השפעות המלחמה על כלכלת ישראל וצעדי המדיניות הנדרשים

ב-7 באוקטובר התעוררה ישראל למתקפת טרור רצחנית שביצעו אלפי מחבלים המשתייכים לארגון חמאס השולט בעזה. בתגובה פתחה ישראל במלחמה שיעדיה הם החזרת החטופים ומיגור היכולות ההתקפיות של החמאס. להתמודדות עם הטבח וההרס של המתקפה ולמלחמה המתנהלת השפעה כלכלית משמעותית על המשק, לאור גיוס רחב היקף של כ-220 אלף חיילי מילואים, פינוי של כ-200 אלף תושבים מעוטף עזה ומגבול הצפון, מגבלות פיקוד העורף ושיבושים במערכת החינוך ירידה כללית בביטחון האישי וירידה בצריכת מוצרים ושירותים. בצד ההוצאות נרשמה עלייה משמעותית בשל הוצאות הביטחון הנדרשות למימון המלחמה, תשלום פיצויים בגין נזקי רכוש, העמדת תקציבי חירום אזרחיים, לרבות תמיכה במפונים, תוספות למערכות הבריאות, החינוך והרווחה, תמיכה כלכלית בעסקים וביוצאים לחל"ת וכן שיקום הישובים שנהרסו במתקפה.

מטרתו של נייר זה היא להציג ניתוח כלכלי של השפעות המלחמה על כלכלת ישראל והמלצות למדיניות הכלכלית, בדגש על תקציב 2024 הנערך מחדש בימים אלו. כל אומדן לגבי ההשפעות הכלכליות של המלחמה כרוך באי־וודאות רבה, שכן לא ברור כיצד תתפתח המלחמה, לרבות עצימותה, אורכה ותוצאותיה, וכן האם יתפתחו חזיתות לחימה נוספות. כדי לאמוד את השפעת המלחמה על המשק, אנחנו מניחים שני תרחישים – תרחיש ייחוס ותרחיש חמור. תרחישים אלו גובשו על ידי צוות חוקרים מומחי ביטחון בחברת Mind Israel, בהובלת עמוס ידלין וגיורא איילנד. על בסיס תרחיש הייחוס, המביא בחשבון לחימה בחזית מול עזה עם פעילות צבאית ממוקדת בגזרת הצפון ובגזרת יהודה ושומרון, כפי שמתרחש בשבועות האחרונים - תחזית מכון אהרן היא כי צמיחת התוצר בשנת 2023 תהיה 1.5%, נמוכה משמעותית מתחזית בנק ישראל ערב המלחמה שעמדה על 3.0% ונמוכה אף יותר מצמיחת המשק בשנים 2022-2017 שעמדה על 4.2%. עבור שנת 2024 התחזית היא כי המשק יצמח בכ-0%-1% בלבד, כך שתחול ירידה של כ-1%-2% בתוצר לנפש. בתרחיש החמור המביא בחשבון התפתחות לחימה בצפון ברבעון הראשון של 2024, תחזית מכון אהרן היא כי צמיחת התוצר ב-2024 תהיה מינוס 2%. תרחיש זה מאופיין במערכה צפונית של כחודש ימים הכוללת מתקפה רחבה של צה"ל נגד חיזבאללה שתגרור תגובה של ירי טילים מאסיבי על יישובי הצפון בישראל.

בהינתן הלחימה המתנהלת ואי הוודאות הכרוכה בה ובתוצאותיה, על הממשלה מוטלת האחריות לצמצם את הפגיעה במשק ולתמוך במוכנותו לחזרה לפעילות כלכלית מלאה בתום המלחמה. חוזקתו הכלכלית של המשק היא תנאי הכרחי לשמירה על עצמאות וביטחון מדינת ישראל. אנו ממליצים על צעדי מדיניות מיידיים, בראשם התאמת תקציב 2024 למסגרת המאקרו כלכלית החדשה המשקפת צמיחה של 1% בתרחיש לחימה ללא הסלמה צפונית, ואף נמוכה יותר (מינוס 2%) אם תתפתח ב-2024 לחימה גם מול חיזבאללה. לכן יש לעדכן את יעד ההוצאה בתקציב 2024 באופן שישקף גירעון של 5% לכל היותר, וזאת דרך הסטות תקציביות וביטול כספים חלוקתיים וכן ביטול משרדי ממשלה מיותרים וכל פעילות שאינה תומכת בלחימה או בצמיחה כלכלית. התאמת התקציב ליעד גרעון של 5% תאותת למשקיעי ההון וההייטק ולחברות הדירוג על אחריות תקציבית, שינוי בסדרי עדיפויות במשק ויישום מדיניות כלכלית מקצועית המבטיחה כי יחס החוב לתוצר נשמר ברמה של עד כ-70% - רמה שתמנע את הפחתת דירוג האשראי. נדגיש כי אנו ממליצים שלא להעלות מיסים ב-2024, למעט ביטול הטבות מס שאינן מעודדות תעסוקה.