ההרתעה הגרעינית בעידן המשבר הבין-גושי
ד"ר שי הר-צבי | 22 ביוני, 2022
 |
המלחמה המתנהלת באוקראינה מזה כארבעה חודשים מהווה את המשבר העולמי החמור והמסוכן ביותר מאז משבר הטילים בקובה לפני כשישה עשורים. לעת עתה נראה, כי שני הצדדים אינם מסוגלים להשיג הכרעה ונערכים למלחמת התשה ממושכת ומדממת (לדברי מזכ"ל נאט"ו, סטולטנברג, עימות שעלול להימשך שנים), שתוביל להחרפת העימות הבין-מעצמתי והעמקת המשבר הכלכלי.
הפלישה הרוסית לאוקראינה האיצה תהליכים שהתחוללו במערכת הגלובאלית בשנים האחרונות, ובמוקדם קריאת התיגר מצידן של רוסיה וסין על ההגמוניה האמריקנית ומעורבותה הגוברת באזורים הקרובים לשטחן. הנשיא פוטין נתן לכך ביטוי נוסף בימים האחרונים עת השווה עצמו לפטר הגדול והצהיר על סוף העידן של העולם החד קוטבי.
ואכן, נראה כי המערכת הגלובאלית נמצאת בעיצומו של תהליך התעצבות סדר עולמי חדש, הטומן בחובו הקרנות מרחיקות לכת במגוון רחב של תחומים, ובכלל זאת בהתגברות היריבות הבין-גושית, בשינוי הארכיטקטורה הביטחונית והמדינית באירופה, בהגדלת ההשקעות בבניין כוח צבאי והאצת תהליכי ההתחמשות, בנכונות לעשות שימוש באמצעים צבאיים וכוחניים להשגת יעדים מדיניים, בחוסר היכולת לשתף פעולה להתמודד עם המשבר הכלכלי העולמי ובערעור איתנות משטרי הגרעין. דומה, כי לתוצאות המערכה באוקראינה יהיו השפעות על דמותו ומאפייניו של הסדר החדש שיתעצב לשנים רבות קדימה, כפי שקרה לאחר מלחמת העולם השנייה ולאחר התפרקותה של ברה"מ.
יריבות בין גושית - ארה"ב מול סין
המערכה באוקראינה הבליטה את העמקת היריבות (Rivalry) וההתגבשות של שני גושים, בעלי תפיסות עולם וערכים מנוגדים - הגוש המערבי-ליברלי בהובלת ארה"ב והגוש של המשטרים הכוחניים בהובלת סין ורוסיה. כך, מצד אחד ארה"ב גיבשה קואליציה רחבה וגלובאלית של מדינות דמוקרטיות כנגד רוסיה, הצליחה להחיות את הרלוונטיות של ברית נאט"ו (שהוגדרה בעבר ע"י הנשיא מקרון כמי שסובלת מ"מוות מוחי") ופועלת לחזק בריתות צבאיות באירופה, באסיה ובמזה"ת.
מצד שני, ניצב הציר הרוסי-סיני, הנהנה מתמיכה מצד מדינות נוספות באסיה, באפריקה, באמל"ט ובמזה"ת. ביטוי לכך ניתן לראות בכינוס הוירטואלי הצפוי (23 יוני) של מנהיגי מדינות ה-BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה) ובדבריו של הנשיא שי בכינוס הכלכלי בסנט-פטרסבורג על העמקת הקשרים הכלכליים עם רוסיה (היקף השת"פ בין המדינות בחמשת החודשים הראשונים של 2022 נאמד ב-65.8 מיליארד דולר, עליה של 28.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד).
ברם ניכר, כי אם עד הפלישה לאוקראינה, פוטין קיווה לגבש ציר אסטרטגי עם סין בין שתי מדינות במעמד זהה (שותפות "ללא מגבלות"), הרי נראה כי לנוכח הבידוד המדיני והכלכלי שנכפה על מוסקבה, לאורך זמן רוסיה תהפוך לשותף הזוטר בציר עם בייג'ינג, בשל תלותה הגוברת במטריה המדינית והכלכלית הסינית. זו מצידה תמשיך להעניק תמיכה לרוסיה בשל ההבנה כי תבוסה רוסית עלולה להקרין באופן ישיר גם על המעמד הסיני בזירה הגלובאלית ולאפשר לארה"ב לשוב ולמקד מאמץ בזירה האסיאתית.
ערעור משטרי הגרעין ?
הבקיעים שהחלו להתגלות במשטרי הגרעין בשנים האחרונות, התרחבו בחודשים האחרונים, במידה רבה כתוצאה מההתפתחויות במלחמה באוקראינה. ראשת המודיעין הלאומי האמריקני, אווריל היינס, העריכה במהלך תדרוך בסנאט (10 במאי), כי פוטין עלול לעשות שימוש בארסנל הגרעיני שלו אם יחוש כי קיים איום מוחשי לרוסיה או למשטר. דברים אלו משקפים את השינוי המשמעותי שחוללה המלחמה באוקראינה בכל הקשור לשימוש ברטוריקה גרעינית. עצם העובדה, כי גורמים במערב, ובראשם הנשיא מקרון, מזהירים כי יש להימנע מהשפלתו של פוטין בשל ההשלכות העלולות להיות לכך, ובמשתמע החשש כי הוא עלול לעשות שימוש בנשק גרעיני בתרחיש בו יידחק לפינה, מהווה שינוי של כללי המשחק בתחום הגרעיני כפי שהתעצבו מאז מלחמת העולם השנייה.
ואמנם, מאז הפלישה רוסיה עושה באופן תדיר שימוש רטורי ביכולותיה הגרעיניות כדי להרתיע את המערב מהתערבות ישירה במערכה באוקראינה. כך, פוטין הורה על הגברת הכוננות במערך הגרעיני והזהיר מפני תגובה חסרת פרופורציות במקרה של התערבות מערבית בלחימה; רוסיה פרסמה כי ביצעה תרגילים במערך הגרעיני ואף עשתה שימוש מבצעי, ראשון אי פעם, בטילים היפרסוניים בעלי יכולת לשאת רש"ק גרעיני. יתרה מזאת, סביר כי הלקח של אוקראינה, שלפני כ-28 שנים ויתרה (הסכמי בודפשט) על "תעודת הביטוח" הגרעינית שהיתה ברשותה לאחר התפרקותה של ברה"מ, בתמורה לקבלת ערבויות ביטחוניות מצד חמש המעצמות לשמירת ריבונותה וביטחונה, עלול להוביל מדינות הנמצאות תחת איום תמידי מצד שכנות גרעיניות או כאלו השואפות לפתח נשק גרעיני, למסקנה בדבר הצורך לפתח יכולות הולמות.
אבל לא מדובר רק במשבר האוקראיני. ממחקר שפרסם לאחרונה מכון המחקר SIPRI עולה, כי למרות שהמספר הכולל של הנשק הגרעיני הצטמצם במהלך 2021, הרי ארסנל הנשק צפוי דווקא לגדול בעשור הקרוב. זאת ועוד, עפ"י פרסומים, סין פועלת להרחיב את מאגר הארסנל הגרעיני שברשותה ואף הקימה מתקנים לאחסון טילים בין יבשתיים גרעיניים במדבר גובי. צפון קוריאה נמצאת בעיצומן של הכנות מתקדמות לביצוע ניסוי גרעיני נוסף (האחרון בוצע לפני כ-5 שנים), ואיראן מנצלת את ביטול הסכם הגרעין ע"י ארה"ב כדי להמשיך בהתקדמות להפיכתה למדינת סף גרעינית. למעשה כיום, לצד אמנת ה-NPT, רק הסכם אחד בין רוסיה לארה"ב נותר על כנו (New-Start), וגם הוא צפוי לפקוע בעוד כארבע שנים, כאשר כל השיחות בין רוסיה לארה"ב על הסכמים חדשים הופסקו בעקבות המלחמה באוקראינה.
משמעויות לישראל
ההתפתחויות הגלובאליות טומנות בחובן פוטנציאל להשפיע גם על התנהלות המעצמות במזה"ת, שעלול להפוך לזירת עימות נוספת בעידן של מלחמה קרה 2.0. הביקור הצפוי של הנשיא ביידן במזה"ת (אמצע יולי) משקף את ההבנה הגוברת בממשל, כי חרף הרצון והצורך למקד את מירב המאמצים והמשאבים מול רוסיה וסין, עליו לאמץ את גישת ה"ריאל פוליטיק" ולחשב מחדש מסלול ביחסיו עם סעודיה ומדינות המפרץ, כנדבך משמעותי ביריבות הבין-מעצמתית. זאת, בראש ובראשונה, במטרה לחלץ התחייבות להגדלת תפוקת הנפט במאמץ לצמצם את עליית מחירי האנרגיה והאינפלציה הגואה, כמו גם לתת מענה לקשרים המתפתחים בין מדינות המפרץ לסין ולרוסיה.
הסדר העולמי החדש המתעצב מייצר עבור ישראל הזדמנויות ואתגרים. מצד אחד, הגברת המעורבות האמריקנית במרחב, עשויה להעצים את הנכסיות הישראלית עבור וושינגטון ולצקת תכנים נוספים לקשרים המיוחדים בין המדינות ברמה הבילטראלית ולסייע בקידום שיתופי פעולה מולטילטראליים עם המדינות הסוניות. מצד שני, החרפת היריבות הבין-גושית עלולה להוביל להעמקת מערכת הקשרים בין מוסקבה ובייג'ינג לטהראן, כשחקן מרכזי בציר האנטי-אמריקני, ואף להשליך על המשך התיאום הביטחוני של ישראל עם רוסיה.
מעבר לכך, שינוי השיח הגרעיני הגלובאלי והלקחים מהמלחמה באוקראינה עלולים להקרין גם על הרצון של מדינות במזה"ת לקדם פיתוח תוכנית גרעין צבאית, ובתרחיש מחמיר אף להאיץ מירוץ חימוש אזורי (סעודיה, מצרים, תורכיה ואחרות), בייחוד אם איראן תמשיך להתקדם לעבר הפיכתה למדינת סף.
נכתב ע"י ד"ר שי הר צבי, חוקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
