הרפורמות המשפטיות והמערכת הפלסטינית כמעצב מרכזי ביחסי ישראל-ארה"ב
ד"ר שי הר-צבי
23 בפברואר, 2023
 |
| Photo: Avi Ohayon - GPO |
הממשל האמריקני מחריף את מסרי האזהרה לממשלת ישראל באשר להשלכות האפשריות של קידום הרפורמה המשפטית והצעדים מול הפלסטינים על מערכת היחסים הבילטראלית. למעשה, ניכר קשר ישיר בין המשך קידום השינויים במערכת המשפט על ידי הממשלה לבין עליית המדרגה בתדירות ובעוצמת ההתבטאויות מצד בכירי הממשל בנושא - מאמירות כלליות בדבר חשיבות שימור הערכים הדמוקרטיים המשותפים לאזהרות מפורשות באם תחול פגיעה בהם.
ביטוי לכך ניתן לראות בדבריו של הנשיא ביידן, שהתפרסמו במאמר של תומאס פרידמן בניו-יורק טיימס (תחת הכותרת "ב-46 מילים, ביידן שיגר מסר ברור לישראל"), כי הרפורמות שהממשלה מקדמת צריכות להתקבל בקונצנזוס. ברוח דומה, השגריר ניידס טען, כי הוא הציע לראש הממשלה נתניהו "ללחוץ על הברקס" ולהאט את קצב קידום הרפורמות. ניידס אף רמז, כי היכולת של הממשל לספק תמיכה ולשתף פעולה בסוגיות בעלות חשיבות לישראל מותנה בכך.
במקביל, הממשל מיחס חשיבות רבה לשימור הרגיעה בזירה הפלסטינית. כך, עפ"י פרסומים שונים, הממשל הזהיר את ממשלת ישראל, כי הוא יתייחס להעברת הסמכויות של המתפ"ש והמנהל האזרחי לידי השר סמוטריץ' כצעד של סיפוח. הממשל ככל הנראה אף כפה על ישראל להתחייב להימנע בחודשים הקרובים מאישור של תכנון ובנייה נוספת בהתנחלויות, להשהות הריסת בתים של פלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, ועוד. זאת, כחלק מעסקה שגיבש עם ישראל והרשות הפלסטינית כדי למנוע קידום החלטה במועצת הביטחון לגינוי ישראל (שתאלץ את הממשל להחליט האם להשתמש בזכות הוטו) ולהסתפק בהצהרה נשיאותית בנושא. התמיכה של ארה"ב בהצהרה שהביעה "דאגה עמוקה" מהרחבת ההתנחלויות המסכנת את פתרון שתי המדינות, ולמעשה גינתה את ישראל, שיקפה את מורת הרוח השוררת בממשל מההתנהלות הישראלית ומהאישור שניתן להכשרת מאחזים ובניית יחידות דיור.
התרעה לפגיעה באינטימיות הקשרים
הממשל האמריקני הנוכחי מייחס חשיבות רבה לשמירה על הערכים הליבראליים והדמוקרטיים, שלתפיסתו מהווים נדבך מרכזי בעיצוב הסדר העולמי ובמאבקי הכוח כנגד הציר הסמכותני בהובלת סין ורוסיה. נוכח זאת, קיים חשש אמיתי, כי ממשלת ישראל והממשל נמצאים על מסלול התנגשות ערכית ואידיאולוגית, שמשמעויותיה עלולות להיות בעלות השלכות מרחיקות לכת לביטחון ולחוסן הלאומי של מדינת ישראל.
מאז שנודעו תוצאות הבחירות לכנסת, הממשל האמריקני שב ומדגיש, כי הוא רואה בראש הממשלה כאחראי הבלעדי למדיניות הממשלה. העובדה שראש הממשלה עדין לא הוזמן באופן רשמי לביקור בוושינגטון משקפת את ההתנגדות הגוברת בממשל מהצעדים בהם הממשלה נוקטת בסוגיית הרפורמות המשפטיות וכלפי הפלסטינים. למעשה, הממשל מאותת לנתניהו, כי ללא שינוי במדיניות הממשלה, ישראל עלולה למצוא עצמה במסלול התנגשות עם הבית הלבן.
המשמעות היא, כי בשלב מסוים האזהרות מצד הממשל יעברו גם לצעדי תגובה ממשיים, שילכו ויחריפו בהדרגה. אלו עלולים להוביל לפגיעה באינטימיות היחסים, בכרסום בתמיכה הרחבה של הממשל בעמדות ישראל, בנכונות של הממשל להגן על ישראל בפורומים בינלאומיים (מועצת הביטחון ובתי המשפט בהאג), ובתרחיש מחמיר גם בעומק הסיוע להתמודדות עם האיומים האסטרטגיים הניצבים לפתחה של ישראל בזירה הבינלאומית והאזורית. זאת, עדין במנותק מהמשך שיתופי הפעולה הביטחוניים-צבאיים-מודיעיניים האיתנים והעמוקים.
שימור הברית האסטרטגית בכל מחיר
ארה"ב מהווה את המשענת האסטרטגית החשובה ביותר של מדינת ישראל. ערעור היסודות עליהם נשענת הברית בין המדינות יוביל לפגיעה בעוצמה האסטרטגית של ישראל. היחסים המיוחדים מהווים תנאי חיוני להתמודדות עם האיום הגובר מצידה של איראן ולבלימת המשך ההתקדמות בפרויקט הגרעין (כפי שהומחש בפרסומים על העשרת אורניום לרמה של 84%, קרוב לסף הגרעיני הצבאי של 90%). יתרה מזאת, שיתוף הפעולה העמוק הינו הכרחי גם להעמקת הקשרים הביטחוניים עם מדינות המפרץ, לקידום נורמליזציה עם סעודיה ומדינות נוספות במרחב, לתהליכי בניין הכוח של צה"ל ולחוסן הכלכלי של ישראל.
הקריאות והאזהרות הנשמעות מצד הממשל מהוות התרעה אסטרטגית לממשלה. במציאות הנוכחית, ונוכח האיומים הרב-מימדיים הניצבים לפתחה של ישראל, הממשלה צריכה לחתור להעמקת והרחבת שיתופי הפעולה עם הממשל בכל מחיר. לשם כך, עליה לפעול בהקדם האפשרי להסרת המכשולים ואבני הנגף ולבסס את מערכת היחסים שתהיה בנויה על אמון הדדי וערכים משותפים. זאת, תוך הקפדה על ליבון המחלוקות מאחורי הקלעים ולא בפומבי לצרכים פוליטיים ותדמיתיים. אחרת, המחיר לביטחון הלאומי של מדינת ישראל עלול להיות גבוה מדי, שכן אויבינו אינם יושבים בחיבוק ידיים והאיומים רק הולכים ומתעצמים. הממשלה צריכה להפנים, כי התעלמות מהאזהרות מצד הממשל עלולה לגרור את ישראל למרחבים מסוכנים.
ד"ר שי הר צבי, חוקר בכיר, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
