תחבורה איכותית ל-2040: תכנון, השקעות ותועלות

סני זיו ואורן שפיר

הנגישות התחבורתית בישראל מפגרת במידה רבה אחר זו של מדינות מובילות באירופה כתוצאה מתשתיות התחבורה בהיקף של כשליש מזה שבמדינות דומות לנו. יתר על כן, תוכנית ההשקעות הקיימת בישראל אינה הולמת את קצב גידול האוכלוסייה ואת ההתפתחות בפעילות הכלכלית. מטרת נייר זה היא להציע יעדי נגישות תחבורתית איכותיים לכל הארץ לקראת 2040 יחד עם תוכניות תחבורה התומכות ביעדים אלה, ולאמוד את ההשפעה שלהן על התוצר ומכך על רווחת תושבי המדינה. יעדים איכותיים לנגישות תחבורתית לקראת 2040 יעמידו את ישראל בקו אחד עם המדינות המובילות באירופה ותהיה להם השפעה דרמתית על התוצר ועל איכות החיים במדינה.

 

אנו מציעים לקבוע יעדי נגישות תחבורתית שתואמים את רמת הנגישות התחבורתית במטרופולינים מובילים בעולם ולקבוע את תוכנית ההשקעות ארוכת הטווח בהלימה להשגת יעדים אלו. בעבודה זו הוגדרו שני יעדים: צמצום זמן הנסיעה בתחבורה ציבורית בשעות השיא ב-30% והגדלת כמות הנסיעות בתחבורה ציבורית מ-20% ל-40%.

 

התוכניות הקיימות לפיתוח התחבורה אינן משיגות יעדים אלו, ואנו מציעים תוכנית השקעות בהיקף של כ-940 מיליארד שקל, המהווה עלייה לרמת השקעות של 2.1% מהתוצר לעומת כ-1.1% כיום. מימוש תוכניות השקעה אלו יאפשר לצמצם את פערי התשתיות התחבורתיות בהשוואה למדינות המפותחות, ולהגיע לזמני הנסיעה וכמות הנסיעות הקרובים למטרופולינים המובילים בעולם.

 

אף על פי שהדיון במחסור בתשתיות הליבה מתרכז בעיקר במטרופולין תל אביב, אין להתעלם מהעובדה שגם בשאר המטרופולינים הגודש התחבורתי וזמני הנסיעה הארוכים פוגעים בפריון. הגדלת ההשקעות בתשתיות בכל המטרופולינים ובמערכת התחבורתית המקשרת ביניהם תאפשר למצות את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בכל אחד מהם, ובמקביל תביא גם לפיזור אוכלוסייה יעיל כלכלית וחברתית.

 

להשקעה מסיבית בתשתית תחבורתית שתממש יעדים אלו צפויה השפעה מהותית על הפריון והתוצר. אנו מודדים את השפעת התוכנית על התוצר באמצעות שני מודלים. המודל הראשון הינו מודל אגלומרציה (ציפוף עסקים) המבוסס על הקטנת זמני הנסיעה בין מרכזי עסקים. המודל השני הינו מודל מקרו-כלכלי שבו ההון התחבורתי משמש להגדלת היעילות הכוללת בפונקציית הייצור. בנייר זה אנו מראים כי תוספת הצמיחה השנתית למשק הנובעת מהתוכנית, בהשוואה לתוואי בסיס שבו ההשקעה הינה בשימור הקיים בלבד, נעה בין 0.27% ל-0.34%, בהתאם למודל שנבחר. התוצר לעובד במשק בשנת 2040 צפוי להיות גבוה בשיעור של בין 4.8% ל-6% בהשוואה לתוואי בסיס, ושיעורי התשואה מההשקעה נעים בין 24% ל-31%.

 

על מנת ליישם תוכנית השקעות מסיבית בתחבורה, נדרשת תוכנית רב-שנתית לטווח של לפחות 20 שנה, שתכלול יעדים ותכנון אסטרטגי מפורט ושתעוגן בהחלטת ממשלה. תוכנית כזו, כשהיא מלווה בקידום תהליכי תכנון מפורטים וביצוע לפי תעדוף לאומי, תייצר ודאות ותאפשר למגזר הפרטי להיערך להשקעות בתחום האורבני לרבות מרכזי תעסוקה, דיור ופנאי, וכן להכנת כושר ביצוע הנדרש להוצאת הפרויקטים לפועל. מרכיב זה הינו קריטי ביעילות ההשקעות במשק וכן בהיקף ההשקעות הפרטיות בכל בתחומים, ובייחוד בתחומי המשרדים, התעשייה, השירותים והמסחר.

 

קידום פרויקטים בתחום התשתית התחבורתית נתקל בחסמי תכנון וביצוע המקשים על קידומם בלוח זמנים סביר. עיקרי המלצותינו בתחום זה הינן: חוק תשתיות לאומיות עם סמכויות ביצוע ומבנה מימון, הקמת רשויות מטרופוליניות לניהול התחבורה והסרת חסמים בתחום הביצוע וכוח אדם מקצועי.