משבר הקורונה – אור בקצה המנהרה, האומנם?
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד | 24 באפריל, 2020
 |
ממשלת ישראל החליטה על הקלות בסגר במסגרת אסטרטגיית יציאה. זאת, לאור שיפור סטטיסטי במצב: ירידה במספר המתים והנדבקים ועלייה בהיקף הבדיקות. אך משבר הקורונה עדיין בעיצומו ובאופק משבר נוסף, חמור לא פחות, כלכלי-חברתי.
במקביל מסתמנים האיומים הביטחוניים המוכרים. פעולת החיזבאללה בגדר הגבול בצפון ממחישה עד כמה קצר המרחק בין רגיעה לחירום. במוקד, סוגיית מוכנות העורף, שבנסיבות של משבר ביטחוני, עלולה להיות חמורה בהרבה ממשבר הקורונה. בהקשר זה, בולטת העובדה שצה"ל אינו פועל לפי תכנית רב שנתית מאושרת, ואף הסיוע הביטחוני האמריקאי שמשקלו רב מאד, אינו מנוצל כתוצאה מהעדר קבלת החלטות ממשלתית.
האתגר הלאומי המרכזי בעת הנוכחית, שחייב לעמוד במוקד סדר היום של הממשלה החדשה, הוא מתן מענה מקיף למשבר הרב-ממדי בתחומי הבריאות, הכלכלה, החברה, הדמוקרטיה, ובמקביל גם הביטחון.
המסמך שלהלן יתמקד באתגרים המרכזיים ובמענה להם.
ניהול המשבר ואסטרטגיית היציאה
הכשל המרכזי נעוץ בהעדר מודיעין איכותי (קרי בדיקות), מקיף ומדויק כבסיס לקבלת החלטות. לעיתים נדמה כי הסגר הוטל בהיקף נרחב כתוצאה מהעדר תמונת מודיעין מדויקת. לישראל היכולת להגיע להישג נדרש זה באמצעות גיוס כל המשאבים העומדים לרשותה, הארגוניים, הטכנולוגיים והמדעיים. תמונת מודיעין נדרשת גם עבור יציאה מושכלת ויעילה יותר מהריחוק החברתי והפגיעה הכלכלית שכופה הסגר.
נקודות תורפה מהותיות טמונות, בהיעדרה של מערכת ארגונית מתכללת - קרי 'קבינט קורונה' עם מוקד שליטה אחד - בתחומים הקריטיים של הכלכלה וההסברה; ובהתנהלות ללא עבודת מטה וקבלת החלטות סדורות, ותוך היעדר שליטה, בקרה וסנכרון בהפעלת זרועות המדינה לפי יתרונן היחסי. גם ההחלטות של היציאה מהמשבר, שחלק גדול מהן אינו מובן, הוצגו ופורסמו בפני הציבור באופן חפוז, בחלקן על ידי כתבים ופרשנים, לפני שהובאו לאישור הממשלה.
הממשלה ניגשה למימוש אסטרטגיית היציאה בלא שהציגה לציבור תכנית פעולה הכוללת תכלית אסטרטגית בהירה, הישגים נדרשים, שלבים ויעדים ברורים וברי מדידה. לא ברור כיצד המדינה מתכוונת למנוע את האסון הכלכלי והחברתי שבפתח. עד כה הסיוע שהקצתה לטיפול באזרחים - ובראשם הקשישים, שהפקרתם היא פשיטת רגל מוסרית - בטל בשישים לעומת הצרכים, ומצומצם משמעותית בהשוואה למדינות המערב.
בנסיבות אלה ניכרים שחיקה באמון הציבור במערכות השלטון וייאוש גובר והולך של חלק גדול מהאזרחים.
האתגרים הביטחוניים והאזוריים
משבר הקורונה חושף את הפערים המהותיים במוכנות העורף למלחמה או אסון טבע. ההשוואה למדינות אירופה אינה רלוונטית, כי הן אינן צפויות למלחמה בעתיד הנראה לעין. היתכנותו של עימות צבאי רחב סבירה, והשלכותיו על האוכלוסייה צפויות להיות חמורות ממשבר הקורונה: קריסת מבנים, פגיעה ברציפות תפקודית ובתשתיות אסטרטגיות של מים, חשמל ואנרגיה, אבידות בנפש ועוד.
במיוחד בתקופה זו, אסור להסיט את המבט מהאיומים הידועים, שדווקא מתעצמים: איראן ממשיכה להרחיב את פרויקט הגרעין, פועלת לבסס איום צבאי באזור, ומחמשת את אויבי ישראל, בדגש על חיזבאללה, ביכולות שיסבו פגיעה קשה ומדויקת לעורף.
על רקע זה בולטת העובדה שצה"ל אינו מצליח לממש תוכנית התעצמות רב שנתית ולהיערך לאתגרי הביטחון. השימוש בסיוע הצבאי הנדיב שארה"ב העמידה לרשות ישראל "תקוע", כמו גם החלטות חיוניות ביחס להתעצמות צה"ל וחיל האויר.
ברמה האזורית, חוסר היציבות, אי הוודאות והמצוקות שהעצים משבר הקורונה, עלולים לגרום ל"רעשי משנה" קשים ברשות הפלסטינית ובמדינות ערב, שם לישראל יכולת מוגבלת לנטר את המצב ולצפות תפניות.
דמוקרטיה בסכנה
חוסר היכולת של המדינה לגבש "מפת חום" מדויקת של מוקדי המחלה, מוביל אותה לעבור משימוש בנשק הלגיטימי למלחמה בנגיף - הבדיקות - להתבססות מוגברת על יכולות ביטחוניות מסווגות. זאת, באופן הכרוך בחדירה לפרטיות ובפגיעה בזכויות חוקתיות של האזרחים, ברמה ובעומק ללא תקדים דומה במדינות המערב.
מעבר לפגיעה הפוטנציאלית בדמוקרטיה, מחדל הבדיקות עלול לסכן יכולות פעולה אסטרטגיות של השב"כ. זאת, כאשר שיטות וכלים טכנולוגיים מתקדמים בהם משתמש הארגון נגד אויבים ונחשבים סודות מדינה, עלולים להיחשף תחת עינם הפקוחה של מעצמות וגורמים עוינים.
מתווה המענה
המענה לאתגרים ולשובל המשברים שתותיר המגיפה, כולל שורת צעדים אותם ממשלה חדשה חייבת לנקוט בדחיפות כדי למנוע החמרה במצב:
קפיצת מדרגה דרמטית בהיקף הבדיקות וביעילותן כבסיס להקלות משמעותיות.
הקמת 'קבינט קורונה' ומערך חירום לאומי אחוד שיפעיל באופן מסונכרן ויקצה משימות למערכות הבריאות, הביטחון והמשטרה.
הסמכת מנהל מערכה אחד אשר יוביל, ירכז ויתכלל את המאבק בנגיף ובהשלכותיו הרחבות וינחה את כלל גורמי הביצוע והרשויות המקומיות. מנהל המערכה ייצור דירוג בין הנהגת המדינה לזרועות הביצוע, ויאפשר לה להתפנות לנהל את המערכה באופן אסטרטגי, ולא להתמקד בסוגיות טקטיות.
הפעלת מערך הסברה אחיד שיציג תמונת מצב עדכנית וריאלית תוך שקיפות מול הציבור, באופן שימנע בלבול ומפל צפיות.
מימוש דחוף של תוכנית חירום לטיפול בקשישים ובבתי האבות, בהמשך למיונו של הפרוייקטור לנושא.
הקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת הכשלים במערכת הבריאות ובעורף, ותיקונם.
הימנעות מהחלטה על סיפוח בעיצומו של המשבר. סיפוח עלול להתברר כאסון אסטרטגי בטווח הארוך, שיפגע בביטחון הלאומי של ישראל וישפיע על אופיה היהודי והדמוקרטי של המדינה, על המערכת הפלסטינית ועל יחסי ישראל עם מדינות האזור, ובמיוחד ירדן.
ביצוע התאמות מיידיות בתוכנית הרב שנתית של צה"ל וקבלת החלטות דחופות על כיווני בניין כוח בצל השינוי בסדרי העדיפויות, תוך מימוש מיידי של הסיוע האמריקאי.
הצבת איראן ומהלכיה בגרעין ובאזור בראש סדר העדיפויות, והמשך הטיפול באיומים הנשקפים ממנה במקביל למשבר הקורונה.
במערכת האזורית - שימור והעמקת שיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית וחיזוקה; סיוע דחוף ובלתי מותנה לעזה כדי למנוע קריסה פנימית ומשבר הומניטארי; מאמץ לסייע למצרים וירדן.
חיזוק שומרי הסף המבטיחים את אופייה של ישראל כמדינה דמוקרטית; ופיקוח הדוק כדי לוודא שמשבר הבריאות אינו מנוצל שלא לצורך בכל הקשור לצמצום הזכויות החוקתיות של הציבור לחופש ולפרטיות.
מתן מענה חד, ברור וישים למצוקה הגוברת בתחום הכלכלי-חברתי, עד כדי ייאוש של אזרחים בהיקף ובעומק חסרי תקדים. זאת, במטרה למנוע היווצרות "נגיף כלכלי-חברתי", שעוצמתו גדולה מזה של נגיף הקורונה.
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
