מול המשבר הגלובאלי -

שעת רצון לשדרוג הקשרים עם העולם הערבי

ד"ר משה אלבו | 16 במרץ, 2022

Naftali Bennett with Abdel Fattah al-Sisi

^{Photos: GPO - Kobi Gideon}

החשש ממשבר כלכלי עולמי שעלול להוביל לערעור היציבות הפיננסית גובר בקהיר ובעמאן, נוכח ההשלכות המתרחבות של המלחמה באוקראינה. הכלכלן הראשי של הבנק העולמי הזהיר כי התייקרות מחירי האנרגיה והמזון, עלולה לפגוע בביטחון התזונתי במזה"ת ובאפריקה, ולהוביל לטלטלה חברתית שתערער את היציבות האזורית.

לטלטלה כלכלית-חברתית יש השלכות ישירות על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, נוכח הקשרים האסטרטגים המתהדקים עם קהיר ועמאן בשנים האחרונות. היציבות של מצרים וירדן מהווה אינטרס אסטרטגי של ירושלים, ונדבך מרכזי בתפיסה האזורית שלה. המשבר הכלכלי המחריף, מחייב בחינה מעמיקה של צירי שתוף הפעולה האזרחיים-כלכליים, תוך קידום מהלכים שיסייעו בהתמודדות עם המשבר, והזדמנות להעמקת הקשרים האסטרטגים בין המדינות, והרחבתם מעבר להקשר הביטחוני-צבאי.

מצרים – יציבות שברירית

שרת הכלכלה והתכנון המצרית האלה אל-סיד הציגה את הישגיה של הכלכלה המצרית ב-22 בפברואר 2022 (יומיים לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה), תוך הצגת מגמת שיפור והתקדמות בכל המדדים. בנוסף המדיניות של הממשלה הצליחה לייצב את האינפלציה לאחר שנתיים לא פשוטות של משבר בריאות עולמי, ולהשיבה לאחוז בה הייתה לפני פרוץ המגפה.

הקטר הנשיאותי שנסמך על המערכת הביטחונית-צבאית הוביל מודרניזציה מקיפה של המדינה, והצליח לייצב את הכלכלה המצרית למרות משבר הקורונה העולמי. עם זאת, הממשלה הסתמכה על הלוואות חיצוניות נרחבות במימון הפרויקטים הלאומיים, שהובילו להצטברות חוב של כ-137 מיליארד דולר (89.49% מהתמ"ג), ולפגיעות יחסית של המשק המצרי לתנודות השוק הבינלאומי (שערי הריבית והאינפלציה). לצד זאת, בעיות היסוד של מצרים לא נפתרו למרות מהלכים משמעותיים שהממשלה הובילה כדי להתמודד עימם: דמוגרפיה, תשתיות, שחיתות, בירוקרטיה בּוּרוּת, עוני (29.3% בשנת 2021) ועוד.

כך, התלקחות המלחמה באוקראינה פוגעת במשק המצרי, וממחישה את השבריריות של הכלכלה נוכח בעיות היסוד והיקף החוב. השאלה המרכזית הניצבת בפני מקבלי ההחלטות במצרים קשורה להערכת הימשכות המערכה באוקראינה, ולהתכנות של התרחבות המשבר הכלכלי העולמי העלולה להעצים את המגמות שניתן לראות כבר עתה:

עלייה ביוקר המחייה בעקבות עליית מחירים עולמית בחומרי גלם, אנרגיה ושינוע.
פגיעה קשה בסקטור התיירות המסתמך על תיירים מרוסיה ואוקראינה. נכון לעתה זוהתה ירידה של יותר מ- 35% בהזמנות מרוסיה ואוקראינה, דבר שמחייב את הממשלה לבחון אלטרנטיבות אחרות להבאת תיירים.
עליית מחירי האנרגיה. הכפלת מחיר חבית הנפט בעקבות המלחמה, והערכה להמשך העליות במחירים, יחייב מימון תקציבי לגישור על ההפרש.
עלייה חדה בשיעור האינפלציה דבר שמעלה את הסבירות שהבנק המרכזי יעלה את שיעור הריבית כבר בחודש הקרוב. זה שיעור האינפלציה הגבוה ביותר במצרים מיוני 2019.
משבר חיטה - מצרים מסתמכת על ייבוא של יותר מ-80% מהחיטה מרוסיה ואוקראינה. הממשלה הצהירה כי יש מספיק חיטה עד סוף השנה במחסני החירום, אך היא בוחנת כיצד תוכל לגוון את מקורות הייבוא כדי לא להיקלע למחסור. הממשלה תימנע ככל הנראה לעלות מחירים בטווח הזמן הקרוב נוכח חג הרמדאן הקרב.

הביקור של הנשיא סיסי בריאד (8 במרץ) נועד להבטיח סיוע כלכלי נוכח הפנמת היקף המשבר הכלכלי. במקביל, קיים הנשיא סיסי שיחת טלפון עם הנשיא פוטין בה הדגיש את הקשרים ההיסטוריים בין המדינות, ואת השת"פ האסטרטגי שנדרש לשמר. מטרתו של הנשיא המצרי היתה להבטיח את המחויבות הרוסית לפרויקטים ולעסקאות שנחתמו, ולשמר את היחסים האסטרטגיים בין המדינות למרות ההצבעה של קהיר נגד מוסקבה באו"מ.

בנוסף, הנשיא סיסי הנחה את הממשלה לתמחר את מחיר הלחם הלא מסובסד, לנהל בקרה הדוקה על המחירים ולוודא כי אין מחסור של מוצרי יסוד על המדפים לאור הרמדאן שבפתח. הנשיא הנחה על תיאום בין כל הרשויות הרלוונטיות, ובמיוחד הצבא כדי לספק את מוצרי היסוד במחיר נמוך, ולהושיט סיוע לנזקקים לקראת החג. המטרה של הנשיא היא להציג לציבור המצרי כי הוא עוסק אישית בנושא המחירים והאספקה, ולשכך במידת האפשר את הזעם הציבורי הגובר.

ירדן –חולשה כלכלית מתמשכת

ירדן סובלת מבעיות יסוד קשות: שיעור אבטלה גבוה של 25% במיוחד בקרב הצעירים והנשים (48% ו-25% בהתאמה), צמיחה מוגבלת שלא מספקת את צרכי המשק, פערים חברתיים מעמיקים, חוב ממשלתי גבוה ביחס לתוצר המקומי הגולמי שתפח בסוף 2021 ל-109%, ואף עתיד לצמוח נוכח הצורך לסבסד את מחירי האנרגיה והמזון, הסתמכות על ייבוא אנרגיה (כ-89% מהצריכה המקומית), עוני (15.7%), כ-1.3 מיליון פליטים סורים שמכבידים על הכלכלה המקומית, והעדר מנועי צמיחה משמעותיים במדינה (משאבי טבע – נפט או גז, אקלים מדברי ומחסור במים). בנוסף, מגפת הקורונה אשר פגעה בשנתיים האחרונות בעיקר בסקטור העסקים והתיירות העצימה את המשבר הכלכלי שהשליך גם על היציבות הפוליטית של הממלכה.

העיתונאי בסאם אל-בדארין טען בטורו היומי בעיתון "אל-קדס אל-ערבי" כי ירדן לא תסבול ממחסור באספקת המזון בעקבות המלחמה באוקראינה, וכי הסכנה לפגיעה בביטחון התזונתי קטנה. האסטרטגיה של הממשלה הוא להימנע מהעלאת מחיר הלחם לפני הרמדאן והמשך סיבסוד מוצרי היסוד. עם זאת, ההערכה הרווחת בקרב רוב המומחים היא כי העלייה במחירי האנרגיה והדלקים היא בלתי נמנעת, והדבר ישליך על עליית מחירים כללית שעלולות לעורר זעם רב בציבור הכללי נוכח התחייבות הממשלה לציבור כי המחירים לא יעלו. אל-באדרין והפרשן הכלכלי של עיתון אל-ע'ד, סלאמה אל-דרעאוי מתארים היטב את המילכוד בו מצויה הממשלה מול האזרחים - ספיגת עליות המחירים תוביל להגדלת הגירעון והחוב הממשלתי, תכשיל את הרפורמות הכלכליות ותפגע בתמיכה של המוסדות הבינלאומיים, מנגד העלאת מחירים כוללת בהתאם לעליות העולמיות תוביל לזעם ציבורי, ערעור היציבות הפוליטית, ולפגיעה קשה במעמד הביניים.

שאלת משך המשבר בין רוסיה למערב וארה"ב, וההשלכות על הכלכלה ושוק האנרגיה העולמי הינן בעלות משמעות קריטית ליציבות המשק והממשלה הירדנית. בקונטקסט של שפל כלכלי ומשבר אנרגיה עולמי מתמשך, היכולת של ירדן לתמרן בין צרכי האזרח לצרכי הממשלה תצטמצם משמעותית, וזאת במיוחד נוכח השנתיים הקשות האחרונות של משבר הקורונה. מנגד, ירדן התמודדה עם משברים כלכליים לא פשוטים בעשור האחרון, ופיתחה יכולת להתמודד, לשמר את יציבותה ולמצוא פתרונות יצירתיים. התמיכה החיצונית מהווה מרכיב מרכזי ביכולת של הממלכה לצלוח את המשבר הנוכחי, ולארה"ב וישראל יש תפקיד מרכזי בעיגון הסיוע הנדרש לייצוב הממלכה.

סיכום

האינטרס הביטחוני-לאומי של ישראל הוא כי מצרים וירדן ישמרו על יציבותן ולא יגררו לטלטלה פנימית נוספת, שתשליך על הקשרים האסטרטגיים המתקיימים בין המדינות ועל ביטחון הגבולות. המשבר הכלכלי שניצב לפתחה של המערכת האזורית מהווה הזדמנות להידוק והרחבת הקשרים הכלכליים-אזרחיים, ולחיזוק האמון ביחסים בין המדינות.

במסגרת זאת, נדרש להגדיל את היקף הסחר בין המדינות באמצעות מיפוי הצרכים הכלכליים ומרחבי השת"פ האפשריים – אנרגיה, מים, תיירות, חקלאות, תחבורה, מסחר, ביטחון ועוד, צמצום החסמים והבירוקרטיות, מינוי פרוייקטורים במשרדי הממשלה הרלוונטיים, והעצמת השיח הבילטראלי השוטף בדרג הבכיר ובדרגי העבודה בסוגיות שנדרש לקדם.

ההסכמים שנחתמו בשנה האחרונה עם ירדן מהווים צעד חיובי בכיוון הנכון, אך הם ממחישים את הפוטנציאל המוחמץ. ההסכמים הקיימים עם ירדן מתמקדים בצרכים הבסיסיים של הממלכה - אנרגיה ומים: הסכם הכפלת אספקת המים לירדן (אוקטובר 2021), הסכם חשמל תמורת מים בשיתוף עם איחוד האמירויות (נובמבר 2021), הזרמת גז ממאגר לוויתן לחברת החשמל הירדנית (NAPCO), הזרמת גז למצרים דרך ירדן. נדרש לבחון כיצד ניתן להרחיב את שתופי הפעולה הכלכליים לסקטורים נוספים דוגמת - מסחר, עסקים ותיירות ולהגדיל את היקף הסחר.

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי הציבה חזון ויעדים ברורים לקידום השת"פ הכלכלי עם מצרים במהלך ביקורה במסוף ניצנה באוקטובר האחרון, ולאחר פגישתה עם שר המודיעין המצרי עבאס כאמל: "יש פה שעת רצון, אנחנו נמצאים בנסיבות שהאינטרסים הכלכליים של ישראל ומצרים מתחברים. יש הבנה שהגשר הכלכלי הוא המנוף להרבה היבטים נוספים, הפוטנציאל קיים ועכשיו צריך לראות איך מממשים אותו״.

היקף הסחר בין ישראל למצרים נמוך, ולא ממצה את הפוטנציאל הקיים. ישראל צריכה להרחיב את הפעילות הכלכלית ליבוא ויצוא סחורות נוספות (מלט, ברזל, זכוכית, כימיקלים ועוד), לעודד תיירות ישראלית לדרום סיני ולמצרים גופא במיוחד נוכח צמצום איום הטרור, לצמצם חסמים בירוקרטיים וביטחוניים היסטוריים, ולקדם שת"פ במנעד רחב של נושאים כלכליים-אזרחיים.

בירדן ומצרים קיימת התנגדות אותנטית לכל נורמליזציה עם ישראל מצד הציבור וחלקים נרחבים בממסד המדינתי והפוליטי. עם זאת, המשבר הכלכלי העולמי מהווה הזדמנות להרחבת הקשרים הכלכליים-אזרחיים באמצעות תיאום ישיר עם הדרג המדיני-ביטחוני, ולפתוח מרחבים חדשים של שת"פ בין המדינות.

נכתב ע"י ד"ר משה אלבו, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה