תפיסת הביטחון, תכליתה לשרת את היעדים הלאומיים של המדינה ולהוות נדבך מרכזי במימושם. תפיסת הביטחון שעיצב בן גוריון בתחילת שנות החמישים, לא גובשה לכדי משנה סדורה כתובה ומחייבת ונותרה בבחינת "תורה שבעל פה" שעיקריה היו מקובלים על הממסד הביטחוני-מדיני של מדינת ישראל במהלך כל שנות קיומה. החל משנות השבעים נעשו מספר ניסיונות לעדכן את תפיסת הביטחון ולגבשו במסמך כתוב, אולם ניסיונות אלה לא הבשילו לכדי גיבוש תפיסת ביטחון מעודכנת ומאושרת ע"י הדרג המדיני.
במהלך 70 שנות קיומה של מדינת ישראל חלו שינויים רבים במצבה הגיאו-פוליטי של מדינת ישראל ובטבע האיומים: תהליכי גלובליזציה, מהפכות טכנולוגיות בתחומי התקשורת, הסייבר והחלל, שינויים אזוריים וגלובליים, שינויים בטבע המלחמות ושינויים בחברה הישראלית. שינויים אלה מחייבים בחינה מחודשת של תפיסת הביטחון והתאמתה למציאות הדינמית של המאה ה-21.
כיוון שמדינת ישראל נאלצת להתמודד עם קשת רחבה של איומים מסוגים שונים, נודעת חשיבות מיוחדת להתאמתה של תפיסת הביטחון למטרותיה של המדינה ולסביבה האזורית והאסטרטגית המשתנה.
פורום הרצליה לעדכון תפיסת הביטחון
פורום הרצליה לעדכון תפיסת הביטחון הוקם ב- 2013 על מנת לתרום מניסיונם של מקבלי החלטות, אנשי מערכת הביטחון ואנשי אקדמיה לזיהוי הפערים הקיימים כיום בתפיסת הביטחון של ישראל ולהציע מרכיבים חדשים ועדכונים המתבקשים למרכיבים המסורתיים של תפיסת הביטחון.
במסגרת פעילות הפורום התקיימו ימי עיון בנושא עדכונים לתפיסת הביטחון, סוגיית עדכון תפיסת הביטחון נדונה בכל כנסי הרצליה, התקיימו פגישות וראיונות עם גורמים בכירים הרלבנטיים לנושא ופורסמו ניירות עמדה (ראה נספח בנדון).
עבודת הפורום מיועדת לעורר דיון בקרב הגורמים המקצועיים הרלבנטיים ומקבלי ההחלטות בנושא תפיסת הביטחון.