ממשלה חדשה בישראל האתגרים המיידיים שעל הפרק
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד | 13 במאי, 2020
 |
בפני הממשלה החדשה בישראל ניצבת שורת אתגרים מדיניים-ביטחוניים, המחייבים קשב והתגייסות מיידית לגיבוש מענים מספקים.
האיום האיראני – סיכונים והזדמנויות
בראש סדר העדיפויות ניצב האיום שנשקף מאיראן. איראן ממשיכה להרחיב את תכניות הגרעין והטילים שלה, גם בחסות משבר הקורונה, ולהתבסס בזירות האזור. את התדרוכים האחרונים שהעניקו גורמי ביטחון ישראליים לכלי התקשורת, לפיהם איראן "מתקפלת" לכאורה מסוריה, כדאי לבחון היטב ומתוך פרספקטיבה רחבה, לפני שנחפזים להצהרות.
גם אם איראן אכן נדרשת להתאמות במאפייני פעילותה ופריסתה בסוריה בשל האתגרים חסרי התקדים עמם היא מתמודדת, ישראל טרם הצליחה לשכנע אותה לנטוש את מאמציה להתבסס במדינה. המאבק בישראל ובניין הכוח בגבולותיה הם אינטרסים עמוקים של המשטר האיראני, המתבססים על שילוב של תפיסה דתית-אידיאולוגית ושיקולים אסטרטגיים של ביטחון לאומי.
ועדיין, נראה כי הנסיבות הנוכחיות מספקות לישראל גם הזדמנויות בהתמודדות עם איראן ושלוחיה באזור: מצוקה ושבר כלכליים חסרי תקדים עמם מתמודד המשטר בטהראן; פגיעה ביכולת הפעולה שלו בצל הסתלקות סולימאני; המערכה המדינית המתחדשת של ממשל טראמפ, שזוכה לקונצנזוס רחב בקונגרס בסוגיית הארכת אמברגו הנשק של האו"ם נגד איראן; המתחים בין איראן למשטר אסד ולרוסיה, המאפשרים לישראל חופש פעולה בסוריה; המשבר הכלכלי המחריף של לבנון וממשלתה, המצר את חופש התמרון של חזבאללה; והגדרתו כארגון טרור בגרמניה, שמאפשרת עתה מיקוד מאמץ להשגת הכרזה דומה גם של ממשלת צרפת.
תכנית הסיפוח - פגיעה חמורה בביטחון הלאומי
אתגר מיידי נוסף היא תוכנית הסיפוח, כפי שהתרענו במאמר בסוגיה (למאמר>>). מהלך הסיפוח עלול להוות פגיעה חמורה בביטחונה הלאומי של ישראל, ולהכניס אותה למדרון חלקלק ומסוכן של התערערות היציבות בחזית המזרחית וחזרה הדרגתית לשליטה צבאית ישירה באוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון. מציאות כזו תחזק את כוחם ויוקרתם של חמאס ואיראן, ששללו כל השנים את התהליך המדיני וטענו כי החלופה היחידה נגד ישראל הינה דרך האלימות והטרור. במקביל, כיבוש צבאי ישיר, אם נתדרדר אליו, עלול להוות מעמסה קשה מאד על הכלכלה הישראלית, לצד אילוץ משמעותי על יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הכבדים שמציבות איראן וחזית הצפון.
משבר הקורונה - הפקת לקחים, היערכות להמשך ואמון הציבור
ממשלת ישראל תעשה טעות קשה אם תתבסס על היקף התחלואה הנמוך ולא תפעל מיידית לתחקר באופן אפקטיבי ולתקן את החולשות שנחשפו במהלך המשבר (למאמר>>), הן בתחום מוכנות העורף והן בתחום ההתנהלות וקבלת ההחלטות. סימנים לשאננות ולבעיית התנהלות ניכרים כבר עתה, בדמות הצמצום המשמעותי (מעל 50%) בהיקף הבדיקות דווקא במהלך היציאה מהסגר.
ללא מערך חירום לאומי משולב אותו יוביל באופן מתכלל ומסונכרן מנהל מערכה ייעודי, שיהיה כפוף לממשלה לצורך הפעלה מתואמת של הדרג המקצועי; וללא מערך בדיקות וחקירות אפידמיולוגי יעיל - בהתפרצות הבאה של המגיפה (יתכן כבר בחורף הקרוב) מדינת ישראל תיאלץ לנקוט, פעם נוספת, בצעדי בידוד חברתי קיצוניים, שיסבו פגיעה קשה ביותר למשק ולאזרחים.
את המחדלים שחשף נגיף הקורונה במוכנות העורף, בדגש על מערכת הבריאות והרפואה, נדרש לחקור ולתקן באמצעות ועדת חקירה ממלכתית. חשוב להבין כי בתרחיש של מלחמה, ההשלכות על האוכלוסייה האזרחית צפויות להיות חמורות בהרבה ממשבר הקורונה, כולל פגיעה נרחבת בתשתיות וברציפות התפקודית.
ללא תיקון הפערים שהתגלו, אמון הציבור במוסדות השלטון, שכבר נשחק באופן משמעותי, לא ישתקם. זאת, באופן שצפוי לפגוע בחוסן הלאומי וביכולת העמידה של העורף במצבי חירום, בוודאי בעת עימות צבאי.
בניין הכוח הצבאי
הקבינט והצבא נדרשים לבצע עבודת מטה מקיפה ומיידית ש"תחשב מסלול מחדש" ותבצע התאמות בתוכנית הרב שנתית של צה"ל, "תנופה". זאת, תוך:
- הגדרת "נקודת עבודה", יעדים, סדרי עדיפויות ותקציבים המתאימים לנסיבות החדשות. זאת לאור הצורך באיזון בין האתגרים והאיומים הביטחוניים, שממתינים מעבר לפינה, לבין החברה האזרחית על כל מרכיביה, ובפרט המצב הכלכלי החדש שישראל נקלעה אליו בעקבות משבר הקורונה.
- צעדי התייעלות רחבים ומענה לאתגרים המשתנים. נדרשת תשומת לב לתעשיות הביטחוניות, מחשש ששווקי הייצוא הביטחוני יצטמצמו, לצד הפחתה בתקציב הביטחון. היתרון היחסי שמעניקות התעשיות הביטחוניות לישראל לא יסולאו בפז, כולל תרומתן לשוק העבודה.
- שימוש במשאבים זמינים, ובראשם מימוש הסיוע הביטחוני האמריקאי (ראו להלן).
יחסי ישראל-ארה"ב
ממשלה חדשה בישראל תצטרך להידרש מייד עם תחילת כהונתה ליחסים עם ארה"ב. מעמדה של ישראל כקונצנזוס דו-מפלגתי מצוי במגמת שחיקה מסוכנת על רקע הקיטוב הפוליטי המעמיק בארה"ב, במיוחד בשנת בחירות. זו סוגיה קריטית ורגישה לביטחון ישראל.
הממשלה נדרשת למהלכי תיאום רגישים, הן מול ממשל טראמפ והן מול המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן, וצוות מדיניות החוץ שלו. זאת, בין היתר על רקע מגמת היציאה של ארה"ב מהמזרח התיכון, וכוונה אפשרית של ביידן לחזור להסכם הגרעין עם איראן חרף ליקוייו המסוכנים.
בנוסף, ישראל חייבת לממש בהקדם את הסיוע הביטחוני שארה"ב העמידה לרשותה, להתעצמות חיל האוויר, להשגת עליונות מודיעינית ועוד.
יחסי ישראל-מדינות ערב
חיזוק הקשרים הביטחוניים והמדיניים עם מדינות ערב הם עמוד תווך בביטחון הלאומי. ממשלת ישראל נדרשת להימנע ממהלכים שיערערו את הסכמי השלום עם ירדן ומצרים ויעכבו את מגמת הנורמליזציה, ובראשם הסיפוח. בהקשר זה, ראוי לשים לב להודעתו התקיפה והחריגה השבוע של שר החוץ של איחוד האמירויות, עבדאללה בן זאיד, נגד מהלך סיפוח.
ממשלת ישראל נדרשת לפעולה דחופה נוכח כוונתה של ארה"ב לצמצם את השתתפותה בכוח הרב לאומי בסיני (כמ"ר), האמון על מניעת הפרת סעיפי הנספח הצבאי בהסכם השלום עם מצרים. ארה"ב היא נותנת החסות לכמ"ר, וללא השתתפותה בכוח הוא יאבד את יעילותו ועלול להתפורר, ובכך לפגוע ביציבות הסכם השלום בטווח הרחוק.
במקביל, הממשלה נדרשת למאמץ לאומי להפעלת כלל הצינורות וערוצי הקשר הזמינים, ישירות ובאמצעות גיוס ארה"ב ומדינות נוספות, כדי לסייע - במיוחד לירדן ולמצרים - בתחומי הרפואה, הביטחון והכלכלה. יציבות בגבולות עם מדינות ערב היא נכס אסטרטגי וביטחוני מהמעלה הראשונה עבור ישראל.
שלטון החוק
התערער אמון הציבור במוסדות ובמערכות שלטון החוק, גופי האכיפה ושומרי הסף, המבטיחים את צביונה, אופיה והתנהלותה של ישראל כמדינה דמוקרטית.
נדרשת התגייסות רחבה ודחופה של הממשלה ונבחרי הציבור להימנע ולמנוע שיח מסית ולהגן על מוסדות המשפט ושלטון החוק, ועל סמכויותיהם. הממשלה נדרשת לגבש תוכנית לאומית למיגור השחיתות, לפעול לחיזוק מערכת המשפט ולאייש מיידית תפקידים מרכזיים דוגמת מפכ"ל משטרה, פרקליט/ת מדינה ונציב/ת שב"ס. המשך המגמה הנוכחית עלול להוסיף ולדרדר את ישראל למחוזות מסוכנים ולפגוע בחוסנה כמדינה.
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
