המקומות הקדושים בירושלים - מוקש ביחסים בין ישראל לירדן
ד"ר שי הר-צבי
4 בינואר, 2023
 |
| Photos: www.pxfuel.com |
צביונה של הממשלה החדשה מעורר חששות רבים בירדן, כי זו תוביל לשינוי המדיניות הישראלית במקומות הקדושים בירושלים, באופן שיפגע במעמד הירדני במתחם. ביטוי לכך ניתן על ידי המלך עבדאללה בראיון ל-CNN, שהתפרסם ערב השבעתה של הממשלה החדשה. לדבריו של המלך, קיימת "דאגה" בממלכה מפני אלו בישראל המנסים לקדם שינויים באפוטרופסות שלו באתרים הקדושים המוסלמיים והנוצריים. עבדאללה הוסיף, כי יש לירדן "קווים אדומים", והיא תהיה מוכנה להתמודד עם אלו שיפעלו לחצות קווים אלו. הגינוי החריף של ירדן לביקור של השר בן גביר בהר הבית משקף את הרגישות הרבה הקיימת בממלכה לכל מהלך של ישראל במקום.
הזיקה ההיסטורית למקומות הקדושים בירושלים
ראשיתו של הקשר ההיסטורי של בית המלוכה ההאשמי לירושלים בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. ירושלים החלה בשנים אלו להוות סמל ומקור חשוב ללגיטימציה למעמד ולתפקיד המרכזי שהם ביקשו למלא בעולם הערבי והמוסלמי. זאת, בייחוד לאחר גירושו מהחיג'אז של השריף חסין בן עלי, אביו של מייסד הממלכה, המלך עבדאללה הראשון, ואיבוד מעמדו כשומר המקומות הקדושים במכה ובמדינה. השריף עצמו נקבר בקרבת מסגד אל-אקצא בשנת 1931. שני עשורים מאוחר יותר, בשנת 1951, נרצח המלך עבדאללה בפתח מסגד אל-אקצא.
המלך חוסין נאבק לכל אורך שנות מלכותו, ובעיקר לאחר מלחמת ששת הימים, כדי לשמר את המעמד של בית המלוכה ההאשמי במקומות הקדושים. כך למשל, חרף הכרזת הניתוק המנהלי של ירדן משטחי יהודה ושומרון ב-1988, המלך המשיך לשמר ולטפח את הקשר המיוחד עם ירושלים. המלך אף הצליח בהסכם השלום לחלץ הכרה ישראלית בתפקידה המיוחד של הממלכה ובנכונות להעניק עדיפות גבוהה לתפקיד הירדני ההיסטורי במקומות הקדושים בעת ניהול המשא ומתן על הסדר הקבע בין ישראל לפלסטינים. למרות שלהכרה הישראלית בתפקיד הירדני במקומות הקדושים אין מחויבות חוקית, עצם ההסכמה נתנה משנה תוקף למעמדו המיוחד של המלך.
המלך עבדאללה השני המשיך מאז עלייתו לכס המלוכה לשמר את המעמד הירדני במקומות הקדושים. זאת, כנדבך משמעותי בביסוס שלטונו ומעמדו בזירה הפנימית והאזורית. כך, בשנת 2013, הוא חתם על הסכם עם יו"ר הרשות, אבו מאזן, המכיר בתפקידה ההיסטורי של הממלכה בשמירה על המקומות הקדושים לאסלאם בעיר. בנוסף, כחלק מתפקידה, ירדן ממשיכה למלא את אחריותה על מוסד הוקף ומממנת את פעילותם של מאות פקידי ושומרי הוקף הפועלים במתחם. המלך אף מקפיד להצטייר בפומבי כמי שממלא בנאמנות את תפקידו ואינו מהסס להטיח ביקורת חריפה בישראל (שנועדה גם לצרכים פנימיים) נוכח צעדים שזו מבצעת, הנתפסים על ידו כשינוי הסטטוס-קוו במתחם הקדוש.
החששות הירדנים - שיקולים פנימיים ואזוריים
אין זו הפעם הראשונה, וככל הנראה גם לא האחרונה, בה המלך עבדאללה מדגיש בפומבי כי ירושלים מהווה עבורו "קו אדום". עם זאת, נראה כי שילוב של נסיבות הופך את האזהרה שלו הפעם למוחשית יותר. מדובר, בראש ובראשונה, בחשש אמיתי כי הממשלה החדשה בישראל תוביל לשינוי משמעותי ביחסה לממלכה, ובכלל זאת להחייאת רעיונות ישנים בדבר הפיכתה של ירדן למולדת החלופית ("אל-וטן אל-בדיל"), כפתרון אפשרי לבעיה הפלסטינית. זאת, לצד שינויים אפשריים בהתנהלותה של ישראל במקומות הקדושים, באופן העלול לצייר את המלך כחסר יכולת להגן עליהם, להתסיס את הרחוב הירדני ולהוביל לדרישות בעולם הערבי (בעיקר מצד סעודיה ומרוקו) לבחון מחדש את שאלת האחריות על מקומות אלו. לכך יש להוסיף את אי השקט בממלכה, שהתבטא בשבועות האחרונים במהומות בעקבות העלאת מחירי הדלק, בעיקר מצד השבטים הבדואים, בעלי בריתו המסורתיים של בית המלוכה. במציאות זו, המלך רגיש הרבה יותר לכל מהלך ישראלי שיש בו כדי לכרסם בתפקיד המיוחד שלו בירושלים, באופן העלול להקרין גם על תדמיתו ומעמדו מבית ובעולם הערבי.
משמעויות והמלצות - שימור ירדן כשותף אסטרטגי
השותפות האסטרטגית בין ישראל לירדן הינה נדבך מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל ובמערכה הכוללת נגד איראן ואיומי הטרור. פגיעה ביציבות הפנימית בממלכה עלולה לערער את הארכיטקטורה הביטחונית של ישראל, באופן שיחייב הסטת קשב ומשאבים להגנת הגבול המזרחי. תרחיש כזה יקרין גם על היכולת של צה"ל להיערך לאתגרים הניצבים בפניו בזירות אחרות.
נוכח זאת, הממשלה צריכה לשים בראש מעיניה את הדאגה לחיזוק יציבות בית המלוכה ההאשמי. זאת, בראש ובראשונה, באמצעות קידום שיח בונה אמון בין ראש הממשלה למלך (בייחוד על רקע משקעי העבר), אימוץ גישה זהירה והימנעות מנקיטת צעדים חד-צדדיים העלולים לפגוע במעמדו של בית המלוכה. בתוך כך, הממשלה צריכה לפעול באופן שוטף לתחזק את מערכת הקשרים, ולא רק בעתות משבר, באמצעות העמקת שיתופי פעולה בילטראליים ומולטילטראליים במגוון רחב של נושאים בתחומי כלכלה, אנרגיה, בריאות, טכנולוגיה ועוד. במקביל, ישראל צריכה לקדם, באופן ישיר או בעקיפין באמצעות בעלות בריתה במערב ובאזור, הענקת סיוע כלכלי רחב לממלכה, שיאפשר לה להתמודד עם האתגרים הפנימיים הניצבים בפניה.
ישראל תצטרך לגלות זהירות מיוחדת בכל הקשור להתנהלותה בירושלים. לצעדים שייתפסו ככאלו שנועדו לשנות את הסטטוס-קוו במקומות הקדושים עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על היחסים האסטרטגיים עם ירדן, ואף להצית בעידוד החמאס וגורמים אחרים, עימות אלים שיקבל דימוי של מלחמת דת, באופן העלול להוביל גם לערעור היציבות הפנימית בממלכה. חשיבות מיוחדת יש לשיפור התיאום בדרגי השטח בין פקידי הוקף הירדני לבין גורמי הביטחון הישראליים.
מעבר לכך, על רקע הדיווחים על השאיפה של ראש הממשלה לקדם נורמליזציה עם סעודיה, מוצע כי ישראל תגלה זהירות רבה לא לשלם במטבע של ירושלים כחלק מהתמורות לבית המלוכה הסעודי. תרחיש כזה, בייחוד נוכח היריבות ההיסטורית על תפקיד שומר המקומות הקדושים לאסלאם, עלול להוביל לקרע ממשי ביחסים עם בית המלוכה הירדני, וכאמור לפגוע במגוון רחב של שיתופי פעולה החיוניים לביטחון הלאומי של ישראל.
נכתב ע"י ד"ר שי הר צבי, חוקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
