התערערות המעמד הבינלאומי של ישראל
ד"ר שי הר-צבי
12 במרץ, 2023
 |
כחודשיים מאז כינונה, ניכר כי הצעדים בהם נוקטת הממשלה לשינוי מערכת המשפט, לצד ההתנהלות מול הזירה הפלסטינית, טומנים בחובם פוטנציאל ממשי לפגיעה רב-מימדית ולכרסום במעמד הבינלאומי של ישראל ובמערכת קשריה עם בעלות בריתה וידידותיה במערב ובעולם הערבי. זאת, באופן שיש בו כדי לערער את העוצמה האסטרטגית והחוסן הלאומי של המדינה, לפגוע ביכולת לגבש מענה אסטרטגי מקיף לאיום הגובר מצידה של איראן, להעמיק את האתגרים המשפטיים והכלכליים הניצבים בפני ישראל בזירה הבינלאומית ולהעצים את איומי הדה-לגיטימציה.
במימד האסטרטגי - יחסים מתוחים עם הממשל האמריקני
הברית האסטרטגית עם ארה"ב הינה מרכיב מרכזי וחיוני בביטחון ובחוסן הלאומי של מדינת ישראל. היחסים המיוחדים בין המדינות עומדים כיום במבחן נוכח ההתנגדות העזה מצד הממשל לצעדים בהם נוקטת הממשלה לקידום הרפורמות המשפטיות ולשינוי מארג היחסים מול הרשות הפלסטינית. הדבר בא לידי ביטוי בעליית המדרגה בתדירות ובעוצמת ההתבטאויות מצד בכירי הממשל ומחוקקים משתי המפלגות, המלוות באזהרות מפורשות באשר להקרנות האפשריות על שיתופי הפעולה האסטרטגיים בין המדינות באם לא יחול שינוי במדיניות הישראלית, בייחוד בכל הקשור לשמירה על הערכים הדמוקרטיים המשותפים.
התגובה החריפה מצד הבית הלבן לדברי השר סמוטריץ בסוגיית חווארה וחוסר הנכונות של גורמי ממשל (כמו גם גורמים בקהילה היהודית) להיפגש עימו במהלך ביקורו בארה"ב משקפים את עומק הסלידה מדבריו ומגישתו לסוגיה הפלסטינית. יתרה מכך, העובדה שראש הממשלה עצמו עדין לא הוזמן לביקור בוושינגטון מהווה איתות מפורש לאכזבה מהתנהלותו, ופוגעת באופן משמעותי ביכולת לקדם שיח אינטימי ברמת ההנהגות, החיוני לגיבוש הבנות אסטרטגיות והעמקת שיתופי הפעולה בתחומים רגישים.
במרחב המדיני - ביקורת גוברת באירופה ובעולם הערבי
גם בקרב ידידותיה של ישראל באירופה ניכרת אכזבה ממדיניות הממשלה ונכונות גוברת מצידן להביע בפומבי את הרתיעה מהשינויים הקיצוניים המתוכננים במערכת המשפט. כך, על פי הפרסומים, הנשיא מקרון הזהיר את ראש הממשלה, כי אם התוכנית לביצוע רפורמות משפטיות תעבור כפי שהיא, "צרפת תניח שישראל התנתקה מתפיסת הדמוקרטיה המשותפת לשתי המדינות". ברוח דומה, גם נשיא גרמניה שטיינמאייר ושרת החוץ ברבוק הביעו דאגה מהצעדים לשינוי פניה של מערכת המשפט. בכוונת הפרלמנט האירופי אף לקיים דיון בנושא בימים הקרובים. נראה, כי תפיסות אלו נובעות, במידה רבה, כלקח מהשינויים שחלו בפולין ובהונגריה בשנים האחרונות בעקבות "הרפורמות" המשפטיות והחשש מקווי הדמיון לשינויים המתוכננים בישראל.
מדינות השלום והנורמליזציה מצידן ממקדות את הביקורת שלהן בהתנהלות הישראלית מול הפלסטינים ובהצהרות של שרים בממשלה בנושא. זאת, נוכח החשש, כי הצעדים בהם נוקטת הממשלה, ובכלל זאת בסוגיית האחריות על המתפ"ש והמנהל האזרחי, עלולים לייצר תשתית לסיפוח עתידי של חלקים משטחי יהודה ושומרון ולשינוי הסטטוס-קוו בהר הבית ולהוביל להתגברות האלימות בשטח. לכך עלולות להיות השלכות על הנכונות מצידן להמשיך ולפתח את הקשרים עם ישראל במגוון תחומים.
בזירה המשפטית - סדיקת חומת המגן למול המערכה המשפטית
בשני העשורים האחרונים, המקצועיות והעצמאות של מערכת המשפט שימשו ככיפת ברזל לבלימת יוזמות לקידום הליכים נגד מדינת ישראל בבתי הדין הבינלאומיים בהאג ובמדינות שונות ברחבי העולם, ולכרסום בהשפעה של מהלכים נוספים שהתנהלו נגדה במוסדות בינלאומיים (בעיקר במועצת זכויות האדם של האו"מ). זאת, בין היתר, באמצעות הצגת העצמאות של מערכת המשפט לבחון את הטענות להפרות הדין הבינלאומי והיכולת לקיים ביקורת שיפוטית מקצועית ואמינה על הרשות המבצעת והמחוקקת, כמו גם על החלטות ופעילות גופי הביטחון.
החלשת מערכת המשפט והכפפתה הלכה למעשה לממשלה, תפגע משמעותית ביכולת של ישראל להתמודד מול המערכה המשפטית הבינלאומית המתנהלת נגדה, בהובלת הרשות הפלסטינית ושורה ארוכה של ארגוני דה-לגיטימציה ברחבי העולם. יתרה מזאת, סביר כי אלו יזהו את המצב הנוכחי כשעת כושר לאתגר את ישראל ולהרחיב את המהלכים המשפטיים נגדה. יוזכר, כי בית הדין הבינלאומי לצדק אמור בתקופה הקרובה להתחיל בהליכים ראשוניים של בחינת הפניה שנעשתה מצד האו"מ (ביוזמת הרשות הפלסטינית) באשר לחוקיות ההתנהלות הישראלית בשטחי יהודה ושומרון. תוצאות התהליך יקרינו גם על ההליכים הקיימים נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי (שלעת עתה מוקפאים).
בתחום הכלכלי - פגיעה בהשקעות הזרות
השינויים הקיצוניים המתוכננים במערכת המשפט עלולים גם להקרין על היקף ההשקעות הזרות במדינה. זאת, בשל החשש מפגיעה במערכת האיזונים והבלמים הממסדיים ומשינוי כללי המשחק. מעבר לכך, עולה החשש מפגיעה בדירוג האשראי של ישראל ככל שהמהפכה המשפטית תקודם. כך, חברת דירוג האשראי, פיץ', אמנם השאירה את הדירוג של ישראל ברמתו הנוכחית (A+), אך בה-בעת שלפה כרטיס צהוב לממשלה, עת הזהירה כי לשינויים המתוכננים עלולים להיות השלכות עתידיות על הדירוג של ישראל. באופן דומה, גם חברת הדירוג, מוד'יס, הזהירה מההשלכות האפשריות של קידום החקיקה על מצב המשק ועל דירוג האשראי של ישראל. יתרה מכך, קיים חשש מהתגברות תופעת "החרם השקט", במסגרתו חברות וגופים בינלאומיים ימנעו מלכתחילה מלקדם שיתופי פעולה כלכליים עם חברות ישראליות.
במישור התדמיתי - פגיעה בדימוי של ישראל כמדינה דמוקרטית וליברלית
מדיניות הממשלה זוכה לביקורת רבה בתקשורת המערבית ובקרב מובילי דעת קהל בולטים (ובראשם הניו-יורק טיימס והעיתונאי תומאס פרידמן). אלו מתריעים חדשות לבקרים מפני ההשלכות של תהליכי ההקצנה בישראל על אופייה הדמוקרטי של המדינה. במקביל, ארגוני דה-לגיטימציה מזהים ומנצלים את הלכי הרוח במערב כדי להשחיר את דימויה של ישראל ולקדם דה-לגיטימציה, במסווה של שיח ביקורתי ולגיטימי כנגד מדיניות הממשלה. למעשה, השינויים המקודמים במערכת המשפט, והצעדים לשינוי האיזונים מול הרשות הפלסטינית, כמו גם ההצהרות הקיצוניות של שרים בממשלה, משמשים כתחמושת לקידום קמפיין הדה-לגיטימציה ולהנחלת הטענות בדבר היותה של ישראל מדינת אפרטהייד שיש להחרימה ולהוקיעה כפי שנעשה עם דרום אפריקה.
המלצות - עדין לא מאוחר לשינוי מסלול
המגמות המסתמנות בזירה הבינלאומית ביחס לישראל שליליות ונראה כי ישראל שועטת להתנגשות אידיאולוגית וערכית עם מדינות המערב ולערעור מערכת היחסים עם מדינות ערב. עם זאת, מדובר בתהליכים שעודם הפיכים, וביכולתה של הממשלה לשנות את הנתיב בו הם מתקדמים. לשם כך, נדרש מראש הממשלה לגלות תבונה מדינית, ולהוכיח כי ביכולתו לנווט בהצלחה את הממשלה בענני הסערה הקודרים.
מעשית, נדרש כי הממשלה תבצע בלימת חירום לרכבת הרפורמות המשפטיות ותקדם הידברות רחבה כבסיס לגיבוש הסכמות. בה-בעת, עליה להימנע מביצוע צעדים ומאמירות פרובוקטיביות נגד הפלסטינים, העלולים להצטייר כהכנה לסיפוח וכפגיעה במרקם החיים של האוכלוסייה, בייחוד לקראת חודש הרמדאן, עתיר הרגשות הדתיים והלאומיים. אחרת, המחיר הרב-מימדי שישראל תשלם בזירה הבינלאומית והאזורית עלול להיות גבוה מדי ולפגוע מהותית בביטחון ובחוסן הלאומי של המדינה, וביכולת להתמודד בהצלחה עם האיומים האסטרטגיים הניצבים לפתחה.
ד"ר שי הר צבי, חוקר בכיר, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
