חרבות ברזל - היום שאחרי והיום שתוך כדי

ליאור אקרמן

26 באוקטובר, 2023

Photo: U.S. Mission Photos: Eric Bridiers | CC BY-ND 2.0

על רקע שחרור ארבעת החטופות הישראליות/אמריקאיות מידי חמא"ס, מנסים גורמים רבים לקחת קרדיט על ההצלחה המסחררת ולזקוף לזכותם את ההישג המופלא. כך למשל ראש הממשלה וצוות שריו, כך גם חלק מגורמי צה"ל, כך הממשל בקטאר שטוען להיותו מתווך מרכזי בעסקה, כך השלטונות במצריים שתיווכו אף הם בין הצדדים, כך בעיקר הממונה החדש על סוגיית השבויים והנעדרים, גל הירש וכך גם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שהוא אולי היחיד שבאמת ראוי להערכה על הישגיו במערכה עד כה.

אין ספק שעניין שחרור והשבת כל החטופים והשבויים, חייב להיות בראש מטרות המלחמה הזו ובראש רשימת ההישגים הנדרשים מממשלת ישראל. אין ספק גם שמאמצים רבים מושקעים בעניין על ידי חלק ממדינות אירופה שאזרחיהן חטופים, על ידי הממשל האמריקאי ועל ידי ממשלת ישראל, שב"כ וצה"ל.

אבל עם כל האופוריה שאחזה באותם גורמים עם שחרור החטופות ולאחר כל השיחות החגיגיות וקבלות הפנים, הרי שהמציאות מולה אנו ניצבים קשה מאוד. רק ארבע חטופות שוחררו על ידי חמא"ס, מתוך למעלה ממאתיים חטופים (והמספר הסופי עדיין מתעדכן). בידי חמא"ס מוחזקים מאות אזרחים ישראלים וזרים בכל הגילאים, אנשים ונשים חולים וזקנים, תינוקות ופגועי נפש. וכן עשרות חיילים וקצינים וככל הנראה גם בכירים. מבחינתו של חמא"ס אין שום וויתור בעצם שחרור החטופות ואנשיו פועלים בשכל רב בעניין זה.

שחרור החטופות מציג את הארגון מול העולם, לכאורה כארגון הומינטרי המשחרר אזרחיות תמימות, הוא מציג את הממשל בארה"ב כממשל חזק המבצע מהלכים נכונים לשחרר את אזרחיו, הוא מאפשר לממשלת ישראל ולממונה על השבויים והנעדרים להציג הישג קטן במלחמה שהחלה בהפסד צורם ואדיר והוא בעיקר לא עולה לחמא"ס דבר.

כבר עתה אנו יודעים לומר בוודאות מתוך החומר שנתפס, כי חמא"ס נערך והתכונן למבצע במשך חודשים ארוכים, אסף מודיעין מדוייק על השטח, בסיסי צה"ל והיישובים סביב עוטף עזה והכין תוכנית מבצעית מפורטת שאף הצליח לעמוד ברוב יעדיה ואפילו מעבר לכך, בגלל קריסתם המוחלטת של גדר הגבול, של היערכות צה"ל, של המודיעין המקדים משב"כ ושל היכולת הישראלית להגיב מהר ולמנוע את התדרדרות המצב לרמה אליה הגענו בסופו של דבר.

הנחת המוצא חייבת להיות כי חמא"ס התכונן מראש גם לחטיפת אזרחים וחיילים ישראלים והכין אסטרטגיית ניהול מו"מ לשחרורם. גם אם לא צפה שהצלחתו תהיה גדולה כל כך. מבחינתו של מנהיג חמא"ס יחיא סנוואר, סוגיית שחרור אסירי חמא"ס מהכלא הישראלי מהווה מטרה עליונה בסדר העדיפויות והחזקת כל כך הרבה חטופים ושבויים מציבה אותו בדיוק במקום בו רצה להיות. באפשרות לנהל מול ישראל מו"מ לשחרור כל אסירי חמא"ס. במצב זה עתיד חמא"ס לדרוש מחירים כבדים מאוד שספק רב אם מדינת ישראל תוכל לעמוד בהם. הממשלה בישראל שלא השכילה להכין את הצבא והעורף למלחמה מסוג זה ולא הצליחה להגן על אזרחיה וחייליה, אמורה כעת לדעת לנהל את המו"מ מול חמא"ס במצב שבו מחזיק הארגון מאות אזרחים וחיילים בשטח הרצועה.

מעבר לחוסר המוכנות המוחלטת של ישראל בהיבט המודיעיני והמבצעי וגם בהיבטי היערכות העורף האזרחי, נכנסה ממשלת ישראל לתוך האירוע גם ללא ממונה על סוגיית החטופים והשבויים. תפקיד שלא אויש במשך חודשים ארוכים מאז סיום תפקידו של הממונה הקודם שגם בתקופתו לא הצליחה ישראל להתקדם בתחום זה. אלא שגם עתה משהוחלט סוף סוף למנות אחראי לתחום זה, העדיף ראש הממשלה להמשיך ולטעות ולהעדיף את מינוי מקורבו על פני מינוי מקצועי מתאים יותר. ההשלכות הגיעו מהר מאוד בדמות המפגש ההזוי של הממונה, גל הירש, עם השגרירים הזרים, בו בחר לנזוף בהם על הסכמי אוסלו במקום לתדרכם ולגייס את עזרתם לניהול המו"מ.

צריך להודות ולומר שלאחר שנים ארוכות בהן זלזלנו בחמא"ס וראינו באנשיו חבורת מחבלים רצחנית ולא מתוכננת, התגלתה האמת. חמא"ס התגלה כארגון מסודר, מאורגן, מוכן מבצעית ומודיעינית, מקצועי מאוד וממוקד מטרה. בעוד ממשלת ישראל מנציחה בראש חוצות את חוסר מקצועיותה, את בינוניות שריה והעומד בראשה, את חובבנותה בהיערכותה המבצעית והמודיעינית, את חוסר מוכנותה להגן על אזרחיה או לפעול לשחרורם לאחר שנחטפו ואת קושי נבחרי הציבור שלה לקחת אחריות על כישלונם האדיר.

אז נכונות הטענות האומרות כי באמצע מלחמה לא מחליפים ממשלה או מפקדים. ונכון כי על ראש שב"כ, הרמטכ"ל, המפכ"ל וראשי המערכת הפוליטית בישראל להישאר כרגע בתפקידם ולנהל את הלחימה עד הניצחון המוחלט. אבל ישנם לא מעט מהלכים הניתנים לביצוע על ידי הממשלה כבר היום. כך למשל ובראש ובראשונה, על ראש הממשלה לקחת אחריות על המחדל העצום ועל האסון הנורא, להצהיר על כך כפי שעשו ראשי מערכת הביטחון וחלק מהשרים ולהודיע כי אחרי המלחמה ואם יצטרך לשלם את המחיר, כך יהיה. מהלך נוסף הוא מינוי מתאם שבויים ונעדרים המתאים לתפקידו מבחינה מקצועית ולא רק מבחינת קרבתו לליכוד ומנהיגו. אם מדינת ישראל מעוניינת לקחת ברצינות את הטיפול בסוגייה זו עליה למנות לתפקיד אישיות ביטחונית מודיעינית המכירה היטב את האוייב בהיבטים המודיעיניים, דוברת את שפתו, על כל המשתמע מזה ובעלת יכולת לתקשר גם עם מנהיגים זרים, גם עם שגרירים, גם עם מנהיגים ערבים באיזור וגם עם משפחות. לא בטוח שזה המצב הנוכחי.

על צה"ל להיערך אמנם היטב ללחימה ולבצעה באופן מושכל וחכם ובעיקר זהיר מאוד מתוך הנחה שחמא"ס נערך גם לכניסה קרקעית, אולם אי אפשר להמתין לנצח בעוד העולם מתחיל לאבד את סבלנותו ולצמצם את מרחב הפעולה שהוא ייאפשר לישראל בתוך עזה.

עכשיו נדרשת ממשלת ישראל לפעול חזק, מהר, נחוש, ממוקד ומתוך מטרה להגיע עד למימוש יעדי המלחמה שהם מיטוט חמא"ס ומניעת יכולתו לשלוט בעזה ולהילחם עוד בעתיד. בתוך כך עליה לנהל בחוכמה את המו"מ על שחרור החטופים והשבויים תוך כדי לחימה וחיפוש הזדמנויות מבצעיות לשחרורם בהתאם למודיעין שיתקבל בזמן אמת. ובמקביל לכל אלו על ממשלת ישראל להחזיר לאזרחים את האמון ביכולתה של המדינה להגן ולשמור עליהם, את האחדות האזרחית שכה הייתה חסרה לציבור ושאותה מבצעים האזרחים למרות ולא בזכות הממשלה ואת היכולת של תושבי עוטף עזה לחזור לחיים נורמליים בתום הלחימה על כל המשתמע מכך.

לא בטוח ואולי בטוח שלא הממשלה הנוכחית יכולה לעשות את כל הדברים האלו בהרכבה הנוכחי אבל כבר היום ברור שביום שאחרי, תיראה ישראל שונה לחלוטין. הן מבחינה פוליטית ושילטונית, הן מבחינת האחדות האזרחית, הן מבחינת ההיערכות המודיעינית , המבצעית והלוגיסטית לאירועים מסוג זה והן מבחינת הצורך להיערך אסטרטגית מול חולשות המדינה שחלקן נחשף באירועים האחרונים וחלקן טרם נחשף.
הנחת המוצא צריכה להיות שחמא"ס יעשה שימוש רב בקלפי המיקוח שבידיו וינסה למשוך את המו"מ על שחרור החטופים במשך זמן רב. על ישראל לנהל את הלחימה מול חמא"ס כאילו אין חטופים ואת שחרור החטופים כאילו אין מלחמה. זהו אתגר מורכב למדי. אזרחי ישראל בפרט והעם היהודי בכלל, עברו משברים קשים בעבר. "עברנו את פרעה", עברנו את השואה, עברנו מלחמות הישרדות כאן בישראל ונעבור כנראה גם את זה. אבל את הפצע האדיר שנפער בחברה הישראלית על רקע חוסר האמון ביכולתה של המדינה להגן על אזרחיה, יהיה קשה מאוד לרפא, בטח שלא על ידי ההנהגה הנוכחית.

נכתב ע"י ליאור אקרמן, חוקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן; ויו"ר מועצת העם החדשה

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

לחזרה למסמך התובנות המלא יש ללחוץ כאן >>