סעודיה והציר האסטרטגי הערבי

ד"ר שי הר-צבי

1 בפברואר, 2024

ישראל ניצבת בפני הזדמנות היסטורית לכונן הסכם שלום עם סעודיה. זאת, תוך השתלבות בתהליכים שהממשל האמריקני מנסה לקדם, ובמרכזם הקמת מסגרת ביטחון אזורית בין ישראל למדינות מחנה השלום. ברית כזו תאפשר לישראל לפתח מענה כולל ורב-מימדי נגד הציר האיראני. כמו כן, היא תעניק לישראל מרחב פעולה להמשיך בפעילות הצבאית למיטוט החמאס ולפעול לעיצוב מציאות חדשה מול חזבאללה בצפון. הברית אף טומנת בחובה הזדמנויות כלכליות רחבות היקף, באמצעות פיתוח ציר יבשתי מהודו ועד אירופה, שיעבור דרך סעודיה וישראל.

שילוב הרשות הפלסטינית - תנאי הכרחי

בניגוד למצב עד ה-7 באוקטובר, היום ברור כי הסוגייה הפלסטינית תמלא תפקיד מרכזי במגעים להשגת נורמליזציה ולכינון ברית אזורית. למעשה, אחד התנאים המרכזיים יהיה נכונות ישראלית לשלב את הרשות הפלסטינית "המחודשת" בתהליכי שיקום רצועת עזה ולהתוות אופק לתהליך מדיני מול הפלסטינים. שר החוץ הסעודי, הנסיך פייצל בן פרחמאן, הבהיר לאחרונה כי לא ניתן יהיה לכונן נורמליזציה ללא פתרון הסוגיה הפלסטינית. זאת בשונה מהתפיסה אותה הציג יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, בראיון שהעניק לרשת הטלוויזיה פוקס בספטמבר 2023, עת נמנע מלהצהיר כי הקמת מדינה פלסטינית תהיה תנאי לקידום הנורמליזציה. מדינות ערב גם הבהירו כי לא יהיו נכונות להשתלב ולהשקיע משאבים בשיקום הרצועה באם הרשות הפלסטינית לא תיקח חלק בתהליך.

יתרה מכך, ניכר תיאום אמריקני-בריטי בהפעלת לחצים על ראה"מ נתניהו בסוגיה הפלסטינית. עפ"י דיווחים בתקשורת, שר החוץ בלינקן הורה למשרד החוץ האמריקני לבחון אפשרויות להכרה במדינה פלסטינית. קודם לכן, שר החוץ קמרון הצהיר, כי בריטניה שוקלת הכרה במדינה פלסטינית. דברים אלו משקפים את מרכזיותה של הסוגייה הפלסטינית וממחישים את הנכונות של ארה"ב ובריטניה לבחון אופציות "מעל לראש" של נתניהו כדי לקדם את חזון הנשיא ביידן לברית אזורית "ביום שאחרי". בהקשר זה ראוי להזכיר כי לטענת הנשיא ביידן אחת הסיבות למתקפת הטרור הרצחנית של חמאס היתה לבלום את תהליכי הנורמליזציה בשל ההשלכות על המציאות המזרח-תיכונית.

הדרישות הסעודיות מארה"ב

מטבע הדברים, הסוגיה הפלסטינית נמצאת כיום במוקד תשומת הלב הציבורית. עם זאת, חשוב לזכור כי קיימים תנאים נוספים לנכונות הסעודית לקדם נורמליזציה עם ישראל. יורש העצר הסעודי שואף להפוך את סעודיה למנהיגת העולם המוסלמי. זאת, תוך כינון יחסים אסטרטגיים עם ארה"ב, האמורים להישען על שלושה עמודי תווך מרכזיים: הקמת ברית הגנה ככל הנראה בדומה לברית הקיימת בין ארצות הברית לדרום קוריאה וליפן; נכונות אמריקנית למכור לסעודיה את מערכות הנשק המתקדמות ביותר, כגון מטוסי קרב מדגם F35; ופיתוח תוכנית גרעין אזרחי, ובכלל זאת יכולות להעשרת אורניום בשטח הממלכה.

ראוי לציין כי לאחרונה התפרסמו דיווחים כי ארה"ב נכונה לדון עם סעודיה על ברית הגנה בין המדינות במנותק מהאפשרות לקידום נורמליזציה עם ישראל. המשמעות היא כי יכולת ההשפעה הישראלית על תכני ההסכם עלולה להיות מצומצמת יותר.

אילוצים בדרך לנורמליזציה ולברית האזורית

קיימים שורה של אילוצים במישור הפוליטי ובסוגיות מהות המעיבים על האפשרות לקדם נורמליזציה בחודשים הקרובים. נראה כי ראש הממשלה יאלץ לבחור בין קידום אסטרטגיה אזורית רחבה לבין פוליטיקה מקומית ושימור ממשלתו. זאת, נוכח הדרישה הברורה מצד הממשל האמריקני והערביות לאמץ מדיניות ל"יום שאחרי" המשלבת את הרשות הפלסטינית בתהליכי השיקום ומציגה אופק מדיני בהתאם לעקרון "שתי המדינות".

מעבר לכך, הנשיא ביידן נמצא בסד זמנים פוליטי קשיח לאשרר את ההסכם בסנאט בחודשים הקרובים נוכח הבחירות לנשיאות הצפויות בחודש נובמבר השנה. יורש העצר הסעודי דורש כי ההסכמים עם ארה"ב יאושרו בסנאט כדי למנוע מצב בו נשיא חדש יפעל לבטל אותם. לשם כך, ביידן יידרש לגייס תמיכה של 67 סנטורים, בהם לפחות 16 חברי סנאט רפובליקנים. זאת, תחת ההנחה כי כל חברי הסנאט הדמוקרטיים ייתמכו בהסכם, כולל אלו המצדדים בפתרון "שתי המדינות" ובעלי גישה עוינת ליורש העצר. לכך יש להוסיף את ההתנגדות הצפויה של הנשיא לשעבר טראמפ ותומכיו לכל עסקה שביידן ינסה לקדם ועשויה להניב לו רווחים פוליטיים.

בהיבט הביטחוני, הבקשות הסעודיות מארה"ב מהוות אתגר משמעותי לישראל. זאת, בייחוד בכל הקשור למכירת מערכות נשק חדישות, באופן העלול לפגוע ביתרון האיכותי של צה"ל. מעבר לכך, נכונות אמריקנית להעניק לסעודיה יכולות להעשיר אורניום בשטחה עלולה להוות פריצת חסמים ולהוביל למירוץ גרעיני במזרח התיכון, בעיקר מצידן של מצרים ותורכיה.

משמעויות והמלצות

מדינת ישראל בהנהגת נתניהו ניצבת בפני צומת הכרעה לכונן ברית אזורית ולקדם הסכם שלום היסטורי עם המדינה החשובה בעולם הערבי והמוסלמי. מדובר בהקמת מחנה בהובלת ארה"ב כנגד הציר בהנהגת איראן ובתמיכת רוסיה, באופן העשוי לשנות את המאזן האסטרטגי במזרח התיכון לשנים רבות קדימה. לשם כך, ראש הממשלה נדרש לתעדף שיקולים אסטרטגיים-לאומיים על פני שיקולים פוליטיים-אישיים. מנגד כשלון תהליכים אלו, עלול להוביל לפגיעה במערכת הקשרים עם הממשל האמריקני ומדינות ערב ולכרסום בעוצמות האסטרטגיות הכוללות של ישראל.

מכל מקום, ישראל צריכה לוודא כי ארה"ב שומרת על היתרון האיכותי של צה"ל ולהבטיח כי מוקמים מנגנוני ביטחון מספקים כדי להדק את הפיקוח והמגבלות על תוכנית הגרעין האזרחית שסעודיה שואפת להקים.

ד"ר שי הר צבי, חוקר בכיר, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן