הזירה הפלסטינית - חזית מדינית מסוכנת
אלוף (מיל') עמוס גלעד ו-ליאור אקרמן | 23 בנובמבר, 2022
 |
| Photo: Greger Ravik | CC BY 2.0 |
לפני כשבוע קיבלה הוועדה המיוחדת של האו"ם לפוליטיקה ולדה-קולוניזציה, שממילא לא ידועה באהדתה הרבה לישראל, החלטה על העברת פנייה לבית הדין הבינלאומי בהאג לבדיקת התמשכות הכיבוש הישראלי בשטחי יהודה ושומרון. משמעות החלטה זו היא כי ביכולתו של בית הדין לקבוע בסיומה של הבדיקה, כי למעשה משמעות הכיבוש המתמשך של ישראל בשטחי יהודה ושומרון היא סיפוח דה-פקטו של השטח בניגוד לחוק הבינלאומי.
בית הדין שבו 15 שופטים, יגבש את החלטותיו לאחר שיבחן ויחקור את העניין לעומק. וצריך לומר שאף כי החלטתו של בית הדין אינה מחייבת משפטית אף אחד מהצדדים, הרי שמדינות רבות רואות בפסיקותיו סוג של סטנדרט משפטי בינלאומי. על פי נוסח ההחלטה אותה מבקשים הפלסטינים מבית הדין לקבוע הרי שהכיבוש הישראלי לא יהיה זמני עוד כפי שנקבע בעבר בהחלטה 242 של מועצת הביטחון, כלומר כיבוש כזה שאמור להסתיים באמצעות משא ומתן על המבוסס על נוסחת שטחים תמורת שלום, אלא יוגדר כמצב קבוע המהווה סיפוח הלכה למעשה. במצב כזה עשוי בית הדין גם להמליץ לאו"ם על הטלת סנקציות או חרם נגד ישראל
אם נבחן את המהלך מנקודת המבט של המנהיגות הפלסטינית, נבין כי זו קיבלה החלטה ברורה לקחת את המאבק נגד ישראל צעד משמעותי קדימה. לכאורה זוהי הצהרה לא רשמית על כך שהרשות זונחת למעשה את המשא ומתן עם ישראל ופונה למאבק משפטי בינלאומי. מאבק כזה יש להדגיש, ייתן עידוד ותמיכה רבים מאוד לארגונים אנטישמיים רבים בעולם ובהם ה - BDS ונוספים ובנוסף תשפיע החלטה כזו של האו"ם על מדינות רבות בעולם שעשויות להפנות גב קר למדינת ישראל במגוון רחב של תחומים שעליהם נעמוד בהמשך.
רובה המוחלט של אוכלוסיית מדינת ישראל ממש לא אוהב את השימוש במונח כיבוש ככל שהוא מתייחס לשטחים המיועדים לרשות הפלסטינית, או בעצם קיומו של ה"כיבוש" הזה. אנשי הימין טוענים שמדובר בשטחים המהווים את ארץ ישראל השלמה וההיסטורית ושממילא לפלסטינים אין כאן כל זכות קיום ולכן מלכתחילה מבחינתם לא מתקיים כאן כיבוש. השמאל מצידו טוען שיש כיבוש מתמשך ומצב שבו צבא ישראלי שולט בעם זר על אדמה שאינה שלנו.
כך או כך מדובר במילכוד מדיני, ביטחוני ואזרחי הן במובן הפנימי והן במובן הבינלאומי. למעשה מאז יוזמת הסכמי אוסלו והחלטתו של יצחק רבין לחתום הסכם עם אש"פ המכוון להקמתה של מדינה פלסטינית עתידית, מעולם לא עסק בכך שוב אף מנהיג ישראלי ונדמה שכל ממשלות ישראל הקפידו להתחמק מקבלת כל החלטה בנושא זה. האומנות הזו של לא להחליט ולא לבנות שום אסטרטגיה ישראלית ארוכת טווח המתייחסת לעתיד הרשות הפלסטינית, הגיעה לשיאה בעשור האחרון. בתקופה זו היה ברור לכל מי שעיניו בראשו כי לעומד בראש הרשות הפלסטינית אין ולא תהיה כל כוונה לנסות ולהשיג התקדמות מדינית מול ישראל וכי הוא קיבל החלטה אסטרטגית מבחינתו, להיאסף אל אבותיו בהותירו מורשת הדומה לזו שהשאיר אחריו ערפאת. מורשת שמפארת מחד את מנהיגותו על העם הפלסטיני ומאידך כזו שלא ויתרה על אף דרישה במאבק נגד הכיבוש הציוני. בתקופה זו גם היה ברור שחמא"ס הולך ומתבסס ומתעצם ברצועת עזה ומקים לעצמו מדינה ריבונית שממנה הוא מנהל את מלחמת הטרור נגד ישראל ונגד הרשות הפלסטינית עצמה.
ואף על פי כן ולמרות הכל, לא טרחו ממשלות ישראל מעולם לייצר ולגבש אסטרטגיה ביטחונית או מדינית ארוכת טווח מול ישויות אלו וההתנהלות הישראלית מוסיפה להיות תגובתית, מאלתרת ולעתים גם מחלטרת.
צריך לציין כי ארה"ב וחלק ממדינות האיחוד האירופי כמו גם ישראל עצמה, הפעילו לחץ על הפלסטינים להימנע ממהלך זה. אולם מי שמכיר את עבאס היה צריך לדעת ולהבין שהאיש כבר החליט מזמן שלא לשנות את התנהלותו ואת הדרך בה הוא רוצה להיזכר. לכן גם לא היה סיכוי להזיזו מעמדתו זו.
אם נחזור שוב למשמעויות ההחלטה הצפויה של בית הדין ובעקבותיו גם האו"ם, הרי שאנו צפויים לקשת רחבה של גינויים מרוב מדינות העולם אולם בכך לא תסתיים הסאגה. חלק משמעותי מהמדינות שטרם קיבלו החלטה בנושא עד היום, עשויות לנקוט עמדה ברורה נגד הכיבוש, להחרים לחלוטין מוצרים מישראל ובוודאי כאלו המיוצרים בשטחי איו"ש ואף להטיל סנקציות על ישראל ולהימנע משיתופה בפורומים בינלאומיים ובפרוייקטים כל עולמיים. יתר על כן, השקעות בסך מאות מיליונים שכבר אושרו בישראל על ידי האיחוד האירופי וארה"ב בתחומי המדע, החקלאות והרפואה, עשויות להיות מוקפאות ולהפסיק על ידי כך מחקרים , ניסויים ופיתוחים שונים שמובילה ישראל בזירה הבינלאומית. מה עוד צפוי לנו? עם הגדרת המצב ככיבוש מתמשך יוגדרו ההתנחלויות השונות כפשע על פי הדין הבינלאומי האוסר יישוב אוכלוסייה אזרחית בשטח כבוש. אופציית ההידברות עם הרשות הפלסטינית תחוסל סופית והמשמעות תהיה שקיעתה הסופית של הרשות הפלסטינית כיישות שילטונית ומעבר לטרור גם מקרב אנשי הרשות. האחריות הביטחונית כולה תוחזר לצה"ל ושב"כ כמו בעידן של טרום הסכמי אוסלו ומעמדנו המדיני בעולם עשוי להתדרדר פלאים.
הנה כי כן ברור כי אף שלהחלטת בית הדין אין משמעות מחייבת כלפי ישראל הרי שהנזקים ההיקפיים ממנה עשויים לפגוע קשות בנו. אם נוסיף לכל זה את העובדה שבימים אלו מוקמת בישראל ממשלה שחלק ממרכיביה מייצר מראש דחייה קשה ברוב מדינות העולם, הרי שאנו צפויים לחיים בינלאומיים קשים מאוד ואף לבידוד אפשרי.
וכאן אנו חוזרים שוב להיעדרה של כל אסטרטגיית פעולה ישראלית מול פעילותה הנחושה של הרשות הפלסטינית. הרב קוק אמר בזמנו כי "אם אין האדם משתדל לעלות מעלה מעלה, על כורחו יירד מטה מטה". המשמעות של אמירה זו היא שאין מצב של עמידה במקום. חוסר עשייה משמעותה התדרדרות אחורנית או למטה. וזה בדיוק מה שקורה למדינת ישראל בכל התחומים. במקרה הזה אנו עוסקים בהתנהלות מול הרשות הפלסטינית. ובהיעדרה של כל יוזמה ישראלית לפתרון הבעייה או לפחות להכלתה, עוברת היוזמה אל הנהגת הרשות הפלסטינית אשר מצידה יוזמת דוחפת ופועלת לקדם את אינטרסיה או לפחות אלו של מנהיגה.
על ממשלת ישראל לפעול מייד עם הקמתה לגיבוש יוזמה מדינית בליווי בינלאומי לקידום ההסדרים מול הרשות הפלסטינית. אף כי ברור שבמציאות הפוליטית הקיימת קשה מאוד יהיה לדבר על "שלום" או "הפסקת הכיבוש" ובוודאי שלא על "מדינה פלסטינית", הרי ברור שכן ניתן יהיה לגבש ולהציע תהליך של החזרת האמון בשלבים. תהליך כזה חייב לכלול סדרה של הסדרים מקומיים בתחומים השונים כגון: ביטחון, מים, חקלאות, תעשייה, תעסוקה ועוד. הצלחתו של כל הסכם לאורך זמן תאפשר את קיומם של הסדרים נוספים במתכונת דומה לזו שהוצעה בעבר על ידי הנשיא טראמפ אולם ללא קביעת יעדיה הסופיים של התוכנית.
רק הצעת והצגת יוזמה ישראלית שכזו אשר תהיה מגובה בליווי בינלאומי של האיחוד האירופי, ארה"ב מצרים ומדינות המפרץ, תאפשר לישראל לשבור את המהלכים הפלסטיניים הננקטים כיום נגדינו במוסדות הבינלאומיים ורק מהלך שכזה יציג את ישראל באור חיובי וימנע נקיטת חרם וסנקציות ממדינות העולם כלפי ישראל.
נכתב ע"י אלוף (מיל.) עמוס גלעד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה
וליאור אקרמן , חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
