תמורות בשוק העבודה

מחברים: צבי אקשטיין, אסנת ליפשיץ וטלי לרום

התעסוקה בישראל גדלה באופן משמעותי מראשית שנות ה- 2000, והיא גבוהה יותר מזו שבארצות הברית וב- OECD; נכון ל- 2016 עמד שיעור התעסוקה בגילאי 25 – 64 על 81.4% לגברים ו-72% לנשים. הגידול בתעסוקה הוא תופעה גורפת וחוצת מגזרים, רמות השכלה וקבוצות גיל. כניסתם למעגל העבודה של הגברים הערביים והנשים החרדיות - משמעותית ומהירה ככל שהיא - אינה המקור היחיד לגידול בתעסוקה ואף לא המרכזי שבהם; רובו ( 68% לגברים ו- 73% לנשים) נובע דווקא מהעלייה בתעסוקה של יהודים לא חרדיים. העלייה בתעסוקה באה לידי ביטוי גם במעבר של משקי הבית ממפרנס יחיד לשני מפרנסים.


העלייה בתעסוקה הושפעה מכמה גורמים מרכזיים:

  1. עלייה ברמת ההשכלה, שאחראית לכ-20% מסך הגידול בתעסוקה לגברים וכ-40% לנשים.
  2. העלאת גיל הפרישה, שהביאה לכניסה משמעותית של בני 64-55 למעגל העבודה.
  3. קיצוץ בסכומי גמלת הבטחת הכנסה וקצבת ילדים והחמרת תנאי הזכאות לגמלה, שתמרצו את משקי הבית שתשלומי הרווחה שלהם קטנו להיכנס למעגל העבודה, וירידה במס ההכנסה שהיוותה תמריץ נוסף.

במקביל לעלייה בתעסוקה גדלו גם ההכנסה מעבודה, ההכנסה ברוטו וההכנסה נטו של משקי הבית;
האחרונה עלתה בשיעור של בין 33% ל- 47%. עלייה זו מלמדת שלמרות התחלופה בין הכנסות מעבודה
ומקצבאות, הגידול בתעסוקה לווה בשיפור ברמת החיים של משקי הבית. עם זאת, הפערים בין חרדים
וערבים לשאר האוכלוסייה העמיקו, ואיתם גדל אי השוויון.