מדיניות לטיוב הרגולציה והבירוקרטיה לקידום הפריון במשק
המשבר אליו נקלעה ישראל בעקבות מגפת הקורונה חשף את חשיבות הרגולציה לתפקודה של המדינה, אך לצד זאת גם חידד את בעיות היסוד הקיימות במשק. לאחר שנים של צמיחה משמעותית בין השנים 2003 ל-2010 בהן פערי התוצר לנפש והפריון בין ישראל למדינות ה-OECD הצטמצמו, בעשור האחרון הפער נשמר יציב ואף התרחב מעט ביחס למדינות ההשוואה המקובלות. אחת הסיבות לכך היא הרגולציה העודפת והלא מיטבית. על פי ה-OECD, "שיפור הרגולציה בישראל אפילו רק לממוצע ה-OECD יעלה את התוצר לנפש ב-3.75% תוך 5 שנים ו-5.75% בתוך עשור" (כ-75 מיליארד ש"ח). לרגולציה תפקיד חיוני בקידום ובהגנה על אינטרסים ציבוריים, אך רגולציה לא מיטבית עלולה להיות לא אפקטיבית בהגנה על אינטרסים אלו, ואף לגרום להשלכות לא רצויות כגון הצטברות של נטל רגולטורי עודף המטיל עלויות על המשק, פגיעה בעסקים קטנים ובינוניים שמתקשים לפלס את דרכם בסבך הרגולציה, חוסר ודאות וחוסר יציבות לעסקים ולממשלה, ופגיעה באינטרסים ציבוריים נוספים כגון פגיעה בתחרות, הגברת הריכוזיות במשק על ידי חסמי סחר רגולטוריים וחסמים להקמת עסקים חדשים. השלכות אלו בתורן מביאות לפגיעה בהשקעות במשק ובפריון שמתרגמים לפגיעה בצמיחה. כל זאת, לצד עליה ביוקר המחייה. על רקע זה, פעל צוות "רגולציה חכמה" לגיבוש תכנית לאומית בתחום הרגולציה להתמודדות עם אתגרי היציאה ממשבר הקורונה. תכנית זו כוללת יצירה של מעטפת חקיקתית לתשתיות חיוניות ארוכות טווח לקידום מדיניות הרגולציה החכמה בישראל, לצד פתרונות קצרי-טווח להקלה ברגולציה במקרים המתאימים.
השוואה בינלאומית של מלאי ההון המצרפי – ציבורי ופרטי - במדינות ה-OECD ומדינות הסמן מדגישה כי מלאי ההון המצרפי נמוך מאוד בישראל. מאחר ורוב התשומות להשקעה מיובאות, שיעור ההשקעות הנמוך בישראל מביא גם להיקפי יבוא נמוכים. בבחינה של מרכיבי היבוא ניתן לראות שמשקל יבוא התשומות ירד מאז 2007. גם יבוא השירותים בישראל במגמת ירידה ורמתו נמוכה. מרכיב יבוא זה מתייחס לפעילותן של חברות זרות בישראל. נושא זה מתואר באריכות בנייר - קיימים בישראל חסמי כניסה לחברות זרות מתחום המסחר והשירותים כפי שנמדד על ידי ה-OECD (מדד ה-STRI). בנוסף, כלל הדירוגים העולמיים וכן ניתוח כלכלי והשוואתי בינלאומי שנערך במכון אהרן ונתמך בדוחות של ה-OECD והIMF- מראים שמבנה הרגולציה והבירוקרטיה בישראל מהווים מס גבוה על השקעה בישראל. עלויות אלו מקטינות את היקף ההשקעה והיוזמה הפרטית בישראל אשר מוצאת את ביטויה בהשקעות נרחבות של ישראלים בחו"ל. חלקם הדומיננטי של העדר ההשקעות כגורם לפריון העבודה הנמוך בישראל לצד שיעור היבוא הנמוך והשלכותיו על פתיחות המשק ויכולת המשק להנות מיתרונות יחסיים בכך לרווחת האזרחים - מדגישים את הצורך במדיניות ממשלתית תומכת תחרות והשקעות באמצעות ייעול המערכת הרגולטורית. כדי לעודד השקעות פרטיות יש להגדיל את התחרותיות במשק דרך הורדת חסמי כניסה והפחתת הנטל הבירוקרטי - אלו צעדים חיוניים בכדי לעודד יזמות חדשנות והשקעות. דיגיטציה של הממשקים הממשלתיים מול הסקטור העסקי היא דרך חשובה להפחתת הנטל הבירוקרטי על המגזר העסקי. סגירת הפער במלאי ההון הציבורי ICT צפויה להעלות את התוצר ב-14 מיליארד שקל בשנה (כאחוז תוצר). מדובר בהשקעה בסדר גודל נמוך משמעותית מהשקעה בתשתיות תחבורה, אך בעלת השפעה פוטנציאלית ניכרת על יעילות הממשלה, ייעול הבירוקרטיה ועל קידום המגזר העסקי בשל הצורך של חלק מהמגזר העסקי להתעדכן מול ממשקי הממשלה החדשים.