שובה של מדיניות החוץ הסעודית הוותיקה?

יואל גוז'נסקי | 11 באוגוסט 2021

Photo: Ron Przysucha - U.S. Department of State

בשנה האחרונה ערב-הסעודית מאמצת מחדש רכיבי יסוד שאפיינו את מדיניות החוץ שלה טרם התבססותו של יורש העצר מחמד בן סלמאן כשליט בפועל של הממלכה. עד 2015 התאפיינה מדיניות החוץ הסעודית בהתחמקות עקבית מעימותים ישירים עם יריבים ובמיקוד המאמץ בתיווך ובדיפלומטיה, ואולם מאז עליית בן סלמאן אומץ קו אסרטיבי שבא ליד ביטוי במערכה שניטשת בתימן מאז 2015 ובמצור שהוטל על קטר בין השנים 2021-2017.

השינוי במדיניות החוץ הסעודית מגלם התאמה לתמורות המתחוללות במערכת הגלובאלית ובראשן בחירתו של נשיא חדש בוושינגטון המנהל מו"מ עם איראן ומבקר את הממלכה בסוגיות שונות, ובראשן זכויות האדם. נוכח השינוי הזה מאמצים הסעודים מדיניות מרוסנת יחסית שתכליתה להפחית מתיחות מול שכניהם ולהצטייר בעיני הממשל האמריקאי כנכס אסטרטגי.

רוחות השינוי במדיניות החוץ הסעודית גולמו במגוון זירות: ההחלטה להסיר את המצור מעל קטר ולחתום על הסכם פיוס עמה בינואר 2021; ניהול מגעים לגיבוש הסכם הפסקת אש מול החות'ים בתימן; חיזוק קשרי הממלכה עם שכנותיה, ובראשן עיראק, ירדן ועומאן; וכן גישושים זהירים מול יריבותיה המרכזיות של ריאד באזור, ובראשן איראן.

איראן נתפסת בעיני הסעודים כאיום האסטרטגי הכבד ביותר, וביחס אליה ניכר מאמץ מיוחד. ריאיון שהעניק בן סלמאן באפריל 2021 לכלי תקשורת סעודים משקף היטב את השינוי כלפי איראן, ובו הוא הכריז כי: "איראן היא שכנתנו. אנו מקווים שיהיו לנו יחסים טובים ומיוחדים עם איראן. אנו רוצים שהיא תשגשג ותצמח...". כל זאת בניגוד לביקורת החריפה שהטיח בן סלמאן נגד איראן בעבר, שלוותה בהאשמות לגבי מאמצי חתרנות באזור בכלל ובתחומי הממלכה בפרט.

הסעודים מפגינים חשש מיוחד מקידום המו"מ בין ארה"ב לאיראן שבגינו לשיטתם עלולים להתחזק מעמדה האזורי של טהראן ותעוזתה ההתקפית, במיוחד באזור המפרץ. כדי לצמצם השלכות שליליות חותרת ריאד לגבש ערוצי שיח עם האיראנים. המפגשים המתקיימים בין שתי המדינות בחודשים האחרונים הם הראשונים מאז נותקו היחסים ביניהן ב-2016.

זאת וזאת, בשונה מהמגעים בין איראן לארצות הברית שהבשילו להסכם מ-2015 ואשר בהם הסעודים לא היו מעורבים (ואף היו מופתעים בעקבותיהם), הפעם ריאד מעוניינת "להישאר בתמונה". הסעודים הביעו תמיכה פומבית במגעים בין האמריקאים לאיראנים, תוך הדגשה כי לצד גיבוש הסכמות בסוגיית הגרעין יש ללבן נושאים נוספים שלהם ריאד מייחסת חשיבות אסטרטגית, ובראשם ארסנל הטק"ק, טילי שיוט והמל"טים שבידי איראן ושלוחיה במרחב.

שינוי נוסף מסתמן בגישת הסעודים כלפי משטר אסד. הממלכה היססה עד כה לנרמל את יחסיה עם דמשק והבהירה כי שיפור היחסים מותנה בהתקדמות השיח על הסדרה במדינה על בסיס החלטת 2254 של האו"ם. ואולם, בעקבות כניסת ביידן לבית הלבן והמשא-ומתן המואץ בין הממשל האמריקאי לאיראן ניכרת התחממות ביחס הסעודי כלפי סוריה, ובמסגרתה נערכו בחודשים האחרונים מגעים פומביים בין נציגי שתי המדינות.^[1] חידוש היחסים עם משטר אסד אמור לסייע למדינות ערב להעמיק השפעתו על המדינה ובאמצעות כך לנסות לצמצם - ולו במעט - את השפעת של איראן בה.

מדינות המפרץ לרבות הסעודים נזהרות לפי שעה מלספק לאסד חותם לגיטימציה מלא כבר עתה ומתנהלות בצורה מדודה ובחינה מתמשכת האם מהלכיהן אכן מסייעות להגבלת השפעתה של טהראן על המדינה.

השינויים במדיניות החוץ הסעודית ניכרים לא רק כלפי אויביה של ריאד אלא גם כלפי בעלות בריתה הקרובות, ובראשן איחוד האמירויות. באחרונה התגלעו בין השתיים מחלוקות הנובעות מניגודי אינטרסים בנושא יצוא הנפט ומתחרות המתפתחת בהדרגה בין השתיים על מעמד והשפעה באזור. במסגרת הזאת ניכרים כיום ארבעה נושאי מחלוקת מרכזיים בין שתי המדינות: חשש של איחוד האמירויות כי הסעודים מתכוונים לנגוס בנתח השוק הגדול שלהם בתחום התעופה באמצעות קידום חזון להפיכת ערב-הסעודית לבסיס פעולה תעופתי גלובלי והרחבת שדות התעופה בג׳דה ובריאד; הניסיון הסעודי למשוך משקיעים על חשבון איחוד האמירויות כחלק מחזון הפיכת הממלכה למרכז עסקים עולמי; החלטת הסעודים להגביל כניסת סחורות שיוצרו בישראל או באזורי סחר חופשי, מנוע מרכזי בכלכלת איחוד האמירויות; והודעת ריאד על השהייה זמנית של טיסות לאיחוד האמירויות בעקבות התפשטות זן דלתא של נגיף הקורונה.

ההתאמות במדיניות החוץ הסעודית עשויות לשקף התפכחות מסוימת של בן סלמאן ואף למידה מטעויות העבר. אלה הטוענים כי המלך לעתיד לא השתנה ביסודו מצביעים על התנהלותו כיום מול המתרחש בתוניסיה כעדות לטענתם (בן סלמאן מיהר להגיש סיוע לנשיא התוניסאי החותר להגביל את כוחם של האחים המוסלמים במדינה), וכן בדיווחים התקשורתיים לגבי מעורבותו של יורש העצר הסעודי בניסיון הפיכה נגד המלך הירדני על מנת לכונן בממלכה שלטון שיהיה נוח יותר עבור ריאד.

באשר לישראל - השינוי המתחולל במדיניות החוץ הסעודית מחזק כך נראה את ההנחה כי בעת הנוכחית ריאד אינה בשלה לקידום משמעותי של הנורמליזציה בן שתי המדינות. הסעודים ישמרו כנראה על יחסים חמים עם ישראל מאחורי הקלעים ובמוקדם העיסוק באיראן כאויב אסטרטגי משותף, אולם לא חשים דחף פנימי או חיצוני או מזהים אינטרס מיוחד בכינון יחסים רשמיים עם ישראל. לצד זאת עשויה ריאד לנסות להעמיק את מעורבותה בנעשה במערכת הפלסטינית, במיוחד בהקשרי סיוע לרשות הפלסטינית, וזאת בין היתר על מנת לקצור נקודות זכות מול וושינגטון ולהמחיש את הנכסיות שלה כשחקן חיוני לצורך ביסוס היציבות האסטרטגית באזור.

^{[1] בתחילת מאי דווח כי משלחת סעודית בראשות ראש המודיעין ח'אלד חמידאן ביקרה בדמשק ונפגשה עם אסד ועם ראש המודיעין הסורי, הגנרל עלי ממלוכ. לפי הדיווח סוכם על פתיחת השגרירות הסעודית בדמשק כצעד ראשון בנרמול היחסים, שאחריו תעלה הצעה לצירוף סוריה לליגה הערבית. בסוף אותו החודש הגיעה לערב הסעודית משלחת סורית, לביקור הפומבי הראשון מאז 2011, בראשות שר התיירות הסורי, מחמד מרטיני.}

נכתב ע"י ד"ר יואל גוז'נסקי

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

לחזרה למסמך התובנות המלא יש ללחוץ כאן >>