנתק כליל את היחסים עם סין. בין היתר חוששת ארה"ב כי סין, שהתאוששה ראשונה מהמשבר, עלולה לנצל חולשה כלכלית פנימית של מדינות וחברות עסקיות, כדי לבצע השקעות עתק, שמטרתן השתלטות על תשתיות אסטרטגיות ונכסים רגישים מבחינה ביטחונית וטכנולוגית.

על רקע זה, מאותת הממשל לבנות בריתו הקרובות, ובכללן לישראל, כי בנסיבות שנוצרו עליהן "לבחור צד", בין ארה"ב לבין סין.

הממשל משדר לישראל כי הוא מוטרד מהתנהלותה בסוגיית ההשקעות הסיניות, ומותח ביקורת על תפקוד מנגנוני הממשלה בנושא. עוזר מזכיר המדינה לענייני המזה"ת, דיויד שנקר, הבהיר, ערב ביקור שר החוץ פומפאו בארץ, כי תהליך הפיקוח והאישור של השקעות סיניות בישראל לוקה בחסר כיוון שאינו מכסה את תחומי הטכנולוגיה, ומסקנותיו אינן מחייבות את המגזר הפרטי ("ישראל יכולה וצריכה להשתפר").

ברקע, פרסומים נוספים, המעוררים מורת רוח בממשל, כגון צפי להפעלת נמל חיפה בשנה הבאה על ידי חברה סינית, ועניין סיני גובר בהשקעות נוספות בתשתיות לאומיות ובטכנולוגיה ישראלית חדשנית, בתחומים מגוונים.

המלצות למדיניות

נוכח איתותי האזהרה החריפים שהיא מקבלת, ממשלת ישראל צריכה לקבוע כי סיפוח, כל עוד יתבצע באופן חד צדדי, יהווה איום אסטרטגי על ביטחונה, כלכלתה, יחסי החוץ שלה ואופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית; ולהימנע ממהלך לא מתואם מסוג זה.

בסוגיה הסינית, נראה כי ממשלת ישראל צריכה "לחשב מסלול מחדש" בכל הקשור למדיניות אישור השקעות סיניות בתשתיות ובטכנולוגיה רגישות, ולשכלל את מנגנוני הפיקוח שלה על השקעות כאלה, בתיאום ושקיפות מלאים עם וושינגטון. זאת כדי לוודא שישראל עומדת בסטנדרט האמריקאי, והממשל יכול לקבוע כי פעילות סין בארץ אינה מסכנת אינטרסים של ארה"ב. על ישראל לעשות כל מאמץ כדי להימנע ממשבר חמור ביחסים עם ארה"ב, בדומה למשברים הקשים בסוף שנות ה-90 ובאמצע שנות ה-2000 (סביב שדרוג ומכירה של פלטפורמות אוויריות ישראליות מתקדמות לסין), שפגעו בליבת היחסים המיוחדים והאמון מול ארה"ב - הקשרים הביטחוניים.

במסגרת האיזון בין האינטרסים של ארה"ב והצורך להרחיב את הקשרים הכלכליים עם סין, ישראל נדרשת לזכור תמיד כי לארה"ב אין תחליף כבת הברית האסטרטגית הגדולה והחשובה ביותר שלה, החולקת עמה אינטרסים ושיתופי פעולה מדיניים, ביטחוניים ומודיעיניים חסרי תקדים, לצד תפיסת עולם וערכים משותפים.

נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד