אתגרי כלכלת ישראל בזמנים גועשים

נתוני הצמיחה של המשק הישראלי לשנת 2022 משקפים יציאה מוחלטת של המשק ממשבר הקורונה עם שיעורי צמיחה ריאלית של 6.5% בתמ"ג ו-4.4% בתמ"ג לנפש. צמיחה זו נבעה מעלייה בתעסוקה במשק (שעות עבודה), הגבוהה יותר מזו של טרום המשבר, וכן מעלייה ניכרת בפריון העבודה במשק, שהוא התוצר לשעת עבודה. נתונים אלו מסכמים שנים חיוביות מאוד (2017–2022) למשק, על אף משבר הקורונה (2020), בתוואי של צמיחה גבוהה עם שיעור גידול שנתי ממוצע של 4.2% בתמ"ג ו-2.3% בתוצר לנפש. רמת התוצר לנפש עלתה ל-42 אלף דולר, כך שהפער ברמת החיים מול מדינות הסמן (אוסטריה, פינלנד, הולנד, שוודיה ודנמרק) ממשיך להצטמצם מ-35% ב-2007 ל-25% ב-2017 ול-20% בסוף 2022 (נתוני OECD 2022, מחירי 2015, PPP).

שנים אלו גם משקפות שינוי בתמהיל הצמיחה, כאשר צמיחת פריון העבודה הובילה לכך שתרומתו לצמיחת התוצר הינה כ-64%, קרוב לכפול מאשר בעשור הקודם להן. הענפים שהובילו את שיפור הפריון הם ההייטק, שחלקו בתעסוקה גדל ומשקלו בתוצר עלה ל-17%, וענף הפיננסים, שהתייעל הודות לשינוי בתמהיל העובדים והשקעות ב-ICT. באופן כללי אנו מזהים המשך בשיפור בהון האנושי עם המשך גידול הפער החיובי בשיעור העובדים בעלי מיומנויות ICT, וכן צמצום הפער בהון הפרטי לשעת עבודה, שעדיין נמוך ב-46% מזה של מדינות הסמן.
המשך צמיחת המשק וצמצום הפער ברמת החיים מול מדינות הסמן תלוי במנועי הצמיחה – המשך גידול בשיעורי התעסוקה וגידול בצמיחת פריון העבודה. למרות המגמות החיוביות, התוצר לשעת עבודה בישראל עדיין נמוך – 47.5 דולר אל מול 70.2 דולר במדינות הסמן – פער של 32%. פער זה, שאומנם הולך ומצטמצם (הפער ב-2021 היה 37%), הוא הסיבה לכך שישראל אינה מצליחה להדביק את רמת החיים לזו שבמדינות הסמן.

שני אירועים מרכזיים בסוף שנת 2022 מאיימים להסיט את המשק מתוואי הצמיחה החזקה של השנים האחרונות: המשבר הפוליטי בישראל, שהחל עם היוודע תוצאות הבחירות, וביתר שאת לאחר הקמת הממשלה וחשיפת התוכנית לרפורמה במערכת המשפט; וההאטה בקצב גיוסי ההון בענף ההייטק.
מטרת נייר מדיניות זה הינה להציע אסטרטגיה כלכלית מקיפה למשק הישראלי המבוססת על ניתוח כלכלי ואיתור נקודות החולשה של המשק בהשוואה למדינות הסמן, הכולל ניתוח תרחישים לצמיחת המשק בשנים 2023–2025, בהתאם לשני האירועים המאיימים על תוואי הצמיחה של ישראל. המלצות המדיניות בתחומים השונים כוללות צעדים בני ביצוע, לרבות מעקב ומדידה אחר התקדמות היישום ויעילותו.

עיקרי המלצותינו להגדלת פריון העבודה והפחתת יוקר המחיה: השקעה בהון אנושי במטרה לשמר את שיעורי התעסוקה הגבוהים, תוך העלאת שיעורי התעסוקה בקרב הגברים החרדים והערבים ובקרב הנשים הערביות; בתחום ההון הציבורי אנו ממליצים לשפר את רמת הנגישות התחבורתית, בדומה למטרופולינים מובילים בעולם, באמצעות הסרת חסמים לקידום תוכניות השקעה בתשתיות תחבורה, לרבות השקעות המגזר הפרטי בתחום הפיתוח האורבני; כמו כן אנו ממליצים להגדיל את מלאי ההון הציבורי ICT לנפש על ידי בניית תוכנית רב-שנתית לקידום טרנספורמציה דיגיטלית, והאצת דיגיטציה וצמצום בירוקרטיה בשירותים הציבוריים. לשם העלאת הכדאיות להשקעות המגזר העסקי אנו ממליצים על ייעול הרגולציה, צמצום הבירוקרטיה והפחתת חסמים לכניסתן של חברות זרות. לבסוף, אנו ממליצים על שורת צעדים נדרשים בשוק הדיור, אשר מהווה מרכיב עיקרי ביוקר המחיה, בראשם קביעת יעדים לדיור, ובין היתר כוללים רפורמות במימון הרשויות המקומיות, ברשות מקרקעי ישראל, בתמריצים לבנייה ובהתחדשות עירונית.