העימות בין רוסיה למערב - דינאמיקה של הסלמה
ד"ר שי הר-צבי | 2 במאי, 2022
 |
| Photos: Remix - maxpixel.net |
בימים האחרונים מסתמנת דינאמיקה של הסלמה והידרדרות פוטנציאלית לעימות ישיר בין רוסיה לנאט"ו, כאשר שני הצדדים מחריפים את הרטוריקה והאיומים כלפי הצד השני. זאת, לנוכח מה שניכר כהתגברות תחושות המצוקות האסטרטגיות בפניהן ניצבת רוסיה, על רקע הקשיים האופרטיביים והגישה האקטיבית יותר שמגלה המערב. כתוצאה מכך, מוסקבה פועלת להעצים את הרמיזות על שימוש אפשרי בנשק גרעיני ולהרחיב את זירות העימות לאזורים ותחומים נוספים (מולדובה, שוק האנרגיה), במטרה להרתיע את המערב ולהמחיש את מחיר ההפסד מהתפשטות המערכה מעבר לגבולותיה של אוקראינה.
האיומים בפני רוסיה
המצוקות האסטרטגיות בפניהן ניצבת מוסקבה מועצמות כתוצאה משילוב בין ההתפתחויות בשדה המערכה והתעוזה הגוברת מצד אוקראינה, שינוי התפיסה של מנהיגי המערב ביחס ליעדי המלחמה, עליית המדרגה באיכות והיקף האמל"ח המסופק לאוקראינה, השינויים הצפויים בארכיטקטורה הביטחונית באירופה, וכל זאת לצד החרפת הקשיים הכלכליים ברוסיה.
קשיים אופרטיביים - בהמשך להצהרות על מיקוד יעדי המערכה במזרח ובדרום אוקראינה, וכלקח מהכשלים בשלב הראשון של המערכה, ניכר כי הצבא הרוסי שינה את שיטת הלחימה ופועל באופן ממוקד, תוך ניסיונות להתקדם בהדרגתיות, לצמצם את קווי האספקה ולהפעיל ריכוך ארטילרי מאסיבי של מעוזי ההגנה של צבא אוקראינה ופגיעה בתשתיות תחבורה. חרף זאת, ניכר כי לעת עתה, צבא רוסיה עודנו מתקשה להשיג את היעדים הצבאיים המוגבלים יותר ולהשלים את כיבוש המסדרון היבשתי מאזור דונבאס ועד קרים. זאת, לצד האבדות הכבדות שהוא ממשיך לספוג - יותר מ-15 אלף חיילים הרוגים, ובכללם כעשרה גנרלים, ציוד רב הושמד, וגולת הכותרת הטבעת ספינת הדגל, מוסקבה.
מעבר לכך, באחרונה אף התרחשו שורה של אירועים של תקיפות יעדים צבאיים, מחסני דלק ומסילות רכבת ברוסיה עצמה, שמצביעים על הביטחון העצמי הגובר של אוקראינה. פעולות אלו מתבצעות בעידוד גלוי מצד המערב. כך, שר ההגנה הבריטי הצהיר, כי לאוקראינה יש את "הזכות" לפגוע ביעדים צבאיים בשטח רוסיה. בתגובה, דוברת משרד החוץ הרוסי הזהירה, כי על המערב "להפסיק לבחון את סבלנותנו על תקיפות אוקראינה מעבר לגבול".
מבלימה להכרעה - נראה כי פעולות אלו משתלבות בשינוי יעדי המערכה של המערב. אם בתחילת הפלישה, היעד המרכזי היה לסייע לצבא אוקראינה להחזיק מעמד כנגד המתקפה הרוסית, נראה שבהדרגה חל שינוי בתפיסה וכיום המטרה העיקרית היא להכריע את הצבא הרוסי. ביטוי מוחשי לכך ניתן בדבריו של שר ההגנה האמריקני, אוסטין, כי המטרה היא "להחליש" את רוסיה ולהבטיח כי לא יהיו לה היכולות לפעול באופן דומה בעתיד.
סיוע צבאי – שינוי התפיסה מלווה בעליית מדרגה משמעותית בהיקף ובאיכות האמל"ח שמסופק. כך, הנשיא ביידן ביקש מהקונגרס לאשר חבילת סיוע בהיקף של 33 מיליארד דולר, כאשר 20 מיליארד מתוכם מיועדים לסיוע צבאי. בפועל, ארה"ב ובעלות בריתה הגבירו את העברות האמל"ח האיכותי, ובכלל זאת מערכות ארטילריה ורכבים משוריינים.
שינוי הארכיטקטורה הביטחונית
הנכונות הגוברת של פינלנד ושבדיה להצטרף לנאט"ו, מערערת את הסטטוס-קוו שהתעצב במרחב בעשורים האחרונים. נראה, כי שתי המדינות מתכוונות להגיש את הבקשה עוד במהלך החודש, לקראת הכינוס הצפוי של מועצת נאט"ו בחודש יוני. המשמעות היא הרחבה משמעותית של הגבולות הישירים של רוסיה עם נאט"ו, באופן שיש בו כדי להעצים את תחושת האיום על הביטחון הלאומי הרוסי.
המענה הרוסי
התגובות הרוסיות ללחצים הגוברים באות לידי ביטוי במספר מימדים:
החרפת האיומים גרעיניים - מאז תחילת המערכה, רוסיה עושה שימוש רטורי ביכולותיה הגרעיניות כדי להעביר מסרי הרתעה. בימים האחרונים ניכרת עליית מדרגה בהיקף ובעוצמת האיומים המרומזים מצידה של רוסיה בנושא. כך, לדברי פוטין, אם יווצר איום אסטרטגי על רוסיה, התגובה תהיה "מהירה כברק. יש לנו את האמצעים לכך, ונשתמש בהם אם נאלץ". במקביל, רוסיה העבירה דמארש לארה"ב, שכלל אזהרה כי המשך הסיוע הצבאי לאוקראינה עלול להוביל "לתוצאות בלתי צפויות"
הרחבת זירות העימות - נראה, כי רוסיה פועלת להכשיר את הקרקע להרחבה אפשרית של העימות גם לחבל הפרו-רוסי הבדלני, טרנסניסטריה שבמולדובה. זאת, על רקע שורה של פיצוצים מסתוריים שאירעו בימים האחרונים בחבל וטענות רוסיות כי נמנעת העברת מוצרי יסוד ותרופות למחוז. יצוין, כי רוסיה מחזיקה בחבל כוחות צבא בהיקף קטן (כשני גדודים). הפיצוצים עלולים להעיד על ניסיון רוסי לייצר פעולות "דגל כוזב", במטרה לייצר לגיטימציה למעורבות צבאית באזור. הרחבת המערכה לטרנסניסטריה עלולה לאפשר לרוסיה לערער את היציבות במולדובה עצמה (ובכך להגביר את הלחץ על רומניה הגובלת בה), ובמקביל לסייע למאמץ הצבאי מול אודסה ויעדים נוספים בדרום אוקראינה.
נשק האנרגיה - רוסיה הודיעה על עצירת ייצוא הגז לפולין ולבולגריה בעקבות סירובן לשלם עבורו ברובלים. זאת, בעקבות ההנחיה של הנשיא פוטין (סוף מרס), כי מדינות "בלתי ידידותיות" יהיו חייבות לשלם ברובלים. ההודעה הרוסית כבר גררה עלייה במחירי הגז ועוררה דאגה במדינות נוספות ביבשת מצעדים דומים של רוסיה כלפיהן. על רקע זה, תאגידי אנרגיה בגרמניה, איטליה, אוסטריה והונגריה כבר הודיעו על כוונתם לבחון בחיוב את הדרישה הרוסית לתשלום ברובלים. המחשה נוספת לעוצמה של נשק האנרגיה ניתן לראות בעובדה, כי בחודשיים הראשונים של המלחמה, וחרף הצמצום בהיקפי הייצוא, הכנסות רוסיה מייצוא מוצרי אנרגיה גדלו והסתכמו בכ-62 מיליארד יורו (44 מתוכם ממדינות אירופה) כתוצאה מהעלייה המשמעותית במחירים.
ליכוד השורות מבית - מראשית המערכה המשטר הרוסי משקיע מאמצים רבים לדיכוי כל ביטויי התנגדות לפלישה. לצד זאת, הוא פועל להנחיל את הנראטיב כי עבור רוסיה מדובר במלחמת קיום כנגד שאיפות המערב להחליש את רוסיה, תוך שימוש באוקראינה כפרוקסי. לעת עתה ניכר, כי פוטין נהנה מתמיכה ציבורית רחבה, המונעת מרגשות לאומיים ותחושת שליחות. ברקע, האפשרות כי פוטין יחליט להגדיר את "המבצע הצבאי" כ"מלחמה", באופן שיאפשר לו בהתאם לחוקה הרוסית לשעבד משאבים ונכסים רבים לטובת המאמץ המלחמתי (ובכלל זאת הגדלה משמעותית של הכוחות הלוחמים). במקביל, נראה כי רוסיה מקדמת עריכת "משאלי עם" בחלק מהאזורים שכבשה, ככל הנראה כשלב ביניים לקראת החלטה על סיפוחם הרשמי.
משמעויות והמלצות לישראל
ההחרפה בהתבטאויות מצד רוסיה והמערב משקפת, כאמור, דינאמיקה של הסלמה, העלולה להוביל למיס-קלקולציה ולהידרדרות עד כדי סכנה לעימות ישיר בין רוסיה לנאט"ו. זאת, בייחוד לנוכח היעדר מנגנונים מדיניים ומרחבי הסכמה אפשריים שיכולים לסייע בגיבוש הסדרה.
נראה, כי בקרב שני הצדדים חלחלה ההבנה, כי מדובר במערכה ממושכת, שתוצאותיה יעצבו את הארכיטקטורה הביטחונית באירופה, ולמעשה גם במקומות אחרים בעולם, בעשורים הקרובים. על כן, שני הצדדים מגלים נכונות "להעלות את ההימור" בניסיון להגיע להכרעה או לפחות להפסקת אש/הסדרה בתנאים נוחים עבורם. בהקשר זה, נראה כי פוטין מתכוון למסגר את חגיגות ה-9 במאי ברוסיה, כמלחמה הגדולה נגד הנאצים, כדי להכריז על "ניצחון" ו"דה-נאציפיקציה" של השטחים שנכבשו, תוך הכנת הציבור הרוסי למערכה ממושכת ולצורך בהקרבה אישית כדי להגן על המולדת כנגד המערב ובעלי בריתו.
ההחרפה הצפויה בעימות בין רוסיה למערב, לצד השימוש הרוסי במוטיב הנאצי, מציבים בפני ישראל קשיים להמשיך במדיניות הזהירה שלה כלפי מוסקבה. מצד אחד, גוברת הציפייה במערב כי גם ישראל תגלה נכונות לשלם מחירים כואבים כמדינות אחרות באירופה (פולין ובולגריה הן רק דוגמאות מהימים האחרונים) ולהתייצב באופן מובהק לצידה של אוקראינה. מצד שני, מורת הרוח הרוסית מההתבטאויות של שר החוץ היו מעין "כרטיס צהוב" לישראל ואיתות לגבי ההשלכות האפשריות להמשך התיאום הביטחוני בסוריה, אם כי גם מוסקבה מבינה את הדילמות בפניהן ישראל ניצבת, כמו גם היותה שחקן משמעותי בהחלשת הנוכחות האיראנית בסוריה (אינטרס רוסי בפני עצמו).
על כן, מומלץ כי ישראל תנהל דיאלוג עם ארה"ב כדי להגיע להבנות שקטות בנושא לקראת ביקורו הצפוי של הנשיא ביידן בארץ. מכל מקום, ובמטרה לצמצם את היקף הביקורת המערבית, ישראל צריכה להמשיך ולהעניק את כל הסיוע ההומניטארי הנדרש (בדגש על קליטת פליטים וסיוע הרפואי); להיזהר שלא להיתפס כמי שנותנת מקלט לאוליגרכים רוסיים; ולקדם העברת ציוד מגן לא יורה כקסדות ואפודים. בנוסף, יש לתת דגש לאירועים לציון ה-9 במאי שיתקיימו בישראל, כדי שלא יצטיירו כמתן גיבוי להתנהלות ולטענות הרוסיות.
נכתב ע"י ד"ר שי הר צבי, חוקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
