ישראל מבפנים - דו"ח מצב
ליאור אקרמן
6 במרץ, 2024
 |
| Photo: A.Yanai |
כחמישה חודשים לאחר תחילת הלחימה שהגיעה בעקבות הטבח הנוראי של ה- 7/10 שהגיעו לאחר 9 חודשים של ניסיונות הפיכה משטרית בכיסוי רפורמה משפטית, נראה כי נכון לבצע הערכת מצב כללית של מצבה של מדינת ישראל בעת הזו ולבחון את ההמשך.
מדינת ישראל נכנסה אל האירועים המזעזעים של ארבעת החודשים האחרונים, אחרי 9 חודשים של כהונת הממשלה שבהם התדרדר מצבה הכלכלי של המדינה על רקע תהליכי ההפיכה המישטרית שהובילה הממשלה, בתוך כך נכנסה ישראל גם לסיכונים כלכליים בדמות: בריחת השקעות מהמדינה ואיומים בהורדת דירוג האשראי. בתחום המדיני החריפו המהלך שנת 2023 היחסים עם כל מדינות ערב כולל מדינות המפרץ והסכמי אברהם והתרחק ההסכם המיועד עם סעודיה בגלל מהלכי הגורמים הקיצוניים בממשלה. בנוסף חלה הרעה דרמטית ביחסי ישראל עם ארה"ב על רקע מהלכי גורמי הקיצון בממשלה ומתנהלים דיונים בבית הדין בהאג בגין פשעי כיבוש לכאורה באיו"ש. איראן מצידה המשיכה לאורך כל התקופה להתפתח ולהתקדם מבחינה מדינית, תוך שהיא יוצרת בריתות עם רוסיה, סין וצפון קוריאה, פותחת שגרירויות חדשות במדינות ערב ולהתקרב לסף גרעין. בתוך ישראל הגיעה החברה הישראלית לרמת קיטוב ושסעים הגבוהה ביותר מאז הקמתה, נבחרי הציבור התבטאו באופן בוטה נגד ראשי הצבא ומערכת הביטחון, משטרת ישראל הגיעה לסף קריסה ועברה תהליך התאמה למדיניות השר העומד בראשה, הורחב הפטור לבני ישיבות משירות צבאי ולאומי, חלה עלייה דרמטית בהיקפי האלימות של נוער הגבעות נגד פלסטינים, יוקר המחייה עלה באופן מדאיג, התגברה מגמת עזיבת המדינה על ידי רופאים ובעלי מקצועות חופשיים וצה"ל ושב"כ נלחמו על הישארותם בלב הקונסנזוס כנגד התבטאויותיהם שלוחות הרסן של חברי הקואליציה.
ואז הגיע ה-7/10. ואז פרצה מלחמת חרבות "חרבות ברזל". החברה הישראלית התגלתה ככזו המסוגלת להתגבר כהרף עין על הקיטוב והשסעים ולהתאחד סביב העזרה ההדדית לפחות בתקופת משבר, בזמן שהממשלה והמערכות האזרחיות שלה נחשפו במלוא חולשתן.
המחדל והכשל הביטחוני והמודיעיני היו אדירים ועוד ייחקרו לעומק, אבל העומדים בראש המערכות האלו נטלו מייד אחריות ויצאו אל הקרב יד ביד. מלחמה אותה הם מובילים בהצלחה אדירה למרות הקשיים שמעמידים בפניהם הממשלה והעומד הראשה. התקדמות צה"ל בלחימה הייתה מהירה בהרבה מזו שתוכננה ואף שגבתה קורבנות וחללים רבים, הושגו הישגים מרשימים בשטח. העבודה עוד רבה ולא הושלמה אולם צה"ל ושב"כ יוכלו להגיע להכרעת חמא"ס גם מעל וגם מתחת לפני הקרקע ולהביא את ההישג הנדרש של חיסול תשתיות הממשל והטרור של חמא"ס ברצועת עזה. שחרור החטופים חייב להישאר מטרה עליונה בחשיבותה שחייבת לקבל מענה גם ברמה הצבאית והמבצעית ובעיקר ברמה המדינית. גם על חשבון עצירה זמנית בלחימה.
אבל לאורך חודשי הלחימה התרחשו עוד דברים והמצב ברוב הזירות החמיר עוד יותר מזה שהיה טרם האירועים והלחימה. כך, למרות התגייסותה המהירה של ארה"ב לסיוע לישראל וגם לאחר שזו שלחה מאות מטוסי מטען עם נשק ותחמושת קריטיים ללחימה, הוסיפה הממשלה והעומד בראשה להתעמת עם הממשל ועם הנשיא העומד בראשו, כולל התבטאויות שרי הימין הקיצוני סמוטריץ ובן גביר שהביאו את מצב היחסים עם בת הברית החשובה ביותר של ישראל לאחד המשברים הקשים בתולדות יחסי שתי המדינות. חוסר תקשורת וחוסר אמון מוחלט של הממשל בארה"ב בהנהגה הישראלית והיעדר שיתוף פעולה מדיני ואסטרטגי שייאפשר את חידוש וקידום המהלך המדיני האיזורי ביום שאחרי. כיום החל הממשל בארה"ב לקדם הצעת החלטה במועצת הביטחון אשר עלולה לכפות על ישראל את הפסקת הלחימה בתנאים שאינם נוחים לה. בתוך כך גם נמשך תהליך היחלשות הרשות הפלסטינית והתעלמות מוחלטת ממנה כגורם פוטנציאלי שילטוני בעזה בעתיד ביחד עם הצהרות קיצוניות של שרים בממשלה על העברת אוכלוסייה למדינות שכנות וחידוש ההתיישבות בעזה, כל אלו הביאו לנתק מוחלט ולמשבר קשה מול השלטונות בירדן ובמצרים שמנהיגיהם ניתקו לחלוטין קשר מראש הממשלה ומערכת היחסים מולם מתנהלת בדרגי ביטחון מקצועיים בלבד. הקשר עם שתי מדינות אלו הוא אסטרטגי וחשוב מאין כמוהו למדינת ישראל ועל כך כבר נכתבו מילים רבות אולם הממשלה בישראל בוחרת גם כן בנתיב התנגשות חזיתית. הרשות הפלסטינית התפטרה הממשלה גם בלחץ אמריקאי ולקראת הקמת ממשלה חדשה אולם גורמים שונים דוגמת: קטאר, מצרים ורוסיה מנסים לקדם הקמתה של ממשלת אחדות עם חמא"ס, המהווה גיבוי בינלאומי לארגון הטרור ועשויה להוות בעיה קשה לישראל. במקביל לאלו מתגבר המאבק הפנימי על ההנהגה העתידית ברש"פ כאשר מתחיל להיווצר ראש חץ בהובלת מחמד דחלאן ומרואן ברע'ותי העתידים, אם וכאשר יכהנו בתפקיד, לשתף פעולה עם חמא"ס.
המצב הכלכלי שבו נכנסנו לאירוע כבר היה גרוע מלכתחילה על רקע אירועי שנת ההפיכה המשטרית. המלחמה והצורך לממן אותה ואת שיקום יישובי עוטף עזה וסבסוד פינויי כל יישובי הדרום והצפון רק הוסיפו נטל עצום על הכלכלה, בעוד הגירעון הולך ועולה ושובר שיאים חדשים. התוצאה הצפויה לא איחרה להגיע בדמות הורדת דירוג האשראי של ישראל לראשונה מזה עשרות שנים , עקב ניהול כלכלי כושל של ועל רקע המשך העברת מיליארדי שקלים למפלגות הקואליציה ולמשרדי הממשלה המיותרים ברובם. העברות שנועדו אך ורק על מנת לתחזק את יציבות הקואליציה ולאפשר את המשך כהונתה בהתעלם לחלוטין ממצבה העגום של המדינה. הורדת הדירוג צפויה לקבל ביטוי גם בהחלטות חברות דירוג נוספות ובכך לחזק את המגמה השלילית.
בהיבטי שלטון ומנהל תקין ,שורה של החלטות ממשלה שהתקבלו בחופזה ובחוסר אחריות וללא גיבוי משפטי, נפסלו על ידי היועמ"שית לממשלה מאחר ולא עמדו בדרישות המינימליות של תהליך אישור החלטות ממשלה כנדרש בחוק. חלק מהחלטות אלו הסתירו ניסיונות נוספים של שר האוצר להעביר כספים למטרות המשרתות אותו בלבד והמתעלמות ממצבה הכלכלי של המדינה.
שרים ונבחרי ציבור ובהם גם ראש הממשלה עצמו מוסיפים לנהל קמפיין נגד צה"ל ושב"כ בהתבטאויותיהם ובהפצת תיאוריות קונספירציה כנגד הרמטכ"ל וראש שב"כ בעוד אלו נלחמים בתוך רצועת עזה, מתפקדים בממלכתיות ובמקצועיות ומובילים את אנשיהם להישגים מרשימים בלחימה, למרות שהם יודעים שהאחריות על כישלון אוקטובר מוטל על כתפיהם אבל טובת המדינה עדיין בראש מעייניהם.
בתוך כך נמשכת גם תוך כדי הלחימה, השתלטותו של בן גביר על המשטרה ושב"ס, תוך קידום ומינוי אנשי שלומו לתפקידי מפתח בעודו גורם למפקדים הטובים ביותר בארגון לרצות ולעזוב ובעוד המשטרה מדממת מחוסר כוח אדם ויכולות מבצעיות. מדיניותו של בן גביר גם הביאה לירידה דרמטית בתפקודי האכיפה של משטרת ישראל באיו"ש והנטל עבר לצה"ל שממילא כורע תחת העומס גם בזירה זו. אזהרות ראשי צה"ל ושב"כ מפני ההתעלמות ממעשי האלימות של פורעי הגבעות, זכו להתעלמות מוחלטת של הממשלה בהובלת השרים סמוטריץ' ובן גביר והזירה הזו מבעבעת היום יותר מתמיד ומאיימת להתנפץ לנו בפנים. ועל כל אלו ובשיא הלחימה מבקשת הממשלה להעביר חוק המגביר את הנטל על משרתי המילואים תוך המשך מתן הפטור הגורף מכל שירותי צבאי או לאומי של בני הישיבות. החלטה שהפעם, לא עברה ללא התנגדות אזרחית עצומה וחזקה ואף זכתה לצווים על תנאי של בג"צ המחייבים את הממשלה לתת מענה מיידי.
על כל אלו יש להוסיף את אי נכונותה של הממשלה והעומד בראשה להצהיר על אסטרטגיה ברורה ליום שאחרי ברצועת עזה, כולל הסכמה להעברת עתידית של האחריות לרשות הפלסטינית החדשה והמשודרגת שתקום לאחר עידן אבו מאזן. הימנעות המחמירה את המשבר עם הממשל בארה"ב ועתידה למנוע מישראל את ההצטרפות למהלך האיזורי הכולל הסדר עם סעודיה.
בתחום השלטון המקומי מסתמנות מספר מגמות חשובות: הראשונה היא התחזקותן של המפלגות החרדיות בערים שלא נחשבו כערים דתיות. השנייה היא התחזקותם של גורמי מנהיגות מקומיים במגזר הערבי על חשבון המפלגות הארציות שבאופן מסורתי הובילו גם ברמה המקומית את המנהיגות. תהליך זה עשוי לבשר על שינוי צפוי של דפוסי ההתנהגות והבחירה של המגזר הערבי גם ברמה הלאומית.
הנה כי כן ארבעה חודשים לאחר תחילת האירועים והלחימה ושנה וחודשיים לאחר שנכנסה הממשלה הנוכחית לתפקידה. מתברר גודל הכישלון העצום בכל מרחבי העשייה. בזירה המדינית, בזירה הביטחונית, בזירה הבינלאומית, בזירה הכלכלית, בזירה החברתית והאזרחית. הסקרים השונים המתפרסים מעידים על כך שגם הציבור ברובו הגדול מאס במצב הנוכחי וללא קשר לנטייתו הפוליטית הוא בוחר בשינוי. הבחירה של מדינת ישראל כיום חייבת להיות בין אסטרטגיה רחבה הרואה את טובת המדינה ואזרחיה לבין פוליטיקה קטנה המקדמת את טובת עסקני ונבחרי הציבור.
מדינת ישראל חייבת שינוי אסטרטגי מהבסיס בכל הרמות ויפה שעה אחת קודם. שינוי שיחבר את ישראל לתהליכים איזוריים וגלובאליים, ייאפשר את החזרת הביטחון וחיזוק הכלכלה ובעיקר ייאחד מחדש את העם המפולג והמשוסע על רקע שנת ההפיכה המשטרית ואירועי אוקטובר.
נכתב ע"י ליאור אקרמן, חוקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן; ויו"ר מועצת העם החדשה
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
