צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים



קול קורא לראש-הממשלה

צו השעה - שחרור כל החטופות והחטופים בחיים


נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)

בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד | 11 ביולי, 2024

 


תשעה חודשים מפרוץ המלחמה, ישראל נמצאת במציאות עגומה וסבוכה, ללא אסטרטגיית יציאה. בהיעדרה עלולים להישחק גם ההישגים החשובים של צה"ל בכל גזרות הלחימה.

 

אסטרטגיית "הניצחון המוחלט" של ראש הממשלה נתניהו נעדרת תוכנית פעולה מוגדרת וברורה כיצד לסיים את העימות הרב-זירתי. זאת, באופן שיסלול את הדרך לשיקום המדינה מבית ולהתמודדות יעילה עם ראש הנחש האיראני. היום כבר ברור, כי היעדים שהציב ראש הממשלה - השבת כל החטופות והחטופים; החזרת הביטחון לתושבי העוטף וישראל; מיטוט היכולות השלטוניות והצבאיות של חמאס - אינם ברי מימוש בטווח הנראה לעין.

 

ללא חלופה אזרחית לשלטון חמאס בתמיכה ערבית ובינלאומית, ישראל עלולה לשקוע בביצה העזתית. כל הרעיונות למציאת חלופות שלטוניות, ללא זיקה לרשות הפלסטינית, נועדו לכישלון ולהתנגדות מצד מדינות ערב. המשמעות עלולה להיות הישאבות לנוכחות ממושכת ולשליטה ישירה על 2.2 מיליון עזתים. שליטה זו תהווה נטל מדיני, צבאי, כלכלי ומשפטי כבד על המדינה.

 

הצפון בוער ומעגלי הירי של חזבאללה מתרחבים וגובים מחירים יקרים. ישראל נמצאת על סף הידרדרות לעימות רחב עם חזבאללה, חרף הרצון של שני הצדדים להימנע מכך. עימות שכזה עלול להוביל למלחמה אזורית, במעורבות ישירה של איראן ושלוחיה במרחב. זאת, בשעה שעשרות אלפי ישראלים מפונים מבתיהם וללא אופק לחזרתם הביתה.

 

הרשות הפלסטינית נמצאת בתהליך היחלשות מעמיק. זאת, במידה רבה, כתוצאה מהמדיניות שמובילה הממשלה: קיצוץ בתקציבים, מניעת עבודה בישראל מ-120 אלף פלסטינים, והפשיעה האלימה כנגד פלסטינים, ללא פעולות נחושות מצד הממשלה למיגור התופעה. כל אלו מובילים להתגברות הנפיצות בשטח, שמציבה איום על ישראל.

 

איראן ממשיכה לקדם את האסטרטגיה להכחדת ישראל. היא מיצבה עצמה כמדינת סף גרעינית ומחזיקה כיום בכמות אורניום מועשר המספיקה לייצור מספר פצצות גרעין. במקביל, ממשיכה לפתח את מערך הטילים הבליסטיים והמל"טים התוקפים, ומפעילה את חומת האש שבנתה מסביב לישראל. מתקפת הטילים והמל"טים היתה אירוע תקדימי, שהמחישה את הביטחון העצמי הגובר של איראן לתקוף באופן ישיר וגלוי את ישראל. הבחירה המפתיעה של המועמד הרפורמיסטי, פזשכיאן, לתפקיד נשיא איראן, עשויה דווקא לסייע למנהיג לקדם את תפיסתו האסטרטגית לריכוך הביקורת הפנימית ולשיפור מעמדה של איראן בזירה הבינלאומית והאזורית.

 

 

משמעויות והמלצות

 

ישראל נמצאת, כפי שהיועץ לביטחון לאומי של סגנית נשיא ארה"ב, פיל גורדון, טען בכנס הרצליה, בפרשת דרכים. מצד אחד, עסקה שתאפשר לצאת לדרך חדשה של עוצמה, אינטגרציה אזורית ועתיד טוב יותר. מהצד האחר, המשך המלחמה, בידוד בינ"ל ואזורי וסכנה להתלקחות אזורית רחבה.

 

מטרת העל המיידית והדחופה ביותר של מדינת ישראל חייבת להיות החזרת כל החטופות והחטופים בחיים, עליהם חל שעון חול שהולך ואוזל. מתווה להחזרתם ולהפסקת אש ממושכת בעזה, עשוי להוביל להסדרה גם בצפון. תהליכים אלו יאפשרו לקדם את הנורמליזציה והברית האזורית הרחבה בין ישראל למדינות ערב, בהובלת ארה"ב, כנגד הציר האיראני. זו למעשה נראית כיום כאופציה היחידה, שעשויה לאפשר לישראל להיחלץ מהמשבר הנוראי אליו נקלעה מאז ה-7.10 ולהחזיר אותה למסלול של עוצמה אסטרטגית רב-מימדית.

 

חיסול החמאס כישות צבאית טרוריסטית יושג באמצעות שילוב בין הפעילות הצבאית המרשימה של צה"ל ליצירת חלופה שלטונית, שתזכה לתמיכה של ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות ערב. תוכנית זו תאפשר לגבש קואליציה בינלאומית וערבית שתסייע בניהול עזה, לצד גורמים פלסטינים מקומיים, ותהיה מוכנה להשקיע את עשרות מיליארדי הדולרים הנדרשים לשיקום הרצועה.

 

במימד המדיני, ראש הממשלה צריך להחזיר את היחסים האסטרטגיים המיוחדים עם הממשל האמריקני למסלולם התקין, ולהימנע מצעדים פומביים העלולים לפגוע עוד יותר ביחסים אלו. ראש הממשלה צריך לשמר ככל הניתן את התמיכה הדו-מפלגתית, ובוודאי לא להצטייר, בייחוד בנאומו הצפוי בקונגרס ב-24 ביולי, כמי שמשתף פעולה עם המפלגה הרפובליקנית ערב הבחירות.

 

מול הרשות הפלסטינית, ממשלת ישראל צריכה להפסיק לאלתר את התהליכים שנועדו להוביל להחלשתה עד כדי פירוקה, ובראשם מניעת העברת כספי המיסים ובניית מאחזים. במקביל, הממשלה צריכה לאפשר, תחת בקרה קפדנית, כניסת פועלים לישראל. זאת, לצד פעילות נחושה למיגור הפשיעה הלאומנית.

 

העמקת שיתוף הפעולה עם מצרים חיונית למימוש היתרונות האסטרטגיים הגלומים בהסכם השלום, ובכלל זאת טיפול תשתיתי ומתואם במנהרות ובהברחות, שמהוות את צינור החמצן של חמאס לבניין כוח. היחסים עם ממלכת ירדן ההאשמית הינם בעלי חשיבות עליונה בשל היותה העורף הביטחוני המזרחי של ישראל. המחאות הפנימיות, והחתירה האיראנית לערעור יציבות המשטר, מחייבות את ישראל להעניק לממלכה את כל הסיוע הנחוץ לחיזוקה. ישראל צריכה להסכים להעביר לירדן את כמויות המים הנדרשות לתקופה ממושכת, ולהימנע מהצהרות וממהלכים מתריסים, בייחוד במקומות הקדושים בירושלים, שיש בהם כדי לפגוע במעמדו של המלך.

 

בזירה הפנימית, ראש הממשלה צריך לקדם מהלכים שיפעלו לאיחוי הקרעים והשסעים בחברה. במסגרת זו, נדרש ממנו לפעול בהתאם לפסיקת בג"צ לגיוס חרדים. במקביל, נדרש מראש הממשלה למנוע את המשך ההשתלחויות הארסיות של שרים בממשלה בראשי הדרג הצבאי והביטחוני, שכן יש בהן כדי לפגוע במאמצים הלאומיים ובתיאום הנדרש בין הדרג המדיני לביטחוני.

 

ראש הממשלה צריך לתעדף את חלוקת התקציב בהתאם לצרכים הלאומיים ולא הסקטוריאליים. זאת, באופן שייתן מענה למצוקות הגוברות של אנשי המילואים, של עשרות אלפי המפונים בצפון ובדרום ושל מערכים רבים, ובכללם מערכי הרפואה ובריאות הנפש. לבסוף, ראש הממשלה צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית. לצד החשיבות הלאומית והערכית הטמונה בכך, הקמת הועדה עשויה גם לסייע במאמצים של מדינת ישראל לבלום את הסכנות בקבלת החלטות נגדה בבתי הדין הבינלאומיים בהאג, ובראשם האיומים להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה עצמו ושר הביטחון גלנט.

 

בשורה התחתונה, ראש הממשלה נתניהו ניצב בפני צומת הכרעות הרה גורל לעתידה של מדינת ישראל. זו העת של נתניהו, כמי שעומד בראש המערכת, להחלטות ולהכרעות מנהיגותיות אמיצות, לטובת האינטרסים הלאומיים והביטחוניים של מדינת ישראל.

 

נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד

 

 

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

 

 

 

לחזרה למסמך התובנות המלא >>