ישראל: דרושה בדחיפות מדיניות ביטחון לאומי
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד | 26 באפריל, 2021
 |
באחרונה ניכרת החרפה בשורת אתגרים אסטרטגיים הניצבים לפתחה של ישראל. זאת, בזמן שהנהגת המדינה שקועה במשבר פוליטי, משתהה בגיבוש מדיניות אל מול המציאות המתהווה, והחלטותיה אינן תוצאה של אסטרטגיה או תהליכי קבלת החלטות סדורים - הכוללים ניתוח חלופות והשלכות - המתחייבים בסוגיות המשפיעות על הביטחון הלאומי.
בלטה בהקשר זה ההתפרצות האלימה בירושלים ובעזה, שהמחישה את הזיקות הרגישות ואת רמת הנפיצות הגבוהה בזירה הפלסטינית, במיוחד לקראת הבחירות הפלסטיניות הקרבות. אבו מאזן מבין שעשה טעות וצפוי לספוג תבוסה מהחמאס, ומחפש "סולם לרדת מהעץ". דחיית הבחירות תהיה תלויה בסירוב ישראל לקיומן בירושלים, מה שעלול להביא להתלקחות מחודשת הן בירושלים והן בעזה, הפעם תוך השתתפות פעילה של הזרוע הצבאית של חמאס.
בכל מקרה נזקי מהלך הבחירות בזירה הפלסטינית כבר נגרמו, על רקע התסיסה, המחנאות והפיצול בשורות הפת"ח - ש"התבקע" לארבעה מחנות, בעוד חמאס פועלת כמערכת מאוחדת ומאורגנת. האירוע כולו המחיש את רפיסות ההנהגה הפלסטינית ביהודה ושומרון, את מגמת היחלשות הרשות הפלסטינית כמערכת שלטונית, שצפויה להחריף במקביל להסתלקות עתידית של אבו מאזן והתפתחות מאבק ירושה פנימי בשורות הפת"ח.
במקביל, מתארך צילו של האתגר האיראני. בזמן שבוינה מסתמנת התקדמות במו"מ על חזרה להסכם הגרעין הבעייתי, ישראל מצטיירת בוושינגטון כמי שמתייצבת נגד מדיניות ממשל ביידן ומבקשת להכשילה. זאת, על רקע הנימה המאיימת שנקט ראש הממשלה ערב ביקור מזכיר ההגנה האמריקאי בארץ, כשהצהיר כי הסכם הגרעין אינו מחייב את ישראל; האיתותים כי ישראל מכינה אופציות צבאיות; ובוודאי אם ההאשמות מטהראן, וההדלפות בעיתונות הזרה והישראלית נכונות, וישראל אכן עומדת מאחורי הפיצוץ בנתנז והפגיעה בספינת משמרות המהפיכה בים האדום.
ישראל עלולה לשלם מחיר משמעותי אם הממשל יקבע כי מהלכיה מיועדים לחבל בחזרה להסכם הגרעין, שהוא יעד אסטרטגי אמריקאי. ארה"ב חותרת לשוב להסכם הגרעין כדי "להחזיר את איראן לקופסה" ולהתפנות לסוגיות חוץ בעדיפות גבוהה הרבה יותר, ובראשן התחרות הבין-מעצמתית מול סין ורוסיה. המאבק על ההובלה מול סין נתפס בוושינגטון כמאבק היסטורי על הסדר העולמי ועל עליונות השיטה הדמוקרטית, ומהלכים ישראליים נגד החזרה להסכם הגרעין עלולים להיתפס כהפרעה לארה"ב בסוגיה של בטחון לאומי מהמדרגה הראשונה.
בתוך כך, ניכר כי העימות הבין מעצמתי רק "מתחמם" כל הזמן ותופס נפח משמעותי יותר ויותר בסדר היום הגלובלי. המתיחות עם רוסיה גוברת סביב אוקראינה והסנקציות שהטילה ארה"ב נגד מוסקבה בתגובה ל"פעולות עויינות" (התקפות סייבר, התערבות בבחירות), כולל גירוש דיפלומטים רוסיים. במקביל הנשיא ביידן וראש ממשלת יפן - המנהיג הראשון שמבקר בוושינגטון כאורחו של הממשל החדש - הכריזו על התייצבות והרתעה משותפות למול מדיניותה המאיימת של סין בים סין המזרחי ובמצרי טיוואן, והדיכוי שהיא מפעילה בהונג קונג.
בהיעדר אסטרטגיה וללא כימיה בין מנהיגי ישראל וארה"ב, מדיניות לעומתית מול וושינגטון צפויה להקרין על מכלול היחסים בין המדינות, להותיר את ישראל מבודדת, להפוך בהדרגה את הבעיה האיראנית ל"בעיה ישראלית", ולהחליש את הדימוי והעוצמה של ישראל גם בעיני העולם הערבי. חרף קשרים ביטחוניים מתהדקים, היחסים עם מצרים צוננים ועם ירדן רווי חיכוכים, תהליך הנורמליזציה נראה כמדשדש במקום, סעודיה מצטרפת לאמירויות במדיניות גידור הסיכונים מול טהראן על רקע התקדמות השיחות בווינה, ויתכן שבסף התודעה המפרצי נוצר דימוי של שתוף פעולה בין ישראל לארגון האחים המוסלמים, על רקע ההתפתחויות הפוליטיות בישראל.
בנסיבות אלה, וללא תמיכה אמריקאית ישראל עלולה להתקשות להרחיב את מעגל הנורמליזציה, להעמיק את הקשרים האסטרטגיים עם מדינות ערב, ולרתום אותן להתמודדות עם האתגרים בזירה הפלסטינית, באזור ומול איראן.
כיצד על ישראל לפעול?
שיקום האמון והתנעת התיאום האסטרטגי עם הממשל האמריקאי למול האתגר האיראני נמצאים בעדיפות עליונה. במקביל להמשך ה"מערכה בין המלחמות" לבלימת איראן באזור, על ישראל לעבור מדיפלומטיה קולנית ומתעמתת עם הממשל - המקרינה לשלילה על מכלול היחסים עם ארה"ב - לדיאלוג שקט ואינטימי, על בסיס המחויבות האמריקאית האיתנה לביטחון ישראל, הסכמת שתי המדינות כי חיוני למנוע מאיראן נשק גרעיני, ותוך התבססות על ערוצי שיתוף הפעולה המודיעיניים, הביטחוניים והמבצעיים היעילים בין המדינות.
על רקע התחרות הבין מעצמתית המחריפה בין ארה"ב לסין ולרוסיה ישראל נדרשת להתנהל באופן זהיר מול יריבותיה של ארה"ב מצד אחד, ולהקפיד על שקיפות מלאה עם וושינגטון מצד שני, במיוחד בתחום הפיקוח על השקעות סיניות בטכנולוגיות רגישות. זאת, באופן שיאפשר לממשל לקבוע בוודאות כי קשרי ישראל עם רוסיה וסין אינם מסכנים אינטרסים אמריקאים.
ברמה האזורית, ישראל נדרשת לתקן את האווירה ביחסים עם ירדן ולפעול לחימום הקשרים עם מצרים ברמת ההנהגות. הסיוע הרפואי הנרחב לממלכה לטובת המאבק בקורונה, עליו הוחלט באחרונה, הוא צעד בכיוון הנכון. תיאום הדוק עם עמאן וקהיר חיוני גם להתמודדות עם הסיכונים בזירה הפלסטינית בוודאי אם יתקיימו הבחירות, אך גם אם יידחו - התפתחויות שכאמור עלולות להוביל לערעור האיזונים העדינים והיציבות במערכת הפלסטינית.
בכל מקרה, ישראל תיטיב לעשות אם במקביל להשבת הביטחון והאיזון בירושלים וריסון חמאס בעזה, תחזיר לסדר היום את אופק פתרון שתי המדינות, בתאום הדוק עם ממשל ביידן; ותפעל לרתום את תהליך הנורמליזציה עם מדינות המפרץ כדי להזריק תשומות לרשות הפלסטינית, במקום לדחוק אותה הצדה. צעדים אלו, במקביל לחידוש הקשרים בין וושינגטון לרשות, עשויים לבלום את מגמת היחלשותה כמערכת שלטונית ואת תהליך התקרבותה לחמאס.
בשורה התחתונה, המשבר הפוליטי חסר התקדים מקרין לשלילה על יכולתה של מדינת ישראל לגבש אסטרטגיה ומענים יעילים אל מול שורת איומים ואתגרים הנמצאים במגמת החרפה. משבר בסדר גודל כזה מחייב מענה מנהיגותי דחוף שיוביל לגיבוש מדיניות ארוכת טווח, שתציב יעדים אסטרטגיים, ותפעל באופן משולב כדי לחתור לממשם.
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
