​פערים במערכת החינוך וחסם השפה עברית

מכון אהרן קיים ב-24.2.2020 שולחן עגול בנושא פערים במערכת החינוך וחסם השפה העברית בו הוצג מחקר שנערך במשותף על ידי מכון אהרן ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. ד"ר מריאן תחאוכו, חוקרת בכירה במכון אהרן, הציגה כי עיקר הפער בהכנסות בין משקי בית יהודים לערבים נובע מרמת ההשכלה הנמוכה יותר בחברה הערבית, ואחד החסמים העיקריים לרכישת השכלה גבוהה והשתלבות איכותית בשוק העבודה הינו שליטה חלשה בשפה העברית. בהשוואה לדוברי עברית ברמה נמוכה, לדוברי עברית ברמה גבוהה סיכוי גבוה יותר להיכנס לשוק העבודה ולהישאר מועסקים, וכן שכרם גבוה יותר, אך עם זאת, מעמד השפה העברית בחברה הערבית אינו במקום מרכזי: למעלה מ-50% מהתלמידים מדווחים כי אינם נחשפים כלל לעברית מחוץ למערכת החינוך ושיעור הניגשים לבגרות מורחבת בעברית יורד עם השנים. נדונו חסמים נוספים ללימודי העברית, כגון היעדר הכשרה ייעודית למורים להוראת עברית כשפה שנייה/זרה, תוכן פדגוגי מיושן ואינו רלוונטי והסתמכות על מבחני יע"ל בכניסה לאקדמיה ולא על הבגרות אשר פוגע במוטיבציה של התלמידים להשקיע בבחינת הבגרות בעברית. לפי החוקרים החזון של מערכת החינוך הערבית צריך להיות שהעברית לא תהווה חסם בשוק העבודה ובאקדמיה. בחינת הבגרות צריכה לשקף את רמת הידע הנדרש בשוק העבודה ובאקדמיה, כך שבשלוש יחידות ילמדו את הרמה הנדרשת לניהול שיחה יומיומית וחמש יחידות יהיה מוכוון דרישות אקדמיה. היעד הוא שעד שנת 2030 90% מבוגרי מערכת החינוך הערבית יהיו בעלי בגרות בעברית כאשר לפחות מחציתם עם בגרות של חמש יחידות. לשם השגת היעד החוקרים מציעים שינוי במבנה מבחן הבגרות בעברית, לרבות הבחינה בעל פה, העלאת חשיבות הבגרות בעברית כך שתהווה תנאי קבלה ללימודים אקדמיים, ובנוסף שילוב מורים דוברי עברית ברמת שפת אם והכשרה ייעודית להוראת השפה העברית במערכת החינוך הערבית, וכן לשלב בין תלמידים במערכת החינוך הערבית ואלו בעברית לפחות יום בשבוע. שרת החינוך לשעבר, הגברת יולי תמיר, הצביעה על בעיית אוריינות כוללת, גם בערבית ובאנגלית, ועל הקושי הזהותי הטמון בלימודי השפה העברית בחברה הערבית וציינה כי יש צורך בתוספת שעות לימוד בעברית ובשינוי באופן הלימוד. יו"ר וועד ראשי הרשויות הערביות עו"ד מודר יונס הצביע על ההשפעות ארוכות הטווח של חוסר השליטה בעברית המתבטאות במוטיבציה בשוק העבודה בגיל מאוחר יותר, והצביע על חשיבות שילוב העברית בחיי היומיום. ד"ר דאליה פדילה, מייסדת ומנהלת קיוסקול לחינוך, הצביעה על הקשר בין הקונפליקט הפוליטי לבין המעמד הנמוך של השפה העברית בקרב הערבים והדגישה את הצורך בטיפוח מיומנויות חשיבה שהן הבסיס ללימודי שפה ואזרחות פעילה. בין המגיבים היו גם פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל, מר עמאד תלחמי, מייסד ויו"ר חברת באבקום סנטרס, גב' אגדיר (איינה) ג'מיל אבו זרקה, מנהלת האוניברסיטה הפתוחה קמפוס ואדי ערה, גב' גל יעקובי, מנהלת תחום בכירה במשרד העבודה, מר מוהנא פארס, מנהל אגף תכניות לאומיות מערכתיות במשרד החינוך ואחרים. המשתתפים הסכימו על חשיבות השליטה בשפה העברית בהשתלבות בשוק העבודה בישראל, וכי יש לפעול לשיפור השליטה בעברית החל בגיל בית הספר היסודי והגן.

הזמנה
מצגת - מריאן תחאוכו, עידית קלישר, קיריל מושקלב, אסף גבע ונג'יב עמרייה
מצגת - גל יעקובי - הצגת תכנית עברית לחברה ערבית
סיכום הדיון
נייר מדיניות - מריאן תחאוכו, עידית קלישר וקיריל מושקלב - התשואה לידע בעברית בחברה הערבית
כתבה בהארץ