הזמנת ראש הממשלה למצרים: כיצד משתלבת באסטרטגיה המצרית כלפי ישראל?
ד"ר משה אלבו | 25 באוגוסט 2021
 |
| Photo: U.S. Secretary of Defense | CC BY 2.0 |
לראשונה בעידן הנשיא עבד אל-פתאח אל-סיסי הוזמן ראש הממשלה בנט לביקור רשמי בקהיר. ההזמנה הינה מחווה פומבית הממחישה את ההתקדמות בקשר ובתיאום האסטרטגי בין המדינות נוכח האתגרים והסוגיות הרגישות במרחב הביטחוני-מדיני.
עם זאת, ההזמנה לא מבטאת נכונות מצרית לקדם נורמליזציה ולהעמיק את היחסים הבילטראליים למישורים נוספים של שתוף פעולה כלכלי, אזרחי ותרבותי. המהלך המצרי מתוחם ונועד לחזק את הנכסיות של קהיר בירושלים ובוושינגטון, ולמנף אותה לקידום אינטרסים בליבת הביטחון הלאומי המצרי.
ההזמנה הפומבית של ראש ממשלת ישראל נובעת בראש ובראשונה מתחושת הביטחון של הנשיא סיסי כי ניתן למסגר את הביקור הצפוי בזירה הפנים המצרית האנטי-ישראלית כמאמץ לגיטימי המשרת אינטרסים של העולם הערבי בקידום הסדרה ארוכת טווח ברצועת עזה, ובהתנעת תהליך מדיני בהובלת קהיר.
עם זאת, גם התזמון של ההזמנה אינו מקרי וקשור לביקורו הקרוב של רוה"מ הישראלי בבית הלבן, והחשש הגובר בקהיר מגיבוש מדיניות אמריקאית לעומתית נוכח הביקורת החריפה מצד גורמים בממשל האמריקאי על הפגיעה המתמשכת בפעילי זכויות אדם וארגונים אזרחיים, ועל העמקת היחסים האסטרטגיים של מצרים עם רוסיה. ביקורת זאת עלולה להתגבש לפגיעה קונקרטית ביחסים הבילטראליים בין המדינות, בצמצום כספי הסיוע הביטחוני, ובתרחיש מסוכן אף בהטלת סנקציות נגד המשטר בדומה לדוגמא התורכית. במסגרת זאת, קהיר מבקשת לעגן את המחויבות האמריקאית באמצעות המחשת מרכזיותה ליציבות האזורית ולהנעת התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני, וכן באמצעות הדגשת הקשר האסטרטגי עם ישראל.
לצד הדאגה הגוברת מן המדיניות האמריקאית, מצרים מתמודדת עם שורה של אתגרים מורכבים, אשר עלולים לערער את יציבותה. ביצור מעמדה האזורי וחיזוק נכסיותה לזירה הבינלאומית, מסייעים לקהיר במינוף והנעת שחקנים בזירה האזורית והבינלאומית לתמיכה וקידום האג'נדה שלה במנעד סוגיות אסטרטגיות חיוניות.
משבר סכר התחייה: במוקד מדיניות החוץ המצרית
בחודשים האחרונים נציגי משטר ואנשי תקשורת בכירים האשימו בצורה גלויה את ישראל בתמיכה באתיופיה, בין אם בסיוע טכנולוגי או צבאי, שנועדה להחליש את מצרים. ההכחשה הגורפת של השגרירות בקהיר כי לישראל אין כל מעורבות במשבר בין המדינות, נדחתה על הסף על ידי פרשנים, אנשי תקשורת וציבור מצרים שהציגו אג'נדה קונספירטיבית שמתכתבת עם האיבה הציבורית הרווחת נגד ישראל. גורמים רשמיים מן הממסד הפוליטי הביעו תמיכה גלויה בקמפיין נגד ישראל בתקשורת המצרית בסוגית הסכר.
קונקרטית, הנילוס נתפס סמלית ומעשית כעורק החיים של מצרים. ההחלטה החד צדדית של ממשלת אתיופיה על מילוי מאגרי המים בסכר התחייה, ללא התחשבות בדרישה המצרית למילוי הדרגתי וארוך טווח מעמיד את המדיניות המצרית בפני שוקת שבורה, ולקראת משבר פנימי חסר תקדים. הכשלון של הדיפלומטיה המצרית, בין אם במו"מ ישיר, ובין אם בפנייה למועצת הביטחון בדרישה שתכפה על אתיופיה לעצור את תהליך המילוי ממחיש את מיעוט הכלים שיש בידה של קהיר להשפיע על המהלך האתיופי. המשבר מעצים את האיום על משק המים המצרי ועל יציבות המשטר, ומציב את קהיר בפני לא פחות ממשבר קיומי.
משבר הסכר מהווה סוגיה מרכזית במדיניות החוץ המצרית, ושזור בכל מהלך שמוביל המשטר בצורה כזאת או אחרת בזירה האזורית והבינלאומית. בהקשר זה, קהיר דורשת מירושלים לתמוך בעמדה המצרית, ולעשות שימוש בקשריה עם אתיופיה כדי לקדם את חזרתה לשולחן המו"מ נוכח המשמעויות הדרמטיות לביטחון הלאומי המצרי.
בהקשר זה, ישראל צריכה להיזהר ולא להיכנס לעמדת התיווך בין אתיופיה למצרים, נוכח תוחלת ההצלחה הנמוכה והשלכות הכשלון על היחסים בין המדינות. עם זאת, ירושלים צריכה לתמוך בעמדה המצרית בוושינגטון ובזירה הבינלאומית, ולהציע סיוע קונקרטי בכל הקשור למכירת טכנולוגיות התפלה והשקיה.
המשבר הביטחוני בסיני - סיבוב חוזר?
שתוף הפעולה הצבאי נגד הטרור מהווה את אבן הראשה של היחסים הביטחוניים בין המדינות, ומרכיב מרכזי באינטרס המשותף של המדינות בהגנת הגבול הבינלאומי, באבטחת פעילות הכוח הרב לאומי בסיני ובמניעת התבססות ארגוני טרור בסיני.
הנסיגה האמריקאית מאפגניסטאן לצד פעילות גוברת של ארגוני הג'יהאד בעיראק ובסוריה מעלה את החשש מהתעוררות מחודשת של פעילות הטרור בחצי האי סיני, וזאת לאחר תקופה ארוכה יחסית של רגיעה ביטחונית נוכח הפעילות האפקטיבית של צבא מצרים. התממשות התרחיש המסוכן של שיקום תשתיות הטרור בסיני באמצעות הזרמת מימון, העברות אמל"ח ופעילי טרור תלויה במשתנים חיצוניים ופנימיים רבים. קונקרטית, "מחוז סיני של המדינה האסלאמית" הצליח לממש בחודש האחרון שורה של פיגועי מטען וצליפה מוצלחים נגד הצבא המצרי, ובמסגרת זאת אף לרשום הישג של הריגת קצין בכיר (רמ"ט חטיבת חי"ר 12). פיגועי הטרור האחרונים ממחישים את הצורך בהמשך ההשקעה והתיאום בין גופי הביטחון והצבא הישראלים והמצרים, נוכח האיום המתמשך ליציבות הביטחונית.
ההחלטה הישראלית על הורדת רמת איום הטרור בחופי דרום סיני מדרגה 1 לדרגה 3, והשיח המתקדם על פתיחת קו תעופה ישיר בין תל אביב לשארם א-שייח' אשר תאפשר הרחבה משמעותית של התיירות הישראלית לסיני, מבטאת את הערכת גופי הביטחון הישראלים על אפקטיביות המאמץ המצרי לאבטח את דרום סיני. מן הצד המצרי, המהלך נתפס כמחווה ישראלית לביסוס דרום סיני כיעד בטוח בשוק התיירות העולמי אשר יסייע בהחזרת התיירים לחופים ולמלונות, ובהכנסת מטבע זר לכלכלה המצרית השרויה עדיין בהשלכות משבר הקורונה. לצד זאת, בתרחיש של התחדשות גלי הטרור בצפון סיני, ישראל תאלץ לבחון מחדש את סטטוס אזהרת המסע לדרום סיני למרות המחירים המדיניים שהדבר עלול לגבות ביחסים בין המדינות.
משמעויות
- בהיבט המדיני, זימון ראש ממשלת ישראל לקהיר משמעותי וממחיש את הקרבה והאמון השוררים בין הדרג המדיני-בטחוני הבכיר ואת מנעד הסוגיות שנמצאות על הפרק בין המדינות. עם זאת, מהלך זה מתוחם ומשרת אינטרס מצרי בסוגיות הקשורות לליבת הביטחון הלאומי, ואין משמעו חימום היחסים וקידום נורמליזציה. דעת הקהל במצרים לא השתנתה ונותרה קונספירטיבית ואנטי-ישראלית במהותה.
- בהמשך לכך, התנעת התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני מהווה אינטרס מצרי, ומבטאת מחויבות אותנטית והיסטורית, למרות ההבנה בקהיר כי ההסתברות להצלחה נמוכה בשלב זה. המהלך מבצר את תפיסת "שתי המדינות" וגונז הלכה למעשה את תכנית טראמפ ואת רעיון הסיפוח, ולצד זאת מבסס את מעמדה האזורי של מצרים ואת תפקידה כמתווכת האזורית, ובכך את נכסיותה מול ארה"ב ואירופה. קידום התהליך המדיני על ידי קהיר משרת אג'נדה מצרית-ערבית, ולא מתכתב בהכרח עם המדיניות הישראלית בסוגיה.
- ההסדרה ארוכת הטווח ברצועת עזה מהווה אינטרס ישראלי-מצרי משותף, וכך גם הרצון להחליש את חמאס ואת מעמדו בזירה הפלסטינית. במסגרת זאת, הפוטנציאל להידוק השת"פ הביטחוני בסיכול העברות אמל"ח מסיני לרצועת עזה, ובבלימת צירי ההתעצמות שעלולים להשליך על המצב הביטחוני בסיני, גובר.
לסיכום, לביקור הרשמי והפומבי, במידה ואכן יתקיים בסופו של דבר, יש חשיבות אסטרטגית מעצם קיומו, ומהווה הזדמנות לקידום סוגיות ואינטרסים משותפים, ובראשם ההסדרה ארוכת הטווח ברצועת עזה, והידוק התיאום הביטחוני.
נכתב ע"י ד"ר משה אלבו, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
